איך להירדם מהר

יש אנשים שלא מצליחים להירדם מהר. לא ברור לי כיצד זה ייתכן, אבל שמעתי על לא מעט אנשים שקשה להם להירדם. הם מתהפכים במיטה מצד לצד, הולכים לשירותים, שותים מים, מסתכלים בשעון ולא נרדמים.

לי זה מעולם לא קרה. אני אמנם לא אדם מושלם, אבל בתחום ההירדמות אין לי כל בעיה. מרגע שאני רוצה להירדם ועד שאני שקוע בשינה עמוקה עוברות לכל היותר כמה שעות חטופות (וגם זה רק במקרים קיצוניים).

אגב, בלי קשר ישיר לנושא הרשומה – כשציינתי שאני לא אדם מושלם לא התכוונתי לגרום לקוראיי לחשוב שיש לי חסרונות רבים.

כמו לכל אדם, גם לי יש כמה חסרונות. בעצם הרבה פחות חסרונות מאשר לאדם הממוצע.

אני (כידוע לכל מי שפגש אותי או קרא בבלוג שלי או לא זה ולא זה) חכם, שנון, זריז, גבוה, יפה, מקסים, בעל משקל אידיאלי, בעל אידיאלי, אבא אידיאלי ובלוגר אידיאלי. אני מאוד מצליח בכל מעשה ידיי וגם מאוד צנוע.

להמשיך לקרוא איך להירדם מהר

היה היה בית ספר – סיפור לשבת

"אמא" – שאלה טלי (שם בדוי) את אמה – "למה קוראים לבית ספר בית ספר?"
אמא של טלי (ששמה הבדוי היה טליה, אבל כולם קראו לה פשוט 'אמא של טלי') לא ידעה מה לענות. מאיפה השאלה הזאת הגיעה כעת???

"את יודעת מה זה בית, טלי" –התחילה אמא לענות – "ואת בטח יודעת מה זה ספר. אז…"
טלי קטעה את אמא ואמרה – "בית זה קל! בית זה המקום שבו אנחנו גרים. ספר זה קצת יותר קשה, אבל אני חושבת שלמדתי על זה…"
אמא הסתכלה על טלי שהייתה שקועה במחשבות עמוקות. אחרי שניות ארוכות שנדמו כדקות טלי חייכה ואמרה: "ספר זה כמו סיפור! למדתי בהיסטוריה שפעם הסיפורים היו משהו שאפשר ממש להחזיק ביד ולזה קראו ספרים!"

להמשיך לקרוא היה היה בית ספר – סיפור לשבת

ספר הספרים (סיפור לשבת)

ספיר (שם בדוי), היה סופר מצליח יחסית (פרסם כבר 3 ספרים, אבל כולם על חשבונו), דוקטור לספרות שלימד במכללת שמן-קיק (לא במכללת ספיר. ולמען הסר ספק – מכללת שמן קיק לא הייתה ממוקמת ביצהר) וגם היה מבקר ספרות שפרסם ביקורות נוקבות וקטלניות (אבל בשם בדוי אחר).

החיים של ספיר היו בסך הכל מאושרים למדי, פרט לכך שהוא היה תמיד אומלל. הוא היה עסוק בלקנא בסופרים מצליחים ממנו ולמרות שהוא היה בטוח שכתוצאה מכך הוא יהפוך לחכם יותר הוא לא ראה כל הוכחות לכך שזה קורה.

עיקר האומללות שלו נבעה ממצבו הכספי: ספיר היה באוברדראפט תמידי וחי מן היד אל הפה. המכללה בה לימד שילמה לו שכר מינימום. שכר סופרים הוא לא ממש קיבל וההוצאות שלו (בעיקר על הדפסה והוצאה לאור של ספרים) היו גבוהות מאוד.

להמשיך לקרוא ספר הספרים (סיפור לשבת)

מה היה קורה אילו? הרהורים בעקבות הסרט Yesterday

בשבוע שעבר ראינו את הסרט החדש – YESTERDAY. בלי להיכנס ליותר מדי ספוילרים, ובלי לגלות פרטים שלא מופיעים בטריילרים, הסרט מספר על בחור שאיכשהו מוצא את עצמו בעולם בו לא קיימים (ולא היו קיימים) הביטלס ושיריהם. הגיבור, שבמקרה יודע לנגן ולשיר, 'כותב ומלחין´ את שירי הביטלס וזוכה להצלחה.

בסרט (שעננת ואני מאוד נהנינו בו וממליצים עליו לפחות לחובבי ביטלס) הגיבור נתקל גם בעוד דברים שנעלמו מהעולם. לא אתן פה דוגמאות (כדי להימנע מספוילרים), אבל גם דברים אלה יכולים היו להוות כר נרחב לפעילות עבור הגיבור – בהתבסס על ידע שיש לו אך לא קיים עבור כל אדם אחר בעולם.

 

הרעיון הוא לא מאוד מקורי – הוא מופיע בספרים כמו "ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור" , שם נער (או בחור) אמריקאי מוצא את עצמו בעבר הרחוק בחצר המלך ארתור ומשתמש שם בידע של זמנו כמו למשל איך לבנות אופניים.

 

מעבר לכך שנהניתי מהסרט, הוא גרם לי לחשוב: אם באופן פלאי הייתי מגיע בעצמי לסיטואציה של הגיבור, האם הייתי יכול להפיק מכך משהו?

מכיוון שאינני יודע לנגן ו/או לשיר, לא הייתי יכול לעשות הרבה עם ידיעותיי בשירי הביטלס (כן, הייתי יכול לכתוב את המילים מחדש ולחפש מישהו שילחין אותן, אבל יש לי הרגשה שהמילים בלבד לא היו זוכות להצלחה גדולה במיוחד).

 

נניח שהייתי מתגלגל לעולם בו לא הייתה מתקיימת יצירת מופת ספרותית כלשהי – לדוגמא "האמן ומרגריטה" מאת בולגקוב (ספר מאוד אהוב עלי). נניח שהייתי מסוגל לשחזר יצירה זאת מהזיכרון ולכתוב אותה מחדש ברמה שלא הייתה מביישת את המקור.

האם הייתי זוכה להצלחה עם כתב היד הזה?

לא בהכרח.

ידוע שהרבה יצירות מופת, או לפחות ספרים מפורסמים, לא בהכרח הצליחו מיד. רק לאחרונה למדתי (מהבלוג של דני קרמן) שכתב היד הראשון של שרלוק הולמס נדחה שלוש פעמים לפני שהתקבל לפרסום.  דוגמא מפורסמת מהשנים האחרונות (יחסית. אני מזדקן) היא של ספרי הארי פוטר שזכו להצלחה כבירה בעולם, אבל בתחילה הסופרת לא הצליחה למצוא הוצאה לאור שתפרסם את הספר. עם קצת חוסר מזל, סדרת הספרים הזאת הייתה ידועה רק למשפחתה הקרובה של רולינג.

 

אז מה כן הייתי יכול לעשות בעולם בו יש לי ידיעות שלא נמצאות ברשותם של אחרים? לא הייתי יכול להמציא סמארטפונים – אין לי את הידע הטכני הנדרש. אני לא בטוח שהייתי מצליח להמציא את האופניים (כמו בדוגמא של "ינקי בחצר המלך ארתור" שהזכרתי קודם) אם כי אני מבין קצת את דרך פעולתם ואולי בעזרת בעלי מלאכה מוכשרים הייתי מצליח להגיע למשהו. (אבל אופניים חשמליים?  ממש לא.)

 

בקיצור, מאוד נוח לי לחיות בעולם המודרני בו יש סמארטפונים, אופניים (גם חשמליים, אם כי זה פחות נוח), שירי ביטלס וספרים כמו "האמן ומרגריטה" ו-"הארי פוטר", אבל אין לי מספיק ידע או יכולת לשחזר אותם אם יהיה צורך בכך.

 

יש ציטוט מפורסם של סר אייזק ניוטון – "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים" – כלומר שהתגליות והתובנות שלו היו מבוססות על תגליות ותובנות של מדענים בדורות קודמים ואם הוא היה צריך להתחיל מאפס הוא ודאי לא היה מגיע למה שהוא הגיע.

אני בינתיים יצרתי בערך אפס, אז אני בהחלט מקווה שלא אצטרך להתחיל מאפס.

 

ואני ממליץ על הסרט YESTERDAY!

 

וגם על הרשומה (למבוגרים בלבד) – חוויית המין הראשונה שלי במציאות מדומה – ומה היא יכולה ללמד אותנו על העתיד  – בבלוג של רועי צזנה