סיפור חכמים (לשבת) מרטיט לבבות ומרעיד אדמות

מעשה ברבי עקיבא ורבי אלעזר ורבי אליעזר ורבי ששון ורבי שמחה ורבי יוסף בעל הנס ורבי שמעון בעלה של רינה ורבי יהושע ורבי בוריס שהיו מסובין בבני ברק ועסקו בהלכות פדיון שבויים.

אמר רבי עקיבא: "מצווה גדולה היא לפדות שבויים בכסף רב, אך אינני מוצא מקורות לפדיון שבויים כנגד שבויים"

אמר רבי אלעזר: "ואני מדוע אנו עוסקים בפדיון שבויים כאשר הנושא לא אקטואלי".

אמר לו רבי אליעזר:"ראשית, הנושא הוא תמיד אקטואלי כי בכל דקה ודקה ייתכן שעוד אזרח יעבור ללבנון או לעזה. ושנית לא נראה לי כי יש נושא אקטואלי יותר."

הוסיף  רבי ששון: "אינני רואה את עצמי עוסק בשאלה האם מעקב אחרי אזרחים העוברים מרצונם למדינת (או שטח) אויב עולה בקנה אחד עם ההלכה! ונושא אקטואלי אחר אין."

אמר רבי אלעזר: "אבל רבותיי! יש נושא אחר – האדמה רעדה בתורכיה!"

אמר רבי שמחה: "ומה מיוחד בזה? זו דרכו של עולם…"

שאל רבי יוסף בעל הנס: "הכיצד תאמר שזו דרכו של עולם בעוד שאלפים מתו ורבבות או אולי מאות אלפים נותרו חסרי בית?"

ענה לו רבי שמחה: "אבל הם לא יהודים!"

הוסיף רבי שמעון בעלה של רינה: "לא רק שאינם יהודים – אלא שונאי ישראל הם. ורינה אשתי אומרת שד' אלוקינו הגדול מכולם העניש אותם בשל דברי הבלע של נשיאם!"

ורבי יהושע החרה החזיק אחריו: "אין ספק כי ארדואן הוא עמלקי ורעידת האדמה נועדה לקיים את המצווה – 'מחה תמחה את זכר עמלק'!"

אמר רבי בוריס: "אבל מדובר בבני אדם. האם כולם עמלקים? האם כולם חטאו? ואפילו אם הם גויים – עוד יש סיכוי שיתגיירו ולחילופין יצילו יהודים – והרי כל המציל נפש מישראל כאילו הציל עולם ומלואו!"

חככו הרבנים בדעתם ולא ידעו מי צודק. אמר רבי עקיבא: "יש צדק רב בדבריך רבי בוריס מכובדי, אבל אם רעידת האדמה היא עונש משמיים, מי אנחנו שנפר צו אלוהי ונצא לסייע לאומללים?"

אמר רבי אלעזר: "ואולי התכוון בורא עולם כי נראה לגויים יימח שמם כיצד אנו נחלצים לעזרתם בשעתם הקשה ונאדיר שם שמיים ברבים?"

ורבי אליעזר הוסיף: "ואולי נוכל באותה הזדמנות לפרסם את הנס ובעולם כולו ירצו לקנות בתי חולים שדה וציוד חילוץ תוצרת הארץ  וכך נרוויח ממון רב אותו נוכל להשקיע בבניית ישיבות?"

החלו הרבנים להתווכח.זה אומר כך וזה עונה לו כך. התלהטו הרוחות וכמעט התדרדרו לאלימות פיזית כשלפתע נכנסו תלמידיהם של הרבנים והגישו תה ועוגיות של שעה עשר.

נרגעו הרבנים והתיישבו לשתות את התה. ובזמן שליקקו את האצבעות אמר רבי ששון: "עלתה בדעתי השאלה המעניינת – מה יקרה אם חס וחלילה תכה רעידת אדמה קשה בישראל?"

ענה לו רבי שמחה: "אם חס וחלילה תכה רעידת אדמה בישראל זה יקרה ללא ספק בשל חילול שבת ו/או חוסר צניעות ו/או הקשבה לשירת נשים. מה  השאלה?"

אמר רבי ששון: "הסיבות לרעידת האדמה שתכה בנו חס וחלילה ברורות (שלא לדבר על כך שאנחנו יושבים על השבר הסורי-אפריקאי). אבל לא נזדקק אז לעזרת אומות העולם – אפילו אם מדובר בגויים?"

ענה לו רבי יוסף בעל הנס: "לעניין השבר הסורי אפריקאי – אין ספק כי ד' צבאות מיקם אותו כאן כדי שיוכל להעניש את החוטאים ביתר קלות כשיחשוק בכך – ראה מקרה קורח ועדתו. ולעניין הסיוע מאומות העולם – אין ספק כי ייעשה לנו נס ולא נזדקק לעזרתן כי אנחנו העם הנבחר ואור לגויים"

העריצו הרבנים את רבי יוסף בעל הנס על אמונתו המוצקה, אבל רבי שמעון בעלה של רינה שלא חשש להצטייר כבעלה של קטנת אמונה אמר: "ומה היה בשריפה הגדולה בכרמל?רינה אשתי תמיד שואלת מדוע לא נעשה לנו נס אז ונזקקנו לסיוע מאומות העולם? והיא זוכרת שאפילו התורכים יימח שמם סייעו בידינו אז!"

ענה לו רבי יהושע: "הטחו עינייך מראות את הנס? זה שאפילו התורכים עזרו לנו היה הנס שהוכיח כי אנו העם הנבחר!"

אמר רבי שמעון בעלה של רינה: "אבל האין זה אומר שאנו צריכים גם לסייע לאומות העולם במקרה של אסון בארצות  מושבם? נראה לי שזה יאדיר את שמנו כעם נבחר ואור לגויים!"

קרא רבי בוריס: "רבותיי! במחילה מכבודכם נראה לי שהפעם קצת הגזמנו בהתפלפלות ובקשקושים בעלמא. לי אין בתי חולים של שדה או יער ולא ציוד חילוץ. הבה ונשאיר לממשלה את ההחלטה האם לשלוח סיוע או לא ואנו נחזור לדון בהלכות שביון פדויים!"

אמר רבי עקיבא: "אבל ראש הממשלה הוא יהודי וככל יהודי הוא זקוק לעצת הרבנים בנושא חשוב זה. מה נייעץ לו?"

אמר רבי אלעזר: "כשהוא יתקשר לשאול אותנו נטיל מטבע".

מוסר השכל: בעת ויכוח (הלכתי או חילוני)  אין כמו תה ועוגיות להרגעת הרוח

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – בלוטנית מפורצת ובלוטנית הדורים – בבלוג של עננת

את הסיפור הזה פרסמתי במקור ב-2011 ולצערי הוא הפך לאקטואלי שוב

כ"ח בנובמבר 2019 (סיפור לשבת ל' בנובמבר)

בכ"ח בנובמבר 2019 (30 בחשוון תשע"ט) התכנסה כנסת ישראל לישיבה חגיגית לציון 72 שנים פחות יום להחלטה ההיסטורית של האו"ם על הקמת מדינה יהודית (וערבית) בארץ ישראל. (ביום שישי בכ"ט נובמבר חברי כנסת, כמו רוב הישראלים, לא עובדים).

את הישיבה פתח יושב ראש הכנסת בנאום חגיגי ומרגש שנקטע רק בקריאות ביניים של חברי הכנסת הערבים שקראו לדקת דומיה לזכר המדינה הערבית בארץ ישראל.