אני והמכונית שלי

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על  הנושא – אני והמכונית שלי – לספר על מכוניות ועל העדפות התחבורה שלנו.

אם אני לא טועה, תרמתי במידה מסוימת להעלאת הנושא כאשר הזכרתי ברשומה קודמת מכוניות כתחום עניין שלי.

 כך או כך, יש לי מה  לכתוב על הנושא 🙂

כשהייתי ילד, לא הייתה לנו מכונית. מכונית זה היה משהו של אנשים אחרים. לדוד שלי הייתה מכונית, להורים של חברים היו מכוניות. לנו לא.

אני זוכר שבתור ילד, בשנות ה-70 המוקדמות, ידעתי לזהות בדיוק שני דגמים של מכוניות, שהיו מאוד מיוחדים יחסית במראם – "סוסיתא קוביה" ופולקסווגן חיפושית.

להמשיך לקרוא אני והמכונית שלי

רד כבר גשם

עמדתי לי באמצע העיר והסתכלתי סביב. הרבה לא ראיתי. מה כבר אפשר לראות בלב העיר? כביש אספלט ומולי חומה.

לא חומה כמו חומת ירושלים (עליה הפקדתי שומרים), אלא חומה דומה יותר לחומת ההפרדה (אבל גם לא היא) – סתם קיר מכוער שנועד להסתיר בית (אולי מכוער, אולי דווקא יפה – אין לדעת בגלל החומה).

בפינת הרחוב ראיתי קצת תנועה של הולכי רגל. מזמן לא ראיתי הולכי רגל בעיר הזאת. נראה שכולם רק נוסעים ממקום למקום במכונית פרטית (כי כולם רוצים  לעזור למולדת וכידוע ההכנסות הגדולות ביותר של המדינה הן ממיסים על מכוניות ועל דלק).

להמשיך לקרוא רד כבר גשם

מכוניות באמסטרדם – ספטמבר 2019

כמו שציינתי בסוף הרשומה על היום האחרון שלנו באמסטרדם, אני מרגיש צורך – או לפחות רוצה – לכתוב על מכוניות שראיתי שם.
כשאני נוסע לחו"ל אני תמיד מקדיש תשומת לב למכוניות מיוחדות שאני רואה שם.

בעבר הרחוק הייתי רואה הרבה מכוניות אקזוטיות שלא היה סיכוי אז לראות בארץ. בימינו כשכבישי הארץ מלאים במכוניות יוקרתיות כמו פורשה, אסטון מרטין, יגואר, מזראטי ועוד – אפילו פרארי (מכונית העל בחלומות הילדות שלי) , המכוניות בחו"ל נראות לי פחות מיוחדות אבל עדיין יש בהן הרבה עניין עבורי.
להמשיך לקרוא מכוניות באמסטרדם – ספטמבר 2019