תחרות התחפושות – סיפור לשבת ולפורים

כשהודיעו בעבודה של קורן (שם בדוי) על תחרות התחפושות המסורתית הגדולה לכבוד פורים, הוא התחיל לתהות למה יתחפש.
קורן היה ידוע בעבודה בתחפושות המקוריות והמפתיעות שלו. למרות תדמיתו הרצינית והתפקיד הזוטר אך הלא כל כך חשוב שהוא מילא בארגון, קורן היה מוכן תמיד (כלומר רק בפורים) להשתטות ולהעז.  החברים של קורן נהנו להעלות השערות למה הוא יתחפש השנה ונהנו עוד יותר כמובן לראות את התחפושת ביום המסיבה והתחרות.
("חברים" זאת מילה קצת גדולה בהקשר זה. אולי הייתי צריך לכתוב "עמיתים").

להמשיך לקרוא תחרות התחפושות – סיפור לשבת ולפורים

חוטב העצים – סיפור (ושיר) לשבת

האמת היא שלא רציתי לכתוב סיפור לשבת. לא רציתי לכתוב בלוג שיכיל סיפורים ושירים.

גם לא רציתי לעבוד במחשבים… זה מקצוע כל כך משרדי.

רציתי לעסוק במקצוע גברי אמיתי. לעבוד בעבודה פיזית מאומצת בחיק הטבע.

כן, רציתי להיות חוטב עצים. חוטב עצים בקנדה. לקפוץ מעץ לעץ בזמן שהם צפים בנהרות של קולומביה הבריטית.  עצים כמו הסקויה, ארזית, אשוח ועוד עצים גבוהים וחסונים שלא רואים כמותם בארץ שלנו.

להמשיך לקרוא חוטב העצים – סיפור (ושיר) לשבת

ההצטננות – סיפור לשבת

הצטננתי. זה לא סיפור גדול. אפילו לא סיפור. קורה לכל אחד – והרבה פעמים במהלך חייו.
אני לא מהמפונקים או המתפנקים. אני לא מתרגש מהצטננות קטנה. קצת נזלת, קצת שיעולים, קצת עיטושים, קצת כאב גרון… אף אחד לא מת מזה.

בסה"כ צריך לקחת אתי לעבודה הרבה טישיו וקצת כדורים נגד כאב גרון. וגם כדורים נגד הצטננות.
וחשוב לשתות הרבה תה (ועל הדרך גם לא מעט קפה).

זהו. פשוט מאוד.

להמשיך לקרוא ההצטננות – סיפור לשבת

סיכום עשור 2010 – 2019

לאחרונה נראה שכולם מסכמים את העשור, או לפחות עורכים מצעדי עשור. זה גרם לי גם לרצות לסכם את העשור שלי.
כשהתחלתי לחשוב מה עבר עליי בעשר השנים האחרונות, הדבר הראשון (ובתחילה גם היחיד) שעלה בדעתי היה שהילדים שלי גדלו.
לא סתם גדלו: בתחילת העשור הייתי אב לילדה בת 11 ולילד בן 9. כיום אני אב לאשה צעירה בת 21 (שכבר הספיקה להשתחרר מהצבא) ולבחור צעיר בן 19, סטודנט בטכניון (עתודאי).

להמשיך לקרוא סיכום עשור 2010 – 2019

יום חמישי – סיפור לשבת

מכל ימי השבוע אהב שחם ביותר את ימי חמישי.

 (שחם הוא כמובן שם בדוי וגם קצת לא הגיוני,  אבל ודאי יש אנשים הנקראים כך ועמם הסליחה).

ימי ראשון היו מאוד מעייפים. החזרה לעבודה מסוף השבוע הייתה מאוד קשה לשחם.

ימי שני היו ממש מייאשים – כל השבוע היה עוד לפניו ומבחינתו היה מדובר בסדרה של ימים משעממים וחסרי תוחלת.

להמשיך לקרוא יום חמישי – סיפור לשבת

תחזית מזג האוויר (סיפור לשבת)

שגיא (שם בדוי) הקפיד כל בוקר לבדוק את התחזית. הוא רצה לדעת מה הוא אמור ללבוש היום, האם הוא צריך לקחת מטריה, או אולי כובע נגד שמש.
למזלו של שגיא הוא גר במדינת ישראל בה התחזיות מדויקות רוב ימי השנה: בין מאי לאוקטובר התחזית הייתה שיהיה חם ולא יירד גשם, ואכן היה חם ולא ירד גשם.

ברבות השנים החליט שגיא שלמעשה בחודשי הקיץ (מאי עד אוקטובר כזכור) הוא לא חייב לבדוק את התחזית. לעיתים הוא עשה זאת מתוך הרגל, אבל רוב הזמן הוא הסתמך על ידע אישי וניסיון רב שנים ויצא מהבית בבגדים קצרים וקלים.

אבל בחודשים שלא היו לגמרי קיץ (ולרוב גם לא לגמרי חורף) הוא המשיך לבדוק את מזג האוויר בקפדנות. הבעיה הייתה שהתחזיות היו מאכזבות מאוד לעיתים. כשהוא קרא ש-"הגשם יימשך עד שעות הצהריים" כאשר שבועות לא ירד גשם או ש-"סופה גדולה מתקרבת" כאשר הכוונה לכמה טפטופים, האמון שלו באתרי התחזית נפגם קלות.

להמשיך לקרוא תחזית מזג האוויר (סיפור לשבת)

חום אוקטובר – נובמבר

כשנחום (שם בדוי) התעורר בבוקר,  הוא מיד בדק את לוח השנה (כלומר את התאריך בסמארטפון שלו). התאריך היה 12.11, כלומר י"ב בנובמבר. כלומר, לפי חישוביו הזהירים של נחום, תחילת החורף (או לפחות שיא הסתיו).

מכיוון שכך, נחום לבש את בגדיו החורפיים ונעל מגפיים אופנתיים. הוא התלבט בשאלה האם צריך  לקחת מטריה ואחרי זמן קצר החליט לבדוק את מזג האוויר החזוי.

באינטרנט כתבו שהיום יהיה שרב??? 30 מעלות??? נחום גיחך קצת על טפשותם של החזאים, הטיל מטבע והחליט שאין צורך במטריה.

להמשיך לקרוא חום אוקטובר – נובמבר