במדור השרביט החם הוצע לנו רעיון מעניין: לחלק את מדינת ישראל למספר מדינות (כמו לדוגמא ה- states בארה"ב) שכל אחת מהן תשמור על עצמאותה בענייני פנים אך יהיה לה שלטון מרכזי שיקבע נושאים כמו מדיניות חוץ, ביטחון וכדומה.
רעיון כזה אמור לעזור לפתור את המשברים שאנו חווים כאן בחודשים האחרונים (ובעצם כבר הרבה שנים).
האסוציאציה הראשונה שעלתה לי למקרא הנושא הייתה סיפור ישן של אפרים קישון – הוא ניסה לפתור בעיה אחרת אבל הגיע לאותו רעיון בערך. בסיפורו קישון מדבר על הבעיה שיש לישראל בייצוג באו"ם ומתאר כיצד הרבה ערים בישראל מכריזות על עצמן כמדינות עצמאיות כך שלכל אחת מהן יש ייצוג באו"ם וישראל זוכה לקולות רבים.
אבל כמובן הוא מסיים את הסיפור בשאלה קשה: כיצד למנוע מהמדינות/ערים האלה להצביע זאת נגד זאת?
האסוציאציה השנייה שלי הייתה הפילוג בקיבוץ המאוחד שהתרחש בתחילת שנות ה-50 על רקע פוליטי (במונחים של היום אפשר לראות בזאת פילוג בין השמאל והימין אבל זה היה פילוג בין השמאל והשמאל השמאלי יותר).
בפילוג הזה קיבוצים רבים התפלגו לשניים על רקע הדעות הפוליטיות של חברי הקיבוצים. (אגב, במקרה יוצא לי לפרסם את הרשומה הזאת בחג הפועלים… אחד במאי. מעניין).
שתי האסוציאציות האלה גורמות לי לחשוב על השאלה כיצד יוקמו המדינות במסגרת הפדרציה. יש בארץ ישובים או אזורים בהם באופן יחסי הדעות הן הומוגניות (המחשבה הראשונה היא כמובן על ערים חרדיות), אבל בהרבה מאוד בארץ יש הטרוגניות יחסית. אם נניח למשל שכמו בהרבה אמירות תקום "מדינת תל אביב" שתהיה חילונית וליברלית, מה יעשו תושבי תל אביב החרדים, הדתיים או המסורתיים הלא-ליברליים? האם הם יעברו למדינת בני-ברק? החרדים אולי יסתדרו בה, אבל מה יעשו הכיפות הסרוגות או המסורתיים? האם הם יעברו למדינת גבעת שמואל או שייאלצו להרחיק לכת עוד יותר למדינת אריאל?
בקיצור, כמו בפילוג של התנועה הקיבוצית, הרבה אנשים ייאלצו (או סתם ירצו) לעזוב את ביתם כדי לעבור למקום בו דעותיהם מקובלות יותר. אני מניח שגם משפחות יתפרקו על רקע זה ויהיה פה שמח – במובן העצוב של המילה.
אבל מה שיותר מטריד אותי הוא עצם ההגדרה של פדרציה – כל המדינות שיקומו יהיו כפופות לשלטון מרכזי אחד שיקבע את מדיניות החוץ, הביטחון, הכלכלה ועוד.
איך זה בדיוק יעבוד? האם הצבא הפדרלי ימהר להגן על מדינת בני ברק (שכנראה תושביה לא יתגייסו לצבא) כאשר היא תותקף ע"י מדינת רמת גן (סתם דוגמא). האם החיילים ממדינת אריאל יסכימו להשתתף בפינוי ישובים יהודיים בלתי חוקיים?
ומה לגבי מדיניות החוץ? מי יתמוך ברוסים, מי באמריקאים? מי יסכים לקלוט פליטים מאזורי סכסוך בעולם ומי יתנגד לכך? השלטון הפדרלי יצטרך להיבחר ע"י כל המדינות בפדרציה ולכן בעצם ייראה דומה מאוד למה שקורה בארץ (כלומר בכנסת) בשנים האחרונות.
לדעתי כל הנושא לא באמת ישים. אבל החשש הגדול הוא שאם תקום פדרציה שכזאת היא לא תחזיק מעמד זמן רב – המדינות השונות בפדרציה לא יסכימו לשתף פעולה זאת עם זאת ובשלב מסוים – די מהר – הפדרציה תתפרק לאוסף של מדינות נפרדות שלא בהכרח יחיו בשלום זאת עם זאת.
אז לסיכום – אני נגד…
והרשומה המומלצת היא – עיניים של בובה – בבלוג של עמי בן בסט
החיים שלי (או של אחרים) 