הנושא החם – הפער בין המציאות לבין מה שאמור להיות

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב על הפער בין מה שבאמת קורה במציאות לבין מה שלדעתנו אמור להיות.
ההגדרה רחבה מאוד וכך כתוב בהצעה לנושא –

" זה יכול להיות במיקרו – הילדים, המצב הכספי שלכם, מקום העבודה, הזוגיות, המשקל….וזה יכול להיות במאקרו – המצב במדינה, בעולם, באקלים…."

הדבר הראשון שחשבתי עליו כשקראתי את ההצעה הזאת היה המקצוע שלי. מהו המקצוע שלי? אני "עובד במחשבים". פשוט, לא?

אז הנה הרקע, ההיסטוריה, המציאות והפער…(זהירות, ארוך)

כשהייתי בכיתה ח' (מה שהיה בזמני ובשבילי סיום בית הספר היסודי) התלבטתי בבחירת תיכון. ההורים שלי הכווינו אותי ואת אחיי לבחור בתיכון "מקצועי" – הם רצו שאנחנו (בניגוד אליהם) נסיים בית ספר עם "מקצוע ביד". כך אחי הגדול למד בתיכון אלקטרוניקה ואחותי הגדולה למדה גרפיקה. ואני?  משום מה החלטתי שאני רוצה ללמוד מחשבים. לא הייתי בטוח מה זה אומר בדיוק, אבל ידעתי שזה מקצוע מתוחכם שדורש מחשבה ואינטליגנציה (שחשבתי שיש לי) ושלא דורש כוח פיזי, מוטוריקה עדינה וקואורדינציה (שידעתי שאין לי).  

התחלתי ללמוד מחשבים בתיכון ואהבתי את זה. תכנתי בבייסיק בהתחלה ואחר כך ב- C ובקובול והייתי די מוצלח בזה – מהטובים בכיתה.  במבחנים הוצאתי ציונים גבוהים ונהניתי מלכתוב תכניות ולמצוא ולתקן באגים.

להמשיך לקרוא הנושא החם – הפער בין המציאות לבין מה שאמור להיות

הנושא החם – אז איך נפגשתם?

במדור השרביט החם  הוצע לכתוב את סיפור הפגישה שלנו ובנות או בני זוגנו.

לפני כשבוע עננת ואני ציינו 33 שנים לדייט הראשון שלנו (איך הזמן טס) וזאת הזדמנות להעלות קצת זכרונות מאז…

באופן מפתיע, או אולי לא כל כך מפתיע, עננת ואני נפגשנו דרך המחשב. היום זה יחסית מקובל, אבל לפני 33 שנים לא היו אינטרנט או מחשב בכל בית כך שלדעתי אנחנו מהזוגות הראשונים בארץ שנפגשו בצורה זאת.

בקיץ 1989 הייתי קצין צעיר ביחידת מחשב בצה"ל. סיימתי לימודי מדעי המחשב במסגרת העתודה האקדמית ביולי 1988, עברתי קורס קצינים בבה"ד 1 בסוף אוקטובר של אותה שנה ואת ההשלמה בממר"מ סיימתי בפברואר 1989.

שובצתי ליחידת המחשב של אגף הלוגיסטיקה (שאז עדיין נקרא אגף האפסנאות….). למרות שהיחידה כעיקרון ישבה בשלישות ברמת גן, נשלחתי לפרויקט של מרכז ההובלה בבית נבאללה, שם ישבתי כל יום.

להמשיך לקרוא הנושא החם – אז איך נפגשתם?

הסיפור לשבת על האיש בר המזל

גד (שם בדוי) היה אדם בר מזל.

יש אנשים שנולדים כאלה. אך גד שלנו לא קיבל את מזלו הטוב כמובן מאליו אלא כל בוקר הודה לאלוהים על מזלו הטוב.

בכיתה י"ב גד רצה ללכת לעתודה וללמוד מדעי המחשב. למזלו הטוב הוא לא התקבל וכך נחסכו ממנו שלוש שנות קבע ארוכות.

כשהתגייס לצבא, למזלו הטוב הוא לא נשלח לגולני אלא לתותחנים והוא הודה על מזלו הטוב שזימן לו טירונות קלה יותר ושירות בטוח יותר.

להמשיך לקרוא הסיפור לשבת על האיש בר המזל

טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק א

לפני לא מעט חודשים עלה בדעתה של עננת רעיון מעניין: ביולי הבת הגדולה שלנו תשתחרר ביולי (אני עדיין לא מאמין שאני אבא לחיילת משוחררת…) והבן צפוי להתגייס מתישהו אחר כך – אפשר יהיה למצוא זמן בין לבין לטיול משפחתי לחו"ל!

הטיול המשפחתי האחרון שלנו לחו"ל בהרכב מלא היה לפני שהבת התגייסה, כך שכולנו שמחנו על הרעיון. הזה היעד נבחר די מהר – אמסטרדם.

אני ביקרתי באמסטרדם לא מעט פעמים אך רק בענייני עבודה. למעשה הייתי שם 8 פעמים בשנה אחת, כאשר בחלק מהפעמים הייתי שם רק ליום אחד ובחלק לשבוע שלם. הספקתי לראות קצת מאמסטרדם, אבל כמובן לא הרבה (ובוודאי לא אף מוזיאון).  עננת והילדים לא היו שם אפילו פעם אחת.

בינתיים דברים קצת הסתבכו עם הבן – הוא החליט להירשם לעתודה והיינו קצת בחוסר ודאות לגבי השאלה מתי יתגייס (תשובות לעתודה מתקבלות די ברגע האחרון). כתוצאה מכך לא בצענו כל תכנון בפועל עד לשלב מאוחר יחסית, כאשר הבן הודיע שבלי קשר לתשובות הוא מאוד מעוניין לנסוע.

באותו שלב (אוגוסט) חשבנו על שני תאריכים אפשריים – או תחילת ספטמבר (מיד לאחר תחילת שנת הלימודים שלראשונה מזה זמן רב לא רלוונטית לנו) או ביום הבחירות 17.9 (כמובן לאחר שנבחר).

לאחר התלבטות מסוימת בחרנו בתאריך השני. החלטנו להקדיש שבוע לנסיעה (עוד לפני שעשינו תכניות מפורטות).

להמשיך לקרוא טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק א