מגיל צעיר למד יהודה (שם בדוי) כמה טוב להיות יהודי. בתור בן לעם הנבחר, ידע יהודה שהיהודים זכו בכל הקופה.
זכייה זאת התבטאה בעיקר בחג החנוכה: בעוד שהנוצרים האומללים קיבלו רק מתנה אחת ויום חג אחד בחג המולד, חגג יהודה עם שמונה ימים, שמונה נרות, שמונה סופגניות וכמובן שמונה מתנות.
אבל לא רק נצחון המכבים על יום ההולדת של ישוע גרמו ליהודה לשמוח ביהדותו.
שבוע אחרי חג המולד חוגגים הנוצרים את השנה החדשה.
רוב חייו יהודה התייחס בזלזול מסוים לחגיגות האלה. הוא ידע שראש השנה החוקי היחיד חל ב-א' בתשרי (פרט כמובן לראש השנה לאילנות בט"ו בשבט ועוד שני ראשי שנה ידועים פחות).