הנושא החם –  האם הישראלים יקבלו משטר דיקטטורי?

במדור השרביט החם הוצע לנו לכתוב על השאלה שבכותרת – האם הישראלים יקבלו משטר דיקטטורי.

בפירוט הנושא השאלה לא הייתה על דיקטטורה "טהורה" כמו סוריה או צפון קוריאה – שאותה אני די בטוח שרוב גדול של האוכלוסייה בארץ לא יסכים לקבל לעולם – אלא על "ניאו דיקטטורה" כמו שקיימות היום בהונגריה, פולין וטורקיה – מדינות דמוקרטיות לכאורה שבפועל שולט בהן אדם אחד שעושה (כמעט) כרצונו.

 
עוד כתוב במדור כי מחקר של קבוצת מדגם בין השנים 1963 – 1996 העלה כי מחצית בני 18 בעד דיקטטורה. האמת שלא ברור לי למה הכוונה "בין השנים 1963 -1996" – האם המחקר נערך במשך 33 שנה או שהכוונה שאוכלוסיית המחקר הייתה אנשים שנולדו בין השנים 1963 ל-1996, אבל בכל מקרה בני ה-18 היום נולדו ב-2005 ו-1996 אפילו רחוקה יותר, כך שמדובר על מחקר ישן יחסית שבוודאות לא קשור ישירות למצב היום.

תוצאת המחקר הזה נראית לי לא ממש הגיונית. אני מניח שאם שאלת המחקר הייתה השאלה הישירה "האם אתה בעד דיקטטורה בישראל?" התוצאות היו שונות משמעותית. סביר יותר שהמחקר הזה שאל שאלות עקיפות יותר (או מגמתיות יותר) כמו לדוגמא – "האם אתם מעדיפים שליט חזק?", "האם צריך לשלול זכות הצבעה מערבים?", או "האם צריך לגרש מהארץ את מי שלא מוכן להישבע שבועת נאמנות למדינה?" (את השאלות האלה כמובן המצאתי אני, אבל הן ממש לא הזויות ולא הגיעו מדמיוני הקודח).

נראה שזאת בדיוק הנקודה. כשקראתי את הכותרת של מדור השרביט החם עניתי אוטומטית מיד שזה לא יקרה. הדמוקרטיה בישראל חזקה ופרט למיעוט זניח אין ישראלים שיסכימו לקבל משטר דיקטטורי.

אבל מהו משטר דיקטטורי?  אם מסתמכים על "טוקבקים" (תגובות באתרי אינטרנט, מבחינתי בעיקר לאתרי חדשות), פרסומים במדיה חברתית או סיסמאות שנזרקות באוויר (גם על ידי חברי כנסת), רבים יענו בחיוב לשאלות הדמיוניות שהצגתי בפסקה הקודמת, בלי לחשוב לרגע שזה לא בדיוק דמוקרטי להפלות אנשים בגלל מינם, גזעם או אמונתם אפילו אם המין, הגזע או האמונה שלהם שונה מהמין, הגזע או האמונה של הרוב.

כשאני קורא טוקבקים אני נתקל בהרבה בורות ושנאה. אנשים כותבים שלפיד הוא דיקטטור בגלל שבמפלגת "יש עתיד" לא מתקיימים פריימריז ולעומת זאת הליכוד הוא המפלגה הדמוקרטית ביותר בגלל שיש בה פריימריז. אנשים חושבים ש-"הפרדת רשויות"  משמעותה שלרשות השופטת אסור בתכלית האיסור להתערב בהחלטות של הרשות המחוקקת (או לקבל עצמאות כלשהי). הרבה אנשים חושבים שפושע מורשע  יכול לכהן כשר (או בכל תפקיד ציבורי בכיר) אם מספיק אנשים בחרו בו (אם כי בעצם הם חושבים שלא מדובר בפושע מורשע אלא באדם שכוחות הרשע "תפרו לו תיק" כדי להפיל אותו באופן אנטי דמוקרטי).

לפעמים אני חושב או לפחות מקווה שמדובר ב"גיבורי מקלדת" או "בוטים" ובמציאות אנשים הם חכמים יותר, הוגנים יותר ושקולים יותר מהקול שנשמע ברשת. לפעמים אני חושש שזה רק אני ואלה הסובבים אותי ואילו רוב גדול במדינה הוא באמת מתלהם, שונא ובור.

(זה כמובן הופך אותי אוטומטית לשמאלן מתנשא… מה לעשות שנולדתי למשפחה ממוצא מזרח אירופאי והצבעתי למפלגת השמאל הקיצונית והאנטי דמוקרטית "יש עתיד"?)

אז אם לסכם את מה שאני חושב בפשטות… הישראלים לא יקבלו משטר דיקטטורי "טהור". תמיד (או לפחות בעשרות השנים הקרובות) יהיו אצלנו בחירות דמוקרטיות אמיתיות. אבל הרבה ישראלים כן יסכימו לקבל צעדים אנטי דמוקרטיים כל עוד הם תואמים לתפיסת עולמם והם גם לא יחשבו שמדובר בצעדים אנטי דמוקרטיים כי הרבה חושבים שמהות הדמוקרטיה היא "הרוב קובע" ולכן לרוב מותר לכפות את דעתו על המיעוט כרצונו.
אני רק מקווה שמכיוון שהבחירות הדמוקרטיות ימשיכו פה, בשלב מסוים (לא רחוק מדי) יעלו לשלטון אנשים עם תפיסת עולם דמוקרטית יותר.


והרשומה המומלצת היא – 244 – שאלות – בבלוג של arik benedek chaviv

הדרדסים המדורדסים (סיפור לשבת)

בכפר קטן במעבה היער הגדול , בבתים דמויי פטריות, חיו להם הדרדסים.

בבית גדול (יחסית לבתים של הדרדסים) חי גרגמל המרושע יחד עם חתולו (המרושע גם כן) חתחתול.

עד כאן כולכם מכירים את הסיפור ואולי תוהים מה אני כבר יכול לחדש בסיפור הישן הזה שחזר על עצמו במאות פרקים של סדרת הטלוויזיה המיתולוגית.

אבל האם עצרתם פעם לחשוב מה היה קורה אם הדרדסים היו אמיתיים?

דבר אחד בטוח – חתחתול (וכל חתול נורמלי אחר) היה רודף אחריהם ומנסה לצוד אותם. לא בגלל שהוא  מרושע  אלא בגלל שהוא חתול.

ובכן, יום אחד הגיעה חבורת דרדסים לעיר הגדולה. הם הסתכלו בחשש מסוים על הבניינים הענקיים והמכוניות הגדולות ואז שמו לב לכרזה גדולה עליה הופיע אדם בחליפה על רקע דגל כחול לבן.

להמשיך לקרוא הדרדסים המדורדסים (סיפור לשבת)

האגדה (הפמיניסטית) על הכלנית, הנורית והפרג (סיפור לשבת)

היה היו שלוש אחיות יפהפיות, נחמדות  ומקסימות. שלושתן היו בעלות שיער שחור ומקסים. הן היו ידועות בתור האחיות היפות ביותר בכל הממלכה בה הן גרו.

שמותיהן היו: כלנית, נורית ופרג.

הרבה אנשים תמהו לגבי השם של האחות הצעירה: הוא היה גם לא מקובל וגם לא נשי כל כך, אבל הרוב הבינו שלאחר שההורים קראו לבנות הראשונות בשמות פרחים אדומים הם הרגישו צורך להשלים את הסדרה.
חלק חשבו שההורים היו מכורים לאופיום.

אבל כלנית, נורית ופרג אהבו את שמותיהן המיוחדים (בעיקר פרג) ושמחו שהוריהן לא קראו להן עכסה, חולדה ומושקה.

האחיות היו חברות טובות והסתדרו מצוין זו עם זו. הן למדו יחד באותו תיכון – כלנית בכיתה י"ג (הנדסאות חשמל), נורית בכיתה י"ב (מגמת פיזיקה) ופרג בכיתה י"א (מכונאות רכב) ותמיד עזרו זו לזו בלימודיהן.

יום אחד, נסיך הממלכה הודיע שהוא עורך נשף לכל הבנות בממלכה, כדי למצוא לעצמו כלה.
האחיות התקוממו כנגד עצם הרעיון: האם הן אמורות להיות מוצגות לראווה כדי שהנסיך יוכל לבחור ביניהן? מה לגבי אהבה? מה עם שוויון זכויות? מה עם שוויון בנטל? (זה מסיפור אחר).
אחרי הרבה התלבטויות הן החליטו ללכת לנשף בכל זאת משלוש סיבות עיקריות: ראשית, הלהקה האהובה עליהן ביותר עמדה להופיע בנשף. שנית, על פי הבנתן האוכל בנשף יהיה מעולה והאלכוהול חופשי. שלישית, הנסיך הודיע כי נערה שלא תתייצב לנשף צפויה למאסר ו/או קנס.

אמן של האחיות הציעה כי יצאו יחד לקנות שמלות לנשף. האחיות קיבלו את הרעיון בשמחה, יצאו לקניון הקרוב וקנו במהרה שמלות אדומות נפלאות שהבליטו את מה שהיה צריך להבליט והסתירו את מה שהיה צריך להסתיר.
אבל כשאמן ראתה את השמלות חשכו עיניה. "השמלות זהות לחלוטין!" היא קראה בייאוש.
"ומה הבעיה בזה?" שאלו האחיות.

"הנסיך עלול להתבלבל ביניכן" – ענתה האם – "ולכן הוא בסוף יבחר מישהי אחרת למרות שאני יודעת שאתן הנערות היפות  והחכמות ביותר בכל הממלכה. (ואני לא משוחדת – גם אבא מסכים לזה!)"
זה לא נראה לאחיות כל כך נורא – הן בכל מקרה לא הרגישו בשלות לנישואים וכל דבר שיקטין את סיכוייהן להינשא לנסיך שימח אותן, אבל בלחץ האם הן הסכימו להוסיף הבדלים קטנים ביניהן: כלנית לבשה מעל השמלה צעיף לבן, נורית ריססה את שמלתה בספריי מבריק (לא דליק) ואילו פרג ענדה עגילים שחורים.

הנשף היה הצלחה גדולה. האחיות מאוד נהנו מהאוכל, מהשתייה, מהמוסיקה ומהריקודים.
הנסיך רקד עם כל אחת מהן מספר ריקודים ולדעתן של האחיות הוא לא העדיף אף אחת מהן ולכן לא הייתה סכנה כי יחליט להינשא להן.
אך, למרבה האכזבה, בסיום הערב הודיע הנסיך: "החלטתי להתחתן לא עם בחורה אחת, אלא עם שלוש: כלנית, נורית ופרג!"

מהומה גדולה פרצה באולם הנשף. בחורות רבות התאכזבו מכך שהנסיך לא בחר בהן וקראו בקול רם כי הן שוות יותר. אחרות נעלבו מכך שהנסיך חושב שהוא יכול להתחתן עם שלוש נשים במקביל.
אבל האדם המאוכזב ביותר היה המלך. הוא קרא לנסיך אליו והסביר לו בשקט כי הוא לא יכול להתחתן עם שלוש נשים במקביל וחוץ מזה הוא אמור להתחתן עם הנסיכה של הממלכה השכנה וכל הנשף כוון למטרה זאת.

הנסיך לא ידע את נפשו מרוב כעס. הוא החליט להתפטר מהנסיכות ולהפוך את הממלכה לדמוקרטיה. למרבה ההפתעה המלך הסכים איתו וציין כי כבר נמאס לו מהחובות של בית המלוכה.

הבחירות נערכו תוך זמן קצר. שלוש האחיות החליטו לרוץ לפרלמנט למושב המייצג את מחוזן ובאופן מביך קיבלה כל אחת מספר קולות זהה.
מכיוון שהן היו חברות טובות הן החליטו על רוטציה: כלנית כיהנה בפרלמנט בשליש הראשון של האביב, נורית בשליש השני ופרג בשליש השלישי. אחר כך הן יצאו לפגרה עד האביב הבא.

ומה לגבי חתונות? הנסיך (לשעבר) בסופו של דבר פגש את הנסיכה של הממלכה השכנה והתאהב בה באמת. הן התחתנו והוא מלך בממלכה ההיא.
נורית, כלנית ופרג מצאו בסופו של דבר את בני זוגן – גברים טובים וישרים שנשארו בבית לטפל בילדים ותמכו בקריירה הפוליטית של בנות זוגן.

מוסר השכל: באגדות הכל יכול לקרות

שבת שלום!

תודה ל- Mamma Quail שהציעה לי את הרעיון לכתוב גרסה פמיניסטית לאגדה על הכלנית, הנורית והפרג שהוצגה בבלוג של עננת

והרשומה המומלצת היא – אל האבדון – אריך קסטנר – בבלוג של arikbenedek

הפולשים מהחלל – סיפור לשבת

אותה שנה התחילה לה כמו כל שנה. הייתי עסוק בטרדות היום-יומיות של עבודה, כביסה, בישולים וטיפול בילדים אבל כמנהגי הקפדתי להקשיב לחדשות כל שעה.

לא שהיו חדשות גדולות. אותם סכסוכים, העלאות מחירים, הפגנות והבטחות ריקות מתוכן של פוליטיקאים מושחתים.

באחד הימים שמעתי בחדשות כי אסטרואיד גדול מתקרב אלינו ויש סיכון של 10% להתנגשות, אבל לא הקדשתי לידיעה תשומת לב מרובה.  שמעתי כבר פעמים רבות על אסטרואידים ושאר מרעין בישין אבל סוף העולם לא הגיע. בכל מקרה לא היה הרבה שיכולתי לעשות כדי להתכונן למקרה שהאסטרואיד הזה יפגע בנו.
להמשיך לקרוא הפולשים מהחלל – סיפור לשבת

כ"ח בנובמבר 2019 (סיפור לשבת ל' בנובמבר)

בכ"ח בנובמבר 2019 (30 בחשוון תשע"ט) התכנסה כנסת ישראל לישיבה חגיגית לציון 72 שנים פחות יום להחלטה ההיסטורית של האו"ם על הקמת מדינה יהודית (וערבית) בארץ ישראל. (ביום שישי בכ"ט נובמבר חברי כנסת, כמו רוב הישראלים, לא עובדים).

את הישיבה פתח יושב ראש הכנסת בנאום חגיגי ומרגש שנקטע רק בקריאות ביניים של חברי הכנסת הערבים שקראו לדקת דומיה לזכר המדינה הערבית בארץ ישראל.

להמשיך לקרוא כ"ח בנובמבר 2019 (סיפור לשבת ל' בנובמבר)

שיעור היסטוריה – ישראל 2050 (סיפור לשבת)

"בוקר טוב לכולם" – אמר המורה. למורה הזה לא היה שם בדוי – הוא היה כולו בדוי, מכיוון שלא היה אדם אלא תוכנת בינה מלאכותית מתקדמת. כלומר, מתקדמת במושגים של ימינו, אבל די מפגרת במושגים של 2150, הזמן בה מתרחש סיפורנו. אבל אני לגמרי סוטה מהסיפור, אז אחזור אליו ואני מבטיח להשתדל לא להפריע (אבל לא מבטיח לקיים).

המורה בדק בזריזות (תוך פחות מננו-שנייה) שכל 5,231 התלמידים נמצאים בכיתה (הוירטואלית כמובן). 2 היו חסרים. אחד דיווח שהוא חולה והמורה בדק אותו, רשם לו כדורים ושיחרר אותו מהכיתה. השני הציג פתק מההורים הפוטר אותו מהשיעור אבל המורה זיהה שמדובר בזיוף מצוין ושלח אליו משטרה (וירטואלית).

כעת אפשר היה להתחיל בשיעור. הנושא היה היסטוריה עתיקה של מדינת ישראל.

להמשיך לקרוא שיעור היסטוריה – ישראל 2050 (סיפור לשבת)

העץ הנדיב (סיפור לשבת)

אילן (שם בדוי) היה עץ די בודד. כלומר, הוא היה בודד כי לא היו בקרבתו עצים אחרים, אבל הוא לא היה לגמרי בודד כי לשמחתו כל יום הייתה קבוצה של ילדים וילדות מגיעה לשחק אתו.

אילן אהב את הילדים והם אהבו אותו. הם לא הגיעו כל יום, אבל כשהם הגיעו הם היו אוספים את העלים שלו ועושים מהם כתרים, שמלות מפוארות וכסף דמיוני (גם הכתרים והשמלות היו דמיוניים, אבל קצת פחות מהכסף) ושיחקו בלהיות עשירים (ומאושרים).

ואילן היה מאושר.

אבל הזמן חלף והילדים והילדות גדלו ולעיתים קרובות אילן נשאר לבדו.

ואז, יום אחד הם פתאום הגיעו. אילן מאוד שמח ואמר: "בואו! תאספו את העלים שלי ותשחקו בלהיות עשירים ומאושרים!"

אבל אחת הילדות אמרה: "אנחנו כבר יותר מדי גדולים בשביל לדמיין שאנחנו עשירים (ומאושרים). אנחנו יודעים היום שיש הרבה עוני במדינה והחלטנו להקים עמותה שתאסוף תרומות למען העניים. כבר חילקנו את כל התפקידים  (אני הדוברת כמובן), אבל כסף לא הצלחנו לגייס. אתה יכול לתת לנו קצת כסף (אמיתי)?”

"אני מצטער" – אמר אילן – "אין לי כסף , יש לי רק עלים ותפוחים. קחו את התפוחים שלי, תמכרו אותם ויהיה לכם כסף!"

הילדים טפסו על העץ בשמחה, קטפו תפוחים והלכו.

ואילן היה מאושר.

אבל הילדים הלכו ולא חזרו הרבה זמן ואילן היה עצוב.

ואז יום אחד הם חזרו ואילן רעד מרוב שמחה ואמר: "בואו ילדים! בואו תשחקו בעלים שלי ותהיו מאושרים!". "אנחנו יותר מדי עסוקים ואין לנו זמן לשחק" – אמרה הדוברת. אנחנו מקימים את התשתית לעמותה שלנו ואנחנו מחפשים משרד מתאים, אבל הכל כל כך יקר! אתה יכול לתת לנו משרד?"

"אין לי משרד" – אמר אילן – "אבל אתם יכולים לקצץ את הענפים שלי ולבנות מהם משרד ואז תהיו מאושרים".

הילדים מיהרו לקצץ את הענפים ולקחו אותם לבנות משרד.

ואילן היה מאושר.

ושוב הילדים לא חזרו הרבה זמן ואילן היה עצוב. וכשהם חזרו יום אחד הוא היה כל מאושר שבקושי הצליח לדבר. (לא ברור איך הוא הצליח לדבר כשהוא לא היה כל כך מאושר, אבל זה רק סיפור).

"בואו ילדים" – לחש אילן – "בואו לשחק".

"אנחנו יותר מדי עצובים בשביל לשחק"- אמרה הדוברת – "העמותה שלנו מאוד הצליחה וקיבלנו תמיכה ותרומות מהרבה גופים. בכסף שכרנו משרדים מפוארים ולקחנו לנו משכורות יפות ופתאום מבקר המדינה התחיל לחקור למה רק 10% מהתקציב שלנו (לכל היותר) הולך לעניים. אנחנו חוששים להגיע למשרדים שלנו כי המשטרה עלולה להגיע כל יום לעצור אותנו. אנחנו צריכים לברוח מפה כמה שיותר מהר ואנחנו רוצים סירה כדי שנוכל להפליג לקפריסין בלי לעבור בביקורת הגבולות (יש נגדנו צו עיכוב יציאה מהארץ). אתה יכול לתת לנו סירה?"

"כרתו את הגזע שלי ובנו לכם סירה" – אמר אילן – "כך תוכלו לברוח לקפריסין ולהיות מאושרים"

הילדים כרתו את הגזע ובנו להם סירה והפליגו לקפריסין.

ואילן היה מאושר, אבל לא מאושר ממש.

ואחרי הרבה זמן הילדים חזרו שוב.

"אני מצטער ילדים" – אמר אילן – "אבל לא נשאר לי שום דבר לתת לכם. התפוחים שלי כבר אינם".

"מחיר התפוחים ירד מאוד בגלל שהממשלה פתחה את השוק ליבוא" – אמרה הדוברת.

"הענפים שלי כבר אינם" – אמר אילן – "לא תוכלו לבנות משרד"

"אנחנו לא רוצים משרד עלוב" – אמרה הדוברת – "החלטנו לפתוח דף חדש"

"הגזע שלי כבר איננו" – אמר אילן – "לא תוכלו לבנות סירה ולברוח מפה שוב"

"אנחנו לא מתכוונים לברוח" – אמרה הדוברת – "החלטנו לפנות לפוליטיקה ולמחות על השחיתות של מערכת המשפט"

"אני מצטער" – אמר אילן – "הלוואי שיכולתי לתת לכם משהו, אבל לא נשאר לי כלום. אני סתם גזע כרות וזקן… אני מצטער".

"גזע כרות זה מצוין!" – קרא אחד הילדים. הדוברת הסתכלת עליו במבט מאיים אבל הוא המשיך – "אנחנו יכולים לעמוד עליו ולצעוק סיסמאות נגד הפרקליטות!"

"אם כך" – אמר אילן וזקף את עצמו כמה שרק הצליח – "אם כך גזע כרות וזקן יכול להועיל בפוליטיקה! בואו ילדים, עמדו עליי וצעקו סיסמאות!"

הילדים טיפסו עליו והתחילו לצעוק ואילן היה מאושר.

מוסר השכל: יש הרבה מוסרי השכל בסיפור הזה. אבחר בכך שגם אנשים שלכאורה לא מסוגלים לעשות כלום יכולים בכל זאת להצליח בפוליטיקה

שבת שלום!

תודה לשל סילברסטיין על הסיפור המקורי.

והרשומה המומלצת היא – הסופרים שמשוחחים איתי – בבלוג של דני קרמן

 

התמונה באדיבת ויקיפדיה

 

בחירות 2019 – מועד ב'

הפרשן הפוליטי המבריק המנוסה והצעיר פול פישר (שם בדוי) היה לראשונה בחייו אובד עצות. פחות משבועיים נשארו לבחירות ולא היה לו מושג מה יהיה צפוי בבחירות האלה.

ליתר דיוק, הוא ידע בדיוק מה צפוי בבחירות האלה – מה שקרה בבחירות הקודמות.

 

אבל, היו לו שתי בעיות עם הידע הזה: הראשונה הייתה שהוא היה צריך לחדש. לפרשן פוליטי אין זכות קיום אם הוא לא יכול לחדש. הוא לא יכול להתנהג כמו חזאי מזג אוויר שאומר: "מזג האוויר מחר יהיה דומה" ולקבל כסף על זה.

להמשיך לקרוא בחירות 2019 – מועד ב'

למי נצביע השנה?

 

כמו בכל שבוע, אני ירשום פה בבלוג שלי פרשנות פוליטית אמיתית, עמוקה ורצינית – לא כמו הפייק ניוז שאתם קורים בכל האתרים הסמולנים הפשיסטים המושחתים.

אבל השבוע, בגלל שהבחירות מתקרבות ולא פחות בגלל שפורים מתקרב (יש שמועות אפיל שהוא ממש היום) אני ינתח לכם למי כדאי להצביע.

 

זה ביכלל לא סוד שבבחירות האלה יש המון מיפלגות ולכן יש הרבה סיבות להתבלט למי להצביעה. אני פב בפוסט יעשה לכם סדר ואני מבטיח שאחרי שתקראו מה שיש לי להגיד תדעו בדיוק למי להצביעה.

 

זה גם לא סוד שאנחנו בבחירות הכי הכי גורליות מאז שקמה המדינה. השנה נצטרך להחליט אחת ולתמיד מי ינהיג אותנו בארבע השנים הקרובות (או הרבה פחות) – צריך לדעת להבדיל בין הבוגדים למושחטים, בן הרמאים לגנבים, בין השקרנים לפחדנים ובין האפסים לעלובים.

 

האמת שזה קל מאוד לדעת למי להצביעה השנה. נתניהו המלך נמצא בצרות גדולות כי כל התשקורת הסמולנית מאיימת עליו להפיל אותו בבחירות בצורה דמוקרטית ולכן חייבים להצביע בשבילו כי אין אף אחד שיכול להחליף אותו ובלעדיו המדינה תהיה במצב עוד יותר גרוע ממה שהיא איתו.

 

גם כן חייבים להצביע לגנץ בגלל שהוא כזה חתיך וגבוה – מחקרים מדעיים באינטרנט מוכיחים שאין כמו גברים חתיכים וגבוהים להיות מנהיגים. גם שארל דה גול היה גבוה. חוץ מזה במפלגה שלו יש הכי הרבה פלאפלים ואני מאוד אוהב לאכול פלאפל וחוץ מזה השם של המפלגה הוא "כחול ולבן" וכולם יודעים שכחול ולבן זה צבע שלי אז ברור שאני יצביע בשבילו.

 

חוץ מזה חייבים להצביע בשביל מפלגת האבודה. קודם כל ביגלל שזאת המפלגה שהקימה את המדינה שלנו שהיא המדינה היהודית היחידה בכל העולם. שנית כל בגלל שאבי גבאי יצא גבר גבר שהוא זרק את ציפורה והוא מבטיח שינוי ואני אהבתי את מפלגת שינוי. וחוץ מזה קצת חבל אם המפלגה הזאת תימחק כי אז לא יהיה על מי לצחוק.

 

חייבים גם להצביע לימין החדש. כי בנט לא יורה בנגמש ושקד כן יורה בכל השופטים. צריך אנשים חזקים כאלה שיראו לבוגדים מאיפה משתין הדג ולערבים מאיפה ממליטה הפרה. אם הימין החדש לא יהיה בקואליציה אז יישאר לנו רק הימין הישן וכולנו יודעים שעוד בתורתנו הקדושה כתוב "ישן מפני חדש תוציאו".

 

ואם כבר מדברים על התורה, ברור שחשוב מאוד להצביעה בשביל דגל התורה או אגודת ישראל או עץ החיים או איך שלא קוראים להם. אלה עם האות "ג" (ג זה זקן גדול). כי הם כולם רבנים חכמים והם היחידים שישמרו על האמונה באלוקים ובד' ובשם יתברך ובא-ל שרק האמונה בהם הביאה את העם היהודי לאן שהוא הגיע. חייבים קצת יידישקייט וחייבים להצביע ג.

 

גם חייבים להצביע לש"ס מאותן סיבות בדיוק אבל גם בגלל שחייבים לתת אפליה מתקנת למזרחיים וגם בגלל שאריה דרעי הוא ממש אריה וממש זכאי. רק ארי חזק יוכל לטרוף את כל הזברות שמסכנות את העם היהודי ורק אריה חזק יוכל להראות לכל האשכנזים מאיפה מפהק החמור.

 

אגב חמור, פשוט חייבים להצביע למרץ. מי שלא יצביעה למרץ הוא חמור. רק מרץ מבטיחה לנו תחבורה ציבורית בשבת (ואולי אפילו בימי חול) ורק מרץ ירשו לנו לאכול סטייק חזיר בשמנת ביום כיפור בלי שהצדקנים ממועצת גדולי התורה יצעקו גוועלד. חוץ מזה מרץ היא המפלגה היחידה שבראשה עומדת אישה וזה הסיכוי היחיד שלנו לראשה בכנסת.

 

ואם כבר נשים, צריך להצביע לבית היהודי כי רק סמוטריץ ידאג שאשתי לא תיאלץ ללדת בחדר אחד יחד עם ערביות. נשות ישראל הטהורות הן לא ערביות ומגיע להן שוקולד. הוא גם יידע לחנך את הילדים שלנו (שייוולדו בלי נוכחות ערביות בחדר הלידה) להיות גיבורי ישראל כמו החייל היורה וככה יהיה לנו צהל חזק שניתן לו לנצח.

 

אסור לא להצביע לזהות יהודית כי רק הם יתנו לנו גראס או מריחואנה או כל חומר טוב אחר. וחוץ מזה אם כבר להצביע לשקרנים, כדאי להצביע לכאלה רציניים ומקצוענים.

 

כתבתי כבר הרבה ולא נשאר לי זמן, אז אני רק יזכיר שחייבים גם להצביע מסיבות ברורות לליברמן, למפלגות הערביות ולכל מי ששכחתי.

 

אני מניח שכעת הכל ברור, אז עד הפעם הבאה אני מאחל לכם –

פורים שמח ושבת שלום!

 

 

התנצלותי שלוחה לכל מי שכאב לו לקרוא את הרשומה…

 

והרשומה המומלצת היא – "גיי פרנדלי" מהסוג האפל – בבלוג של גנימדס

תחזית לשנת 2019

מעט באיחור החלטתי לשתף אתכם בתחזית שלי לשנת 2019. לא מדובר פה בתחזית של אסטרולוגים, נביאים או נוסעים בזמן אלא על תחזית מדעית מדויקת המבוססת על התנ"ך, כתבי נוסטרדמוס וכמובן על הכוכבים.

אני מתחייב בזאת כי לפחות 10% מהתחזיות שלי יתקיימו וחלקן אפילו בשנת 2019!

ובלי הקדמות נוספות ומיותרות נעבור לתחזית. (התחזית בחסות קיפודן, רפרפת קיפודים בשלושה טעמים נפלאים – וניל, שוקולד ולקס).

ובכן מה צפוי לנו בשנת 2019?

ראשית, ברמה המקומית: בחודש ינואר צפויים גשמים כבדים, מלווים בברקים וסופות רעמים כולל שלג בחרמון.
החורף יימשך גם בפברואר ובמרץ, אך בסביבות אפריל יגיע האביב שיתחלף אחר כך בקיץ חם ולח. אך על דאגה – לקראת סוף השנה, בסביבות נובמבר, צפויה הקלה בעומס החום.

מבחינה פוליטית צפויות לנו בחירות לכנסת עוד השנה, כפי הנראה באפריל. אלו יהיו בחירות מרתקות, מהפכניות ופורצות דרך. ניתן לומר בסבירות של 110% כי הבחירות האלה יביאו למהפך שקול למהפך המפורסם של 1977. לראשונה (כמעט) יעלה הליכוד לשלטון ובראשות הממשלה יעמוד לא אחר מבנימין נתניהו. נתניהו יצליח לאחד סביבו חלק גדול ממפלגות הימין והמפלגות החרדיות ואנו נזכה לעוד כמה שנים או חודשים של יציבות שלטונית עד למהפך הבא.

לאחר הבחירות, יו"ר מפלגת העבודה (או כל שם אחר שיינתן למפלגה הזאת) יודח בבושת פנים ויוחלף ע"י יו"ר חדש צעיר ומבטיח (שיבטיח להוות אלטרנטיבה שלטונית ולנצח את הליכוד בבחירות הבאות).

בביטחון צפויים כמה אירועים מדאיגים שיכללו הפגנות, פיגועים, ירי טילים על מדינת ישראל ושימוש בעפיפונים ובלוני תבערה. למרבה המזל אירועים אלה לא יגרמו לקריסה כללית של המדינה ובזכות מדיניותו הבטוחה, השקולה והאחראית של מר ביטחון בנימין נתניהו, מה שהיה הוא מה שיהיה.

ונעבור לחדשות חוץ: בסוריה הנשיא אסאד יאולץ להתפטר ממשרתו ולצאת לגלות. כדי שעובדה זאת לא תיוודע ברבים, יוחלף הנשיא ע"י בובה שלו בגודל טבעי שתיראה ותישמע בדיוק כמוהו. הבובה תופעל בדייקנות ובמסירות ע"י צמד מפעילים – איראני ורוסי.

בארצות הברית הנשיא טראמפ  יפתיע את כל העולם. כל יום. חצי מהצוות שלו יתפטר והחצי השני יפוטר. לאחר מהומות קלות יצליח הנשיא טראמפ לעמוד בהבטחתו העיקרית ויבנה חומה מסיבית בגבול שבין מקסיקו לטוויטר.

ברוסיה הנשיא פוטין ימצא את עצמו במצב לא נעים כאשר בסקרי דעת קהל יתגלה כי רק 97.5% מהרוסים תומכים בו. הוא ישקול להתפטר אך בסופו של דבר יחליט כי טובת העם (או לפחות טובת 97.5% מהעם ) דורשת כי ימשיך בתפקידו לעוד 150 שנים.

צפון קוריאה תתפרק מנשקה הגרעיני תרכיב אותו חזרה, תאיים על שלום העולם, תתפייס עם העולם ותצא בריקוד טנגו.

בריטניה כמעט תשלים את היפרדותה מהאיחוד האירופאי, אך ברגע האחרון יסתבר שהניתוח מסובך מדי ויש חשש שלאחר ההפרדה שני הגופים לא ישרדו. בהתייעצות מיוחדת של הרופאים הבכירים יוחלט כי במקום שבריטניה תצא מהאיחוד, האיחוד יעבור להיות חלק בלתי נפרד מהממלכה המאוחדת (שכתוצאה מכך תהיה עוד יותר מאוחדת). המלכה אליזבט תודיע רשמית כי בגיל 115 היא תפרוש מהמלוכה ותוחלף ע"י אחד מנכדיה או ניניה.

בתחום האסונות הפופולריים צפויות לנו שריפות בקליפורניה, רעידות אדמה במקומות שונים בעולם, לא מעט תאונות דרכים וייתכן אפילו (אך בסבירות נמוכה מאוד) כי מטאור יפגע בכדור הארץ.

מלחמת העולם השלישית לא תפרוץ בשנה זאת וסוף העולם ייאלץ להידחות שוב.

ובנימה אופטימית זאת אני מאחל לכולם שבת שלום ושנת 2019 מצוינת!

 

מוסר השכל: מה שהיה הוא שיהיה.

 

 

הזכויות על רפרפת הקיפודים שמורות לארז טל ולתכנית "מה יש".

 

והרשומה המומלצת היא – ביקור בוינה המתקשטת לפני חג המולד – בבלוג של barnoga