פרופסור נתי "נתניה" לוי (שם בדוי) היה בשלבים האחרונים של הרצאתו על נרות החרס שנמצאו בפיר עמוק במערת התאומים והעידו כנראה על פולחן לאלה דמטר שהתקיים במערה במאות הראשונה והשנייה לספירה.
הנושא היה מעניין והסטודנטים היו מרותקים, אבל דעתו של נתניה הוסחה מפעם לפעם שלא באשמתו – בשורה הראשונה ישבה סטודנטית בלונדינית יפיפיה בלבוש לא לחלוטין צנוע.
הסטודנטית תלתה בו מבטים מעריצים ומדי פעם שרבבה את לשונה החוצה כשהתאמצה לכתוב את נקודות המפתח מההרצאה.
להמשיך לקרוא נתניה לוי ואוצר הפסחהאביב הוא ללא ספק העונה האהובה עליי בשנה. רק באביב ניתן לאכול את ארוחת הצהריים במרפסת המסעדה האהובה עליי בלי לקפוא מקור, להירטב מגשם או להיעקץ ע"י יתושים (וזאת כמובן בתנאי שלא קר מדי, לא יורד גשם ובעל המסעדה ריסס נגד יתושים).
הייתה עוד סיבה שבזכותה למדתי לאהוב את האביב – עונה זו הביאה עמה גם את החג היהודי הנקרא "פסח", או "חג החירות" מכיוון שבחג זה ניתנה ליהודים החירות לאכול ארוחה דשנה ולשתות יין כאוות נפשם (אך לפחות ארבע כוסות).
למנהגי החג התוודעתי בשנה שעברה כשעלמה צעירה בשם סטפה הזמינה אותי לארוחת החג כדי לעזור לה למצוא את האפיקומן (פיסת קרקר יבש שמי שמוצא אותו מקבל פרס נאה).
להמשיך לקרוא תעלומת אליהו הנביא (סיפור לשבת ולחג)אמא של רותי הביאה מתנה:
ששון ושמחה –
לכל ילד מסכה.
לרותי – מסכה כחולה
למיכה – מסכה צהובה
לסיגלית – מסכה סגולה
לאורי – מסכה ירוקה
לאלון – מסכה אדומה
כל הילדים עטו את המסכות ויצאו לטייל
אורי שמח. רץ וקפץ , רץ וקפץ
רץ וקפץ…. רץ וקפץ…
ופתאום הרגיש קוצר נשימה!
הסיר אורי את המסכה אבל הוא עשה את זה במהירות והמסכה נקרעה.
אנא – אורי – אל תזיל דמעה!
נמצא לך עוד מסכה.
פגשו הילדים את אבא של מיכה.
שמח מיכה ואמר: אבא – נסה אתה את המסכה הצהובה!
היא בוודאי מתאימה לראש שלך!
היא יפה כמו השמש!
אבא עטה את המסכה…
ופתאום….. אויה!
מה קרה?
החוט נמתח והמסכה נקרעה!
אל תצטער מיכה!
זה סופה של כל מסכה.
פגשו הילדים את מיצי –
חתולתה של סיגלית.
התכופפה סיגלית, רצתה ללטף את מיצי…
חטפה מיצי את המסכה הסגולה של סיגלית ––
גלגלה – ותפסה….. גלגלה – ותפסה……
סרטה את המסכה בציפורניה.
ופתאום… אויה!
מה קרה?
המסכה התפוררה… המסכה נקרעה.
אל תצטערי סיגלית!
כך קרה גם למיכה. זה סופה של כל מסכה.
המסכה הסגולה נקרעה.
המסכה הצהובה נקרעה…
וגם המסכה הירוקה.
נשארו רק שתי מסכות:
מסכה כחולה לרותי,
מסכה אדומה לאלון.
פחדה רותי שגם המסכה שלה תיקרע…
הסירה רותי את המסכה בזהירות רבה
הניחה אותה בכיס בעדינות
ופתאום…. אויה!
מה קרה?
המסכה הסתבכה במפתחות שהיו לרותי בכיס ונקרעה.
אל תצטערי רותי!
כך קרה גם למיכה – זה סופה של כל מסכה.
נשארה רק מסכה אחת: מסכה אדומה – המסכה של אלון.
קרא אלון: יש לי רעיון! הרי פורים היום!
הסיר את המסכה בעדינות, צייר עליה שפם גדול וקרא:
שלום! שלום!
אני אדון!
עמדו הילדים,
נפנפו בידיים –
וקראו בקול אל אלון:
שלום! שלום!
שלום אדון!
פורים היום!
מוסר השכל: גם בפורים השנה לכולנו יש מסכה (האם היא צוהלת ושמחה?)
פורים שמח ושבת שלום!
תודה ל- Tootrees3על הרעיון לסיפור (המבוסס כמובן על הסיפור הידוע "מעשה בחמישה בלונים")
והרשומה המומלצת היא – ויליאם הרט, נישואים סקוטיים, המערב הפרוע – בבלוג של אבו אלמוג
החיים שלי (או של אחרים) 