גיא אג"ח, הסוכן החשאי בעל הרישיון לאופנוע קל (עד 125 סמ"ק) ובעל תג העובד מספר 008 התעורר באמצע הלילה בגלל רעש חשוד.
זה היה מין צפצוף אלקטרוני מאיים שהלך והתגבר ככל שחלפו השניות.
בחושיו החדים הבין גיא מיד כי סוכני אויב (או – יותר סביר – סוכנות אויב ) הצליחו להשתיל בדירתו פצצה רבת עוצמה שבוודאי תתפוצץ בקרוב.
גיא לא נכנס ללחץ. שנים של אימונים הכינו אותו לרגע זה ממש. הוא ידע שכל מה שהוא צריך לעשות זה לאתר את הפצצה (זה לא אמור להיות מסובך: היא תהיה גדולה עם שעון דיגיטלי בוהק והרבה חוטים) ואז לנתק את החוט האדום. או אולי זה היה הכחול? כמעט לראשונה בחייו גיא היסס. הוא לא היה בטוח אם צריך לנתק את החוט האדום או הכחול!
לו רק הצפצופים היו מפסיקים, הוא היה יכול להתרכז ולהיזכר בפתרון הנכון… לפתע הוא הבין שהוא יכול להפסיק את הצפצופים! הוא זינק מהמיטה כסוכן חשאי המזנק ממיטתו והפסיק את הצפצוף של השעון המעורר שלו (שהיה גם טלפון חכם, פלטפורמת משחקים, מכשיר ניווט ופנס רב עוצמה).
בשקט שהשתרר גיא יכול היה להתרכז ולהבין שזה ללא ספק החוט הכחול. אבל כעת הייתה לו עוד תעלומה לפתור: מדוע השעון המעורר שלו צלצל באמצע הלילה? גיא בחן את השעון מקרוב וגילה שהשעה היא שש בבוקר (בעצם שש ושתי דקות).
גיא נרגע קצת מכיוון שהוא נהג לקום בכל בוקר בשש (או לפחות לכוון את השעון לצפצף בשש), אבל כעת הוא הוטרד מתעלומה נוספת (שלישית במספר והא עדיין היה בפיג'מה!): למה הוא חשב שזה אמצע הלילה?
הפתרון לתעלומה זאת לא היה קשה מדי לסוכן מוכשר כמו גיא: החושך בחוץ גרם לו לחשוב שעדיין לילה.
אבל למה חושך בחוץ??? שש בבוקר זה ממש בוקר! (גם שש ועשרה). פתאום הבין גיא שיש בעיה בעולם: הימים הולכים ומתקצרים. הוא חשב על הימים שעברו מאז הקיץ וגילה לחרדתו שבכל יום השמש זורחת מאוחר יותר ושוקעת מוקדם יותר! בקצב הזה, תוך כמה שבועות לא יהיו שעות אור כלל!
גיא תהה מה הוא יכול לעשות נגד התופעה המאיימת הזאת. הוא הבין (ולא בפעם הראשונה) שגורל האנושות מוטל על כתפיו החסונות. לא היה לו ספק כי סוכנות אויב מתוחכמות המציאו מכונה שטנית המקצרת את שעות האור בהדרגה כדי שאף אחד לא יבחין בכך. הן היו יכולות להצליח, אבל הן לא לקחו בחשבון את מוחו החריף ושריריו החסונים של סוכן 008!
הבעיה הקטנה הייתה שמוחו של גיא לא הצליח למצוא פתרון לבעיה. הוא החליט שאולי קפה ומשהו קטן לאכול יעזרו לו לפתור את הבעיה.
בזמן ששתה את הקפה, החליט גיא להיעזר בציוד המשוכלל שנופק לו על ידי הסוכנות: מכשיר קטן שיכול להיכנס לכיס (גדול) ועדיין מהווה מחשב משוכלל היכול לספק בקלות ובמהירות את כל הידע שבעולם (ובנוסף הוא גם שעון מעורר!).
לאחר חיפוש קצר גילה גיא כי אין סיבה לחרדה: התקצרות הימים היא תופעה טבעית ידועה ויש יסוד להאמין שהם יתארכו שוב בקרוב.
במחשבה שנייה הבין גיא כי למעשה הוא מכיר את התופעה הזאת עוד מילדותו והסיבה העיקרית שגרמה לו לחשוב כי מדובר במזימה כנגד האנושות היא מחסור בשעות שינה בשילוב עם קור ומחסור בקפה.
גיא חייך לעצמו את חיוכו המפורסם, התלבש ויצא לעבודה. אבל מיד לאחר שהוא יצא מהבניין הוא נתקל בתופעה מדאיגה חדשה: מים ירדו מהשמיים בכמויות מרשימות. מה זה יכול היה להיות??? מים? מהשמיים? במדינת ישראל? ודאי מזימה של סוכנות אויב מתוחכמות!
מוסר השכל: החורף לא מתאים לישראל
שבת שלום!
תודה לאיימי וונג על הרעיון לסיפור
והרשומה המומלצת היא – שרביט הספרים האהובים עליי – בבלוג של עננת
החיים שלי (או של אחרים) 