בת הים הקטנה – סיפור לשבת

בת הים הקטנה הייתה הבת הצעירה מבין חמש בנותיו של מלך הים.  אביה נהג לקרוא לה בשם הבדוי "אריאל" למרות שלמעשה לא היה לה שם.

כמו כל בני ובנות הים, אריאל גרה מתחת למים, במעמקים. בניגוד לרוב יצורי המעמקים היו לה יכולות שירה מדהימות (במיוחד לנוכח העובדה שבזמן שהיא שרה היא מילאה את פיה מים).
אריאל השתוקקה להגיע כבר ליום הולדתה ה-15 – היום בו לבנות הים מותר לעלות על פני המים ולראות עולם שונה.
עד שיום זה יגיע, היא הסתפקה בסיפורי אחיותיה הגדולות שהיו מלאים ניסים ונפלאות כמו שחפים, אניות וכתמי נפט.

הזבוב שחשב שהוא סוס (סיפור לשבת)

כשזומזום הזבוב (שם בדוי) בקע מהביצה הוא היה הרימה היחידה על גבו של אמיץ הסוס (גם כן שם בדוי). מכיוון שמוחו לא היה ממש מפותח (בכל זאת, הוא היה רק רימה) והוא ראה סביבו רק סוסים (אמיץ חי בגדרה קטנה יחד עוד כעשרה סוסים) החליט זומזום כי הוא סוס.

ומכיוון שהוא חי על גבו של אמיץ – שגם סיפק לו את כל מחסורו – די מובן שזומזום החליט שאמיץ הוא בעצם אימו.

ימי ילדותו של זומזום היו מאושרים. הוא אהב לדהור על גבו של אמיץ ולהרגיש שהוא (או אימו) הוא הסוס המהיר ביותר בעולם (או בגדרה), היה לו מזון ככל צרכו, לא היו לו חובות… בקיצור, החיים חייכו אליו.