אוטוביוגרפיה של מישהו אחר– סיפור לשבת

אוטו (שם בדוי כמובן) רצה להיות סופר כבר מגיל צעיר מאוד. בעצם, לדעתו, זה לא היה רצון אלא פשוט ייעוד. הוא היה מיועד להיות סופר. ולא סתם סופר, אלא סופר מאוד מצליח שמרוויח המון כסף. כזה שספריו מעובדים לסרטים ומתורגמים לכל השפות המדוברות בעולם (וגם לכמה שכבר לא מדוברות).

כבר בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי כתב אוטו מספר לא קטן של סיפורים (לצד מספר קצת פחות לא קטן של שירים). עולם המבוגרים (כלומר ההורים והמורים של אוטו) קיבלו את הסיפורים בשמחה והחמיאו מאוד לאוטו על כשרונו הגדול.

אמן הסיפור הקצר – סיפור (קצר) לשבת

סוף (שם בדוי) היה סופר מתחיל ומבטיח. הוא התחיל לכתוב הרבה ספרים והבטיח הרבה הבטחות לעצמו – כולן קשורות לכך שהוא יסיים לכתוב את הספרים (או לפחות ספר אחד), יפרסם אותם (או אותו) , יתפרסם בעולם כולו, יתעשר ויהפוך לסלבריטי במלוא מובן המילה.

היו לסוף רק כמה בעיות קטנות בדרך להגשמת תכניתו המבטיחה. אחת הבעיות היותר גדולות בין הבעיות הקטנות הייתה העובדה המצערת שסוף עדיין לא כתב אף ספר. הוא אמנם ניסה כמה פעמים את כוחו בכתיבה, אבל מעולם לא הצליח לעבור את העמוד העשירי של הספר אותו כתב.