אסתי חוזה בכוכבים (סיפור לשבת)

אסתי (שם בדוי) הייתה אסטרולוגית זוטרה שנאבקה על מקומה בעולם האכזר של התחזיות האסטרולוגיות בישראל.

אסתי למדה אסטרולוגיה בקורס יוקרתי למחצה של מכללת "הבל הבלים" ותכננה קריירה מבטיחה כאסטרולוגית שכל תושבי הארץ יאזינו לתחזיותיה. בשלב הראשון. אבל בשלב השני היא תכננה לכבוש מדינות נוספות ואח"כ – השמיים הם הגבול (מי כמוה יודע?)

אבל המציאות הכתה בפניה של אסתי מיד לאחר סיום הקורס. אף עיתון לא הסכים לפרסם את התחזיות שלה – אפילו לא המקומון הקטן שנערך ע"י השכן שלה מלמעלה (שבצירוף מקרים מפתיע למד בילדותו אצל המורה שהבן שלו היה בגן של הגננת שבעלה היה בן דוד של השכן של אסתי מלמטה).

הסיפור (לשבת) על האיש שפשפש בציציות

יעקב יצחק (שם בדוי) היה הילד הרביעי במשפחה של עשר נפשות (כולל ההורים) שהתגוררה בבני ברק.

כבר כשהיה תינוק רך היונק משדי אימו, שמו לב הוריו כי הוא חש משיכה עזה לציציות (והרי בכל בית יהודי – ובייחוד חרדי לא חסרות ציציות שיעסיקו תינוק רך).

כשיעקב יצחק גדל קמעא המשיכה שלו לציציות הפכה לאובססיה של ממש. הוא היה עסוק בלהשוות את הציציות שראה אלו לאלו ולתהות לגבי גודלן, צורתן, התחושה שמקבלים כשממששים אותן…

 כמובן שאת רוב הציציות שהוא ראה הוא לא יכול היה למשש באמת. זה ממש לא מקובל בחברה תרבותית – ובודאי חרדית. יעקב יצחק נאלץ להסתפק בדמיונות לגבי התחושה שבמישוש הציציות עפ"י מראן – ובעצם הוא גם בד"כ לא ראה הרבה מהן מכיוון שרוב הציצית היה תמיד מוסתר תחת שכבות מלבושים רבות ורק קצותיה הציצו החוצה.