שרלוק בישראל – סיפור לשבת

הבלש הנודע שרלוק הולסם (נא לא לבלבל עם בלש מפורסם אחר בעל שם דומה) ישב בדירתו ברחוב אפינג בלונדון וניגן בחליל כאשר עוזרו הנאמן ד"ר ווטזון נכנס מנופף במעטפה.

"שרלוק" – הוא קרא – "קיבלת מכתב בכתב סתרים!"
שרלוק הפסיק מיד את נגינתו, לקח את המעטפה ובחן אותה בקפדנות. "לא כתב סתרים, ידידי" – הוא אמר – "כל קורא בבלוגים ישראלים היה מבחין מיד שעל המעטפה פשוט יש כתובות בעברית!".
הוא פתח את המעטפה בזהירות והוציא ממנה את המכתב שהיה כתוב גם הוא בעברית. לאחר שסובב אותה בכל הכיוונים הוא החליט להשתמש בידיעותיו הנרחבות ופתח את google translate  בעזרתו הוא תרגם את המכתב לשפה סבירה יותר.

להמשיך לקרוא שרלוק בישראל – סיפור לשבת

הסיפור (לשבת) על מחדש השפה העברית

אליעזר (שם בדוי, ולמען הסר ספק אדגיש מיד ששם המשפחה הבדוי שלו לא היה ולא יהיה בן יהודה) היה אדם רגיל לחלוטין – עד שפרץ האינטרנט לחייו.

אפשר אפילו לומר שהוא היה אדם רגיל לחלוטין עד שהוא פרץ לחיי האינטרנט…

אליעזר נולד, גדל, למד, עבד ואז – בסביבות אמצע שנות התשעים של המאה שעברה – גילה כי יש ברשת האינטרנט משהו שנקרא "פורומים".

זה התחיל בצורה תמימה. מזה כמה ימים התלבט אליעזר איזה טלוויזיה כדאי לו לקנות. הוא פנה לאחד ממכריו בשאלות וזה המליץ לו לשאול ב"פורום חשמל ואלקטרוניקה לבית".

אליעזר תהה מה זה ה"פורום" הזה וכיצד מצטרפים אליו – החבר נתן לו את הכתובת ואליעזר הציץ ונפגע.

להמשיך לקרוא הסיפור (לשבת) על מחדש השפה העברית

אץ קוצץ (סיפור לשבת)

(הערה: בסיפור שלהלן מופיעות כמה מילים שאינן בשימוש בשפה היום יומית, לנוחיות הקוראים צירפתי בסוף את פירושן של מילים אלה לפי סדר הופעתן בסיפור)
אם היו שואלים את מכריו של ירחמיאל (שם בדוי) מהן שתי התכונות המאפיינות אותו ביותר, הם היו משיבים ללא היסוס: צייקנות וציימנות.
אכן, ירחמיאל היה ללא ספק צימן. בגדיו היו תמיד מרוטים ובלויים, זקנו חיוור וקלוש כציפי צמר שהרוח מנשב בהם.
גם מזונו היה אופייני לצימנים – כלפי חוץ הוא טען שהוא טבעונאי, אך מפעם לפעם הבחינו בו חבריו כשהוא אוכל לארוחת צהרים בג חררה – מזון לא טבעונאי לחלוטין, אך ציימני למדי.
(ירחמיאל טען שחררה זו הייתה עשויה מסחיש בלבד ועל כן נחשבה לטבעונית בכל קנה מידה).
הלשונות הרעות טענו כי הציימנות נבעה ישירות מן הצייקנות, אך ירחמיאל עצמו טען כי הציימנות הינה מדאורייתא ומצווה על כל נש לאכול רק כזית על מנת שלא ידבק בו בורדם ושאר מרעין בישין.
רוב מכריו טענו שאלו בוקי סריקי אך חלקם דגלו כי אלו הם רק אושכי בושכי. חלקם זממו אפילו לקחתו אל המרבק  ולפטמו עד שישמין הרבה, אך אלו היו רק דברים בעלמא.
ערב אחד יצא ירחמיאל לבילוי החביב עליו – ישיבה על שפת הים והאזנה לדוכי הגלים. בידו הימנית אחז ירחמיאל זרד ושרבט בחול דודקגון כשלפתע נמשכו רואותיו מבלי משים לעבר יעלת חן. ששוטטה על החוף.
בד"כ היה ירחמיאל אדיש לקסמי המין הנשי, אך הוא כמעט נאחז טירפון למראה. שיניה שדמו כעדר הקצובות, שעלו מן-הרחצה:  שכולם מתאימות ושכולה אין בהם.
כאן המקום לציין כי לירחמיאל היה פטיש לשיניים, אך אותה יעלת חן מצאה חן בעיניו מפוזמקה ועד למחלפות ראשה.
כפי שאולי תיארתם לעצמכם, ירחמיאל לא היה דגול מרבבה והוא ידע זאת. הוא הרגיש כאלו כולו מזובב. תמיד היה לו נוח בכך, אך עתה התעוררה כמיהה בליבו לשאת חן בעיני הנערה.
בהגיעו הביתה, במקום לדמוך הוא פתח דפתר והחל לרשום דרכי פעולה אפשריות על מנת לזכות בבחירת לבו.
הוא שקל לדנג את זקנו, לסוך בשמן את שערו ואת עורו המסוטף ולהרכיב עדשות מגע צבעוניות בעיניו העלוטות אך ככל שחשב על כך יותר חדרה לליבו ההכרה כי יהיה עליו לגעת בצרורו הנקוב על מנת להפוך עורו וחברבורותיו.
ואכן תוך ירחים לא רבים השתנתה הופעתו של ירחמיאל מן הקצה אל הקצה. לשיערו הייתה צלהבת מסנוורת, שריריו תפחו והשתרגו מתחת למחלצותיו החדשות שנקנו אצל מיטב מעצבי האופנה. אפילו אנפילאותיו היו רקומות  משי טהור. גם את מגוריו הוא העתיק ללחודה מהודרת.
כל בר-בי-רב שראהו חולף ברחוב היה נעצר ומביט אחריו בהערכה.
אין זה המקום לפרט את הקורבנות הרבים שנאלץ ירחמיאל להקריב כדי לעלות מבירא עמיקתא לאגרא רמא, אך נוכל לרמוז כי בפלא היו מעורבים מעצבי שיער,יועצי אופנה, מכוני כושר ואף מנתחים פלסטיים.
כצעד אחרון בשינוי התדמית החליט ירחמיאל לשנות את שמו הבדוי ועתה הוא התהדר בשם בדוי חדש – "רם".
היום הגדול הגיע. רם ישב לו בבית הקפה האופנתי על שפת הים והמתין לבואה של אהובתו. והיא אכן הגיעה…. אמנם בצעדודים – אך הגיעה. והיא כמובן לא יכלה שלא להיעצר על יד כסאו ולבחון אותו במבט חודר.
רם נשם עמוקות ובסבס: "היי מותק! כאב לך כשנפלת מהשמיים?"
לא נותר לו אלא להביט בה מתרחקת דרך גנונית בית הקפה…
מוסר השכל: איסתרא בלגינא קיש קיש קריא
שבת שלום!
רשומה זו נכתבה במקור עפ"י הרעיון (או שמא עלי לומר האתגר) שהוצע לי ע"י LashonIvrit.  וברצוני להודות למילון אבן-שושן שבלעדיו לא הייתי מצליח לכתוב את הרשומה
והרשומה המומלצת היא – האופניים הצהובים שלי – בבלוג של יערה
מחסן מילים:
אץ קוצץ – כינוי ללשון קשה ומסורבלת שיש בה גיבוב מילים
צייקנות – קמצנות
ציימנות – סגפנות
ציף – צמר מרוט ומנופץ
טבעונאי – אדם האוכל אך ורק מזון לא מבושל ולא מעובד מן הצומח
בג – מנת אוכל
חררה – עוגה דקה ועגולה שנאפתה על גחלים
סחיש – ספיח מן הספיח, צמחים שנבטו ועלו מזרעי הצמחים שאף הם לא נזרעו
מדאורייתא – מן התורה
נש – אדם
בורדם – שלשול דם, מחלת מעיים

מרעין בישין – צרות ופגעים
בוקי סריקי – בקבוקים ריקים. בהשאלה – דברי הבל

אושכי בושכי – שתי מילות כישוף שמובנן לפי רש"י, יום ולילה. בהשאלה- קשקוש מילים
מרבק – מקום שכולאים בו בעלי חיים ומפטמים אותם
דברים בעלמא – דברים סתם
דוכי הגלים – קול התנפצות הגלים הגדולים בים
דודקגון – מצולע בן שתים עשרה זוויות
רואותיו – עיניו
יעלת חן – אשה יפה וחיננית
טירפון – שגעון, טרוף הדעת
עדר הקצובות – עדר כבשים המסודרים בשורות ישרות
שכולה אין בהם – אף אחת מהן לא חסרה
פטיש – נושא להערצה
פוזמק – כסות לכף הרגל ולחלק מן השוק
מחלפה – קווצה, מקלעת של שער הראש, צמה
דגול מרבבה – מצוין, נישא, נבחר (מעשרת אלפים)
מזובב – מגובב נקודות שחורות כעין כתמים של זבובים
לדמוך – לשכב, לישון
דפתר – מחברת, פנקס
לדנג – לצפות בדונג
לסוך בשמן – למרוח בשמן
מסוטף – מבוקע, מחוטט, מלא חטטים
עלוט – מוחשך, מוקדר
צרור נקוב – כינוי לארנק שאין בו כסף רב
צלהבת- ברק
מחלצה – בגד פאר, לבוש הדור
אנפילא – נעל גבוהה וחמה
לחודה – מעון נפרד, דירה יחידה שלא בבית משותף
בר-בי-רב – בן בית הרב, בן ישיבה, תלמיד
בירא עמיקתא – באר עמוקה
אגרא רמא – גג גבוה
צעדוד – צעד קטן
בסבס – דיבר בקול בס
גנונית – גינה, גן קטן
איסתרא בלגינא קיש קיש קריא – מטבע (בודדה) בכד קוראת: "קיש קיש"!

 

סטורי לשבת

שלום,קוראים לי אורנה (שם בדוי) ואני רוצה להתלונן,או כמו שאומרים אצלנו – טו פייל אה קומפליין – על מה שקרה לי בשבוע שעבר.
סו, מה שהיה היה ככה. אי מין – אולי אני יתחיל עם קצת רקע. יענו בקגראונד.
אני אמנם ישראלית צברית שורשית שאוהבת את  המדינה שלנו יותר מכל אחד אחר בעולם,אבל יצא לי לגור באמריקה (כלומר בניו יורק – ממש על הפיפט) כמה שנים. ככה שאנגלית זה ממש כמו סקונד מאדר טאנג בשביל מי.
מאז שחזרתי לארץ אני מחפשת עבודה שתהלום את כישוריי. אני ורי אדיוקטד כמו שאומרים. אחרי הצבא למדתי ביולוגיה ואחר כך שגרנו בסטייטס למדתי בקולג' קומפיוטר סיינס במשך ארבע לונג שנים. זותומורת שיש לי כמעט שני תארים – כמעט תואר ראשון בביולוגיה ואז כמעט עוד תואר – שזה תואר שני –בקומפיוטר סיינס. זותומרת שאני מה שנקרא אקדמאית או כמו שאומרים אצלנו קולג' גראדואייט.
אז כמו שאמרתי, אני מחפשת עבודה מתאימה, אבל המצב בארץ קשה. פה זה לא אמריקה שלכל קולג' גראודאייט נותנים עבודה מפוצצת בכסף נו קוושטיון אסקד. פה – במדינה המפגרת שלנו (אקסקיוז מי פור ביאינג ישירה איתך) בכל אינטרויו מתקיפים אותך בשאלות – בת כמה את? כמה ילדים יש לך? באיזה גיל? למה לא עשית צבא? איפה למדת? באיזה מהירות את מקלידה? מכירה וורד?
אני אין פרינסיפל לא מוכנה לענות על השאלות האלה כי הן ממש קוראות לאפליה מתקנת. אז נו וונדר שלא מצאתי עבודה עד כעת.
אבל בשבוע שעבר היה השיא. ראיתי מודעה בניוזפייפר ש"למשרד בהרצליה דרושה מזכירה עם 5 שנות ניסיון, ידע באופיס חובה,אנגלית שפת אם, ידיעת שפות נוספות יתרון".
אז איי סיי טו מייסלף: "אורנה! זו המשרה בשבילך! את כבר חמש שנים מזכירה לכולם מה לעשות, היית בהמון אופיסס, האנגלית שלך ממש שפת אם ואת יודעת גם עברית שזה ממש שפות נוספות ".
אז שלחתי את הסי.וי שלי וזה ממש לא היה סורפרייז שהם התקשרו להזמין אותי לראיון.
איך שהגעתי לאופיס שלהם הבנתי שזה דה-פלייס בשבילי. לייק, יו קנו, שטיחים מקיר לקיר ואווירה אנגלו סקסית כזו כמו שאני רגילה מהתקופה שגרתי בסטייטס (לא רחוק מהפיפט).
אולמוסט שכחתי לציין שהם אמרו שהראיון יהיה באנגלית ואני אמרתי – "נו פרולבם! אינגליש איז מיי מאדר טאנג!"
בקיצור, היה מאוד מכובד. הציעו לי קופי או טי ואז נכנסתי למשרד של המראיין – טיפוס ורי נייס שמיד ידעתי שאני רוצה שיהיה הבוס שלי.  אבל מה? הוא לא דיבר עברית. זה לא פרובלם בשבילי.
הוא עשה לי: "פליז אינטרודיוז יורסלף" אז אמרתי: "אורנה (פייק ניים) האו דו יו דו?" אבל נראה כאילו הוא מצפה למשהו אחר. הייתה קצת שתיקה מביכה ואז הוא אמר: "טל מי אבאוט יורסלף"
סו אמרתי לו: "אס איי סייד,מיי ניימ איז אורנה. איי'מ 34 יירז אולד אנד איי לוב ריקודי עם וגם קרייזי אבאוט מזון בריאות אורגניק. איי הב טרי וונדרפול קידס אנד דה ביג וון איז מחונן אנד…"
אבל אז הוא עצר אותי ואמר: " סורי,איי סי איי ווז מיסאנדרסטוד. איי מנט טו אסק יו טו אקספליין ווי יו סי יורסלף פיט דה פוזישן"
יש דבר אחד שאני לא מסוגלת לעבור עליו בשתיקה וזה הטרדה מינית. מי הוא חושב לעצמו שהוא? ככה להתחיל לדבר איתי על פוזישנס? מה הוא חושב שאם אני בלונדינית (לפעמים) אז אני איזי טו גט?
קמתי מיד והתחלתי לצעוק עליו: "הו יו טינק יורסלף? יא חתיכת זירו!!! איי ויל סו יו פור אול דה כסף יו גוט יא חרה! איי הב א וורי וורי גוד לוייר אנד אי קנו איי ויל וין דה קייס!"
הוא לא הבין מאיפה זה נפל עליו. הוא כנראה רגיל לבחורות שישר נכנסות לפוזישן כשהוא ג'סט אסק דם.
יצאתי משם כמו טורנדו.
לא עברו טו דייס וקיבלתי טלפון מהמשרד שבו דיי סיי שאיי דידנט גאט דה ג'וב. זה לא שזה היה ביג סורפרייז – היה לי ברור שהם לא ירצו אותי וזאת אפליה מתקנת.
אז בקיצור, יו סי, אני רוצה טו סו דם פעמיים – פעם ראשונה על סקסואל הארסמנט ופעם שניה על אפליה מתקנת.
וט יו סיי? איי דונט הב א קייס?  איי ויל סו יו טו! חרא של מדינה פה! אני יחזור לסטייטס ועוד נראה איך המדינה המחורבנת הזותי תסתדר בלעדיי!
מוסר השכל: יו קנו, נוט אול דה יורדים הם נפולת של נמושות – חלק הם בריחת מוחות!
שבת שלום!
והרשומה המומלצת היא – הרחוב בכפר הדונג – בבלוג של צלמת טבע