תעלומת הצום הגדול

שנה חדשה הגיעה לעירנו המעתירה ורשה. נכון שרק היהודים חוגגים שנה חדשה ככה סתם בסתיו (במקום בשיא החורף כמו בני אדם מן הישוב) אבל מכיוון שכל אדם שני בורשה הוא יהודי, הרי שהעיר לבשה חג והימים הנוראים הגיעו עד אליה.

כעת מותר לגלות שגם אני יהודי – לפחות בחלקי. יש לי שורשים יהודים חזקים ואני אוהב לאכול גפילטע פיש ורגל קרושה לא פחות מהקורא הממוצע. כמו חצי ורשה גם אני חגגתי את השנה החדשה בזלילה גדולה שלאחריה לא נשאר לי מקום לבלוע אפילו זבוב.

ובאמת לא בלעתי זבוב אלא רק שטרודל, קומפוט, טורט ועוד פרוסת שטרודל. וקצת שוקולד.

להמשיך לקרוא תעלומת הצום הגדול

סיפור חכמות לתענית אסתר, לשבת ולפורים

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בבית הקפה החביב עליהן בבני ברק ועסקו בהלכות משלוח מנות איש לרעהו ומתכונים לאוזני המן ורעשנים.

אמרה לפתע הרבנית רחל: "בתי הצעירה אסתר-שרה מתמרמרת על כך שעליה לצום מחר."

אמרה הרבנית שרה: "כל בני ביתי מתמרמרים על כך שעליהם לצום מחר. אך עליהם לעמוד בכך בגבורה".

תמהה הרבנית רחל ושאלה: "האם שמם של כל בני ביתך אסתר?"

הסתכלו עליה כל הרבניות במבט עקום ותהו מה היא שתתה פרט לקפה. והרבנית שרה ענתה: " ודאי שלא! יש לי מוישה-יאיר, חיים-משה, שמעון-בער, מרים-דובה, יוסף-שלמה, יוספה-שלומית…"

עצרה אותה הרבנית רחל ושאלה:"אם כך מדוע כולם צריכים לצום מחר?הרי מחר אנו מציינים את תענית אסתר ולא את תענית משה או תענית חיים!"

להמשיך לקרוא סיפור חכמות לתענית אסתר, לשבת ולפורים

החטא ועונשו (סיפור לשבת וליום כיפור)

רועי (שם בדוי) גדל במשפחה דתית ממוצעת.

כילד דתי הוא תמיד ידע שביום כיפור צריך לצום, אבל הוא לא חייב לעשות זאת לפני שיגיע לגיל שלוש עשרה.

ובכל זאת, בגיל 10 הוא החליט שהוא ינסה לצום ביום כיפור.

הוא הצליח לצום מצוין אחרי הסעודה המפסקת במשך כמה שעות טובות, אבל בסביבות תשע בערב הוא חש רעב כבד וביקש מאמו שתכין לו כריך עם גבינה.

אמו של רועי ניסתה לשכנע אותו שינסה לצום עוד קצת אבל רועי התעקש שהוא עומד "למות מרעב" ואמא שלא יכלה לראות ילד רעב הכינה לו את מבוקשו.

להמשיך לקרוא החטא ועונשו (סיפור לשבת וליום כיפור)

איך לצום בקלות? (סיפור לשבת וליום כיפור)

כפיר (שם בדוי) היה בעל טור העצות המפורסם "שאלו את גב' כהן מהקומה השביעית" בעיתון המפורסם לא פחות "ידיעות חדשות (וגם ישנות)".
לכל התוהים אני מבקש להבהיר כי כפיר לא היה בנה של גב' כהן, לא בעלה ולא שכנה. למעשה (אני מקווה שאתם יושבים. אם לא – כדאי לשבת. ולנשים בהריון מומלץ להפסיק לקרוא כעת) – למעשה גב' כהן מהקומה השביעית לא הייתה קיימת כלל אלא הייתה דמות פיקטיבית.
מי שכתב באמת את העצות היה כפיר בכבודו ובעצמו.
לשמחתו של כפיר העבודה לא הייתה קשה כל כך. באמצעות האינטרנט הוא יכול היה למצוא שפע עצות ותשובות לכל שאלה.
הבעיה העיקרית בכתיבת הטור הייתה למצוא את השאלות: אמנם הטור בפרט והעיתון בכלל היו מפורסמים, אבל הפרסומות לא ממש עזרו ולכן קהל הקוראים היה מצומצם וקהל הכותבים לעיתון היה מצומצם עוד יותר.

להמשיך לקרוא איך לצום בקלות? (סיפור לשבת וליום כיפור)

סיפור חכמים לשבת שאחר יום כיפור

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שנפגשו בתחנה המרכזית של בני ברק לאחר צאת יום הכיפורים, ובעודם ממתינים לקו 725 החליטו לא לבטל את זמנם ולדון בהלכות צאת יום הכיפורים שהרי נאמר "והגית בה יומם ולילה".

ההחלטה נשמעה חכמה אך לאחר דקות ארוכות נאלצו הרבנים להודות שהלכות "צאת יום הכיפורים" אינן קיימות והם מצאו את עצמם מול שוקת שבורה (שמאוחר יותר הסתברה ככיור שבור בשירותים של התחנה המרכזית).

להמשיך לקרוא סיפור חכמים לשבת שאחר יום כיפור