איפה אנחנו כעת?  – סיפור (ושיר) לשבת

לקחתי אוטובוס מבית נבאללה לחיפה

ועוד אחד מתחנה מרכזית לאחוזה

מעולם לא ידעת שאני יכול לעשות את זה

רק מוציא את המתים לטיול

יושב לי בבית התה "המזרקה"

במדרחוב נחלת שבעה

אדם אבוד בזמן

לא רחוק מבר אילן

רק מוציא את המתים לטיול

איפה אנחנו כעת?

איפה אנחנו כעת?

ברגע שאתה יודע – אתה יודע, אתה יודע.

עשרים אלף אנשים

מסתובבים סביב המצבה בבת ים

קונים בורקס ופלאפל

ומחזיקים אצבעות – ליתר בטחון

רק מוציא את המתים לטיול

איפה אנחנו כעת?

איפה אנחנו כעת?

ברגע שאתה יודע – אתה יודע, אתה יודע.

כל עוד יש לנו שמש

כל עוד יש שמש

וכל עוד יורד לנו גשם

יורד לנו גשם

והאש עוד בוערת

לפחות בלב היא בוערת

כל עוד אני כאן

וכל עוד את כאן

עוד נדע

מוסר השכל:   לא תמיד צריך להיות מוסר השכל

שבת שלום!

מבוסס על השיר העצוב של דיוויד בואיwhere are we now  לרגל יום הולדתו ויום מותו שחלו השבוע

והרשומה המומלצת היא –  כהן – בבלוג של טל גוטמן

יציאה לקניות – סיפור לשבת (ולחודשי הקניות)

קובי (שם בדוי) היה פקיד בכיר במשרד החוץ. במשך שנים הוא היה בין הקולות המובילים בדסק האפריקאי ומספר פעמים הוביל יוזמות לחידוש ו/או הידוק היחסים עם מדינות מתפתחות (אך לא מפותחות) ביבשת.

במשך תקופה מסוימת הוא אפילו שירת בשגרירות ישראל בקניה בתפקיד נספח תרבות ואמנות, אבל למען האמת הוא שמח לחזור לארץ הלא מתפתחת שלנו ולצאת לפנסיה בקצבה צנועה.

להמשיך לקרוא יציאה לקניות – סיפור לשבת (ולחודשי הקניות)

מיהו הניבתן?  – סיפור (ושיר) לשבת

באותו יום שלישי יצאתי לצפות במרוץ (כמו בכל יום שלישי השלישי בחודש השלישי בשעה שלוש – אם יש לי כוח).
ליד המסלול פגשתי מישהו לא מוכר. בד"כ אני מכיר את כל הצופים והבחור ההוא בלט מיד בחריגותו.
נגשתי להציג את עצמו ושאלתי אותו מי הוא.

התשובה קצת הפתיעה אותי. הוא אמר: "אני הוא"

"הוא?" – שאלתי. חשבתי שאולי הוא הו נשיא סין אבל הוא לא היה נראה סיני.
הוא (!) ראה שאני נבוך והסביר(?) "אני הוא כמו שאתה הוא וכמו שאתה אני וכולנו ביחד"

מיותר לציין שלא בדיוק הבנתי, אבל באותו רגע התחיל המירוץ, לכן לא המשכתי לתחקר אותו אלא מיקדתי את תשומת לבי ברצים שיצאו בריצה כמו חזירים מתותח.

ואז הם התחילו לעוף!  צעקתי בהפתעה: "הם עפים!" אבל נראה היה שאני הייתי היחיד שהתרגש מכך.

הפניתי את מבטי אל חברי החדש "הוא" וגיליתי שהוא יושב על פיסת דגני בוקר. שאלתי אותו מה הוא עושה והוא ענה שהוא מחכה למכונית מסחרית שתבוא לאסוף אותו.
כעת שמתי לב שהוא לובש חולצת טי עם לוגו של חברת הובלות. הנחתי שהוא מחכה למכונית שלהם אבל לא הבנתי למה הוא לא מתעניין במירוץ.
הוא כנראה ראה זאת במבטי כי הוא הסביר לי שכמו בכל יום שלישי מחורבן הוא צריך ללכת לעבוד.
"זה גורלו של ילד שובב עם פנים ארוכות" – הוא הוסיף.

שאלתי אם הוא עובד בהובלות והוא ענה שכלל לא – הוא עובד בחברה לייצור מזון מהיר, עם התמחות בביצים. למעשה כינויו הוא "איש הביצים".
שאלתי מהי המנה המומלצת ביותר אצלם והוא ענה שללא ספק זוהי מנת הביצים עם הניבתן (עם תוספת של קו קו קצ'ו).

התחלתי לחשוד שיש לי עסק עם אדם לא לגמרי שפוי. הסתכלתי לצדדים בחיפוש אחר עזרה והבחנתי בשוטר עירוני יושב לא רחוק. לידו הייתה עוד שורה של שוטרים קטנים.
ניסיתי למשוך את תשומת לבם אבל הם היו עסוקים במירוץ – אחד מהם טען שהרצים עפים בגלל שלקחו LSD.
התחלתי לצעוק ולצעוק אבל זה לא עזר לי. להיפך.

לחרדתי הבחנתי פתאום בכלב מת השוכב לא רחוק מהמסלול וחומר צהוב מגעיל מטפטף מעיניו. התכוונתי להתקשר למחלקת התברואה אבל בינתיים הגיעה אשת הדייג (זאת שמשכירה לוקרים לסרטנים) יחד עם הכוהנת הגדולה של הפורנו וביחד הן פשטו את התחתונים של הוא וכיסו בהן את גופת הכלב.

הוא לא התנגד פיזית, אבל קרא בקול שהוא איש הביצים והוא ממליץ על מנת הביצים עם הניבתן (עם תוספת של קו קו קצ'ו).

התחלתי לחשוב שאולי אני לקחתי LSD בטעות… ניסיתי לחשוב איפה זה היה יכול לקרות. זכרתי שישבתי בגינה אנגלית וחיכיתי לשמש. ככל הזכור לי רציתי להשתזף אבל ידעתי שאם השמש לא תגיע אאלץ להשתזף בגשם האנגלי.

אולי אני הייתי איש הביצים? ואולי אני הוא הניבתן עם הקו קו קצ'ו?        

הכל הטשטש לי. נדמה היה לי שכמה מעשנים נחנקים לידי בניסיון לנתח את הטקסט של הרשומה הזאת (הם ענו שהם מומחים לכך) אבל חשדתי שהם סתם ליצנים שצוחקים עליי. הם ללא ספק חייכו כמו חזירים בדיר והם נחרו בארסיות.

התרחקתי מהם והתחלתי לטפס על מגדל אייפל יחד עם חברי הטוב, הפינגווין ששר "הארי קרישנה". בזווית העין ראיתי שהם בועטים באדגר אלן פו, אבל החלטתי שהשוטרים צריכים לטפל בזה.

על ראש מגדל אייפל התיישבתי לאכול את מנת הביצים עם הניבתן (עם הרבה קו קו קצ'ו). היה טעים מאוד.

מוסר השכל:   לא תמיד צריך לנתח מילים של שירים

שבת שלום!

תודה לביטלס וספציפית לג'ון לנון שכתב את המילים לשיר המקורי ולבתי שהציעה לי לכתוב על השיר

והרשומה המומלצת היא  – קדימה ואחורה – בבלוג של עמי בן בסט

בארץ המדגם – סיפור לשבת

לפני שנים לא רבות, באזור מאוד לא רחוק מאזורנו, התקיימה לה מדינה דמוקרטית אחת. אני מדגיש היא הייתה רק אחת, כי בכל המדינות האחרות באותו אזור שלטו דיקטטורים בכינויים שונים החל מנשיא וכלה במלך.

כמו בכל מדינה דמוקרטית, גם במדינה נשואת סיפורנו (נקרא לה בשם הבדוי יעקב) התקיימו בחירות להנהגת המדינה כל ארבע שנים או פחות (או הרבה פחות).

יום הבחירות היה תמיד יום חג. האזרחים יצאו מהבית, נסעו לטיולים, ערכו קניות, עשו על האש וחלקם אפילו יצא להצביע.

עד יום הבחירות שררה מתיחות קשה בין המחנות הפוליטיים השונים שהתבטאה בהשמצות הדדיות, שקרים, לעג למנהיגי המחנה היריב והבטחות/איומים על סופה הקרב של המדינה במקרה שהמחנה היריב ינצח.

להמשיך לקרוא בארץ המדגם – סיפור לשבת

בחירות 2019 – מועד ב'

הפרשן הפוליטי המבריק המנוסה והצעיר פול פישר (שם בדוי) היה לראשונה בחייו אובד עצות. פחות משבועיים נשארו לבחירות ולא היה לו מושג מה יהיה צפוי בבחירות האלה.

ליתר דיוק, הוא ידע בדיוק מה צפוי בבחירות האלה – מה שקרה בבחירות הקודמות.

 

אבל, היו לו שתי בעיות עם הידע הזה: הראשונה הייתה שהוא היה צריך לחדש. לפרשן פוליטי אין זכות קיום אם הוא לא יכול לחדש. הוא לא יכול להתנהג כמו חזאי מזג אוויר שאומר: "מזג האוויר מחר יהיה דומה" ולקבל כסף על זה.

להמשיך לקרוא בחירות 2019 – מועד ב'

למי נצביע השנה?

 

כמו בכל שבוע, אני ירשום פה בבלוג שלי פרשנות פוליטית אמיתית, עמוקה ורצינית – לא כמו הפייק ניוז שאתם קורים בכל האתרים הסמולנים הפשיסטים המושחתים.

אבל השבוע, בגלל שהבחירות מתקרבות ולא פחות בגלל שפורים מתקרב (יש שמועות אפיל שהוא ממש היום) אני ינתח לכם למי כדאי להצביע.

 

זה ביכלל לא סוד שבבחירות האלה יש המון מיפלגות ולכן יש הרבה סיבות להתבלט למי להצביעה. אני פב בפוסט יעשה לכם סדר ואני מבטיח שאחרי שתקראו מה שיש לי להגיד תדעו בדיוק למי להצביעה.

 

זה גם לא סוד שאנחנו בבחירות הכי הכי גורליות מאז שקמה המדינה. השנה נצטרך להחליט אחת ולתמיד מי ינהיג אותנו בארבע השנים הקרובות (או הרבה פחות) – צריך לדעת להבדיל בין הבוגדים למושחטים, בן הרמאים לגנבים, בין השקרנים לפחדנים ובין האפסים לעלובים.

 

האמת שזה קל מאוד לדעת למי להצביעה השנה. נתניהו המלך נמצא בצרות גדולות כי כל התשקורת הסמולנית מאיימת עליו להפיל אותו בבחירות בצורה דמוקרטית ולכן חייבים להצביע בשבילו כי אין אף אחד שיכול להחליף אותו ובלעדיו המדינה תהיה במצב עוד יותר גרוע ממה שהיא איתו.

 

גם כן חייבים להצביע לגנץ בגלל שהוא כזה חתיך וגבוה – מחקרים מדעיים באינטרנט מוכיחים שאין כמו גברים חתיכים וגבוהים להיות מנהיגים. גם שארל דה גול היה גבוה. חוץ מזה במפלגה שלו יש הכי הרבה פלאפלים ואני מאוד אוהב לאכול פלאפל וחוץ מזה השם של המפלגה הוא "כחול ולבן" וכולם יודעים שכחול ולבן זה צבע שלי אז ברור שאני יצביע בשבילו.

 

חוץ מזה חייבים להצביע בשביל מפלגת האבודה. קודם כל ביגלל שזאת המפלגה שהקימה את המדינה שלנו שהיא המדינה היהודית היחידה בכל העולם. שנית כל בגלל שאבי גבאי יצא גבר גבר שהוא זרק את ציפורה והוא מבטיח שינוי ואני אהבתי את מפלגת שינוי. וחוץ מזה קצת חבל אם המפלגה הזאת תימחק כי אז לא יהיה על מי לצחוק.

 

חייבים גם להצביע לימין החדש. כי בנט לא יורה בנגמש ושקד כן יורה בכל השופטים. צריך אנשים חזקים כאלה שיראו לבוגדים מאיפה משתין הדג ולערבים מאיפה ממליטה הפרה. אם הימין החדש לא יהיה בקואליציה אז יישאר לנו רק הימין הישן וכולנו יודעים שעוד בתורתנו הקדושה כתוב "ישן מפני חדש תוציאו".

 

ואם כבר מדברים על התורה, ברור שחשוב מאוד להצביעה בשביל דגל התורה או אגודת ישראל או עץ החיים או איך שלא קוראים להם. אלה עם האות "ג" (ג זה זקן גדול). כי הם כולם רבנים חכמים והם היחידים שישמרו על האמונה באלוקים ובד' ובשם יתברך ובא-ל שרק האמונה בהם הביאה את העם היהודי לאן שהוא הגיע. חייבים קצת יידישקייט וחייבים להצביע ג.

 

גם חייבים להצביע לש"ס מאותן סיבות בדיוק אבל גם בגלל שחייבים לתת אפליה מתקנת למזרחיים וגם בגלל שאריה דרעי הוא ממש אריה וממש זכאי. רק ארי חזק יוכל לטרוף את כל הזברות שמסכנות את העם היהודי ורק אריה חזק יוכל להראות לכל האשכנזים מאיפה מפהק החמור.

 

אגב חמור, פשוט חייבים להצביע למרץ. מי שלא יצביעה למרץ הוא חמור. רק מרץ מבטיחה לנו תחבורה ציבורית בשבת (ואולי אפילו בימי חול) ורק מרץ ירשו לנו לאכול סטייק חזיר בשמנת ביום כיפור בלי שהצדקנים ממועצת גדולי התורה יצעקו גוועלד. חוץ מזה מרץ היא המפלגה היחידה שבראשה עומדת אישה וזה הסיכוי היחיד שלנו לראשה בכנסת.

 

ואם כבר נשים, צריך להצביע לבית היהודי כי רק סמוטריץ ידאג שאשתי לא תיאלץ ללדת בחדר אחד יחד עם ערביות. נשות ישראל הטהורות הן לא ערביות ומגיע להן שוקולד. הוא גם יידע לחנך את הילדים שלנו (שייוולדו בלי נוכחות ערביות בחדר הלידה) להיות גיבורי ישראל כמו החייל היורה וככה יהיה לנו צהל חזק שניתן לו לנצח.

 

אסור לא להצביע לזהות יהודית כי רק הם יתנו לנו גראס או מריחואנה או כל חומר טוב אחר. וחוץ מזה אם כבר להצביע לשקרנים, כדאי להצביע לכאלה רציניים ומקצוענים.

 

כתבתי כבר הרבה ולא נשאר לי זמן, אז אני רק יזכיר שחייבים גם להצביע מסיבות ברורות לליברמן, למפלגות הערביות ולכל מי ששכחתי.

 

אני מניח שכעת הכל ברור, אז עד הפעם הבאה אני מאחל לכם –

פורים שמח ושבת שלום!

 

 

התנצלותי שלוחה לכל מי שכאב לו לקרוא את הרשומה…

 

והרשומה המומלצת היא – "גיי פרנדלי" מהסוג האפל – בבלוג של גנימדס