מצות שעבר עליהן הפסח – סיפור לשבת

מכל החגים, פסח היה החג האהוב ביותר על מוצי (שם בדוי, אין קשר למוצי אביב למרות שהסיפור מתרחש באביב). הוא אהב את הנקיונות לקראת פסח, את ליל הסדר, את הקריאה בהגדה וכמובן את מאכלי הפסח.

בצעירותו אהב מוצי מאוד לאכול עוגיות קוקוס ומצות (בעיקר עם שוקולד).
לצערו, ככל שהתבגר, מאכלים אלו איבדו מקסמם. הסתבר לו שעוגיות הקוקוס מתוקות מדי והמצות יבשות מדי (אפילו אם מורחים אותן בשכבה עבה במיוחד של שוקולד).

עובדות אלה לא מנעו ממנו לאכול בפסח עוגיות קוקוס ומצות, אבל מדי שנה הוא קיצץ קלות בכמויות.

בשלב מסוים הוא הפסיק לאכול עוגיות קוקוס כמעט כליל, אבל המצות היוו מצרך יסוד שלא ניתן לוותר עליו.

כשהיה מוצי ילד וחי עם משפחתו הגדולה ושומרת הכשרות, היה קונה אביו לקראת הפסח חבילה (או שתיים) של שניים וחצי ק"ג מצות וכל המצות היו נעלמות מהבית עד ליום העצמאות.

כשבגר מוצי ועבר לגור בדירה משלו, הוא החליט לקנות כמות מצומצמת יותר של מצות.

בפסח הראשון שלו בדירתו העצמאית הוא קנה חבילה של 400 גרם מצות והיא הספיקה לו בדיוק עד סוף החג.

בפסח השני הוא קנה חבילה זהה בגודלה, אך איכשהו נעשה לו נס והמצות הספיקו לו עד יום העצמאות.

בפסח השלישי עמד מוצי לפני משבר: הסתבר לו כי יותר לא ניתן להשיג חבילות של 400 גרם, אלא רק אם מדובר במצות עם ביצים, עם יין, עם שוקולד, מסובין או מחיטה מלאה (או הכל יחד).

למרות אהבתו למצות עם שוקולד, העדיף מוצי לקנות מצות רגילות שאותן יוכל למרוח במה שירצה (כולל שוקולד), להכין מהן מצבריי ועוגת מצות (עם שוקולד) וגם לשבור אותן לתוך המרק.

לאחר התלבטות ארוכה וביקורים בכמה חנויות – בהן גם לא נמצאו חבילות מצות קטנות – קנה מוצי מחוסר ברירה חבילה של ק"ג מצות.

הוא פיזר חלק מהמצות בבית הוריו, אחרות בבית חברתו ועוד כמה אצל חברים ומכרים אליהם הוזמן במהלך החג, אבל במוצאי החג עדיין נותרו אצלו כחצי ק"ג מצות.

יום העצמאות היה כבר קרוב, ולמרות כמויות המצבריי האסטרונומיות שהוא צרך, עדיין נותרו אצלו מצות לא מעטות.

ביום העצמאות עצמו הוזמן מוצי ל-"על האש" המסורתי ורעיון גדול עלה במוחו: הוא אפה פשטידת מצות ענקית שתספיק לכל המוזמנים.
אמנם  בסופו של היום רוב הפשטידה הגיעה לפח, אבל המטרה הושגה: דירתו של מוצי נותרה נקייה ממצות וכשרה לחמץ למהדרין.

הימים נטולי המצות חלפו להם חיש קל ושוב מצא את עצמו מוצי מול חבילות המצות (נא לא לשבור את השיניים על משפט זה).

ושוב – למרבה האכזבה – לא היו בחנויות חבילות מצות קטנות מקילו אחד.

הריטואל של השנה שעברה חזר, אבל במוצאי החג נשארו למוצי כמה מצות יותר מבשנה שעברה.

וחמור מכך – כשהוא הוזמן ל"על האש" הזהירו אותו המארחים לא להביא פשטידת מצות (כי הם יכינו כזאת בעצמם).

מוצי שקל לשרוף את המצות שנותרו במדורת ל"ג בעומר, אבל החינוך שלו לא אפשר לו להשמיד אוכל סתם כך (ולאלה מהקוראים שחושבים שמצות הן לא אוכל אני רוצה להמליץ על מצה עם שוקולד).

היה קצת מוזר לאכול פשטידת מצות בשבועות, אבל הוא השתדל להוסיף לה הרבה גבינות כך שהאורחים שלו כמעט לא הרגישו שמדובר במצה.

ועוד פסח הגיע… וגם עבר. מוצי ניסה לעניין את משרד השיכון ברעיון נהדר להוזלת מחירי הדיור, אבל כמה ספקנים חסרי תקווה טענו שבניינים ממצות לא ישרדו את החורף – אפילו חורף ישראלי.

בצר לו ניסה מוצי להנהיג אכילת מצה בדבש בראש השנה אבל המנהג החדש לא הצליח לכבוש את המדינה בסערה.

גם הסופגניות מקמח מצה (כלומר ממצות שבורות) לא היו הצלחה גדולה.

יש לי מתכון מצוין לאוזני המן: לוקחים מצה, מורחים אותה בשוקולד ושוברים בצורת משולש.

מוסר השכל: לא סתם נאמר בהגדה: "שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה"

שבת שלום ואחרי פסח שמח!
והרשומה המומלצת היא – A Déjà vu Spring Hike to Frog Lake at Henry W Coe State Park – בבלוג של Mamma Quail

בראוניז – סיפור מתכון לשבת

תמיד כשהוא הרגיש קצת עצוב, הוא היה נכנס למטבח ואופה בראוניז. אין כמו בראוניז לשיפור מצב  הרוח!

אמא שלו הייתה נוהגת לומר שבראוניז יוצאים טוב רק אם משתמשים בחומרים איכותיים ולכן הוא תמיד הקפיד על המרכיבים האיכותיים ביותר.

הוא הוציא מהמקרר 300 גרם שוקולד מריר עם 60% מוצקי קקאו. הוא ידע שאם אחוז המוצקים הוא פחות מ-60 השוקולד אינו איכותי. הוא היה מעדיף להכניס לבראוניז שלו שוקולד מריר 70% מוצקי קקאו, אבל את ה-70% הוא גמר אתמול (כשגם היה קצת עצוב).

להמשיך לקרוא בראוניז – סיפור מתכון לשבת

הרופא, הגנב והשוקולד (סיפור לשבת)

היה זה עוד יום אפור בעיר הגדולה ורשה. כשחזרתי  למשרדי לאחר ספל קפה מאוחר קידם אותי הסמל בהודעה כי אני נדרש להתייצב מיידית בחנות המכולת שברחוב קרושטא.

חנות מכולת? זה היה קצת מוזר. שאלתי אותו אם אירע שוד או רצח באותה חנות, אך הוא הסביר לי כי מהדיווח שהוא קיבל מדובר בגניבה.

גניבה? ממכולת? אם כך, מדוע אני – בלש בכיר ובעל וותק של 20 שנה במשטרה נקרא לחקירה?

הסמל הסביר לי שלא מדובר במקרה פשוט כלל. ראשית כל מדובר בגניבת שוקולד. ולא סתם שוקולד – ליטרא שלמה של שוקולד. ולא רק זאת – הגנב הוא רופא!

להמשיך לקרוא הרופא, הגנב והשוקולד (סיפור לשבת)

אמריקה – סיפור ושיר לשבת

בואי (לא דיוויד) נהיה מאהבים. כך אמרתי לה. היא כמובן לא הבינה את כוונתי וחשבתי שאני מתכוון שניקח לנו מאהבים, אבל הבהרתי שאנחנו אמורים להיות המאהבים זה של זו וזו של זה. להדגשת הרצינות שלי הבהרתי שאני רוצה שנשיא את ההון והמזל שלנו יחדיו (כלומר נפתח חשבון בנק משותף וגם נקנה כרטיס לוטו ביחד).

היא עדיין פקפקה ברצינותי ולכן הוספתי שאני לא סתם נווד חסר כל: יש לי קצת נכסי דלא ניידי (כאן איתי בתרמיל) שאנחנו יכולים לממש בעת צרה.

להמשיך לקרוא אמריקה – סיפור ושיר לשבת

איך לרזות ולשמור על המשקל

בעיית השמנת היתר היא אחת הבעיות המטרידות ביותר את בני האדם (ולעיתים גם את בנות חווה) בעידן המודרני.

אין ספק כי השמנת יתר עלולה לגרום למחלות קשות רבות, לקשיים במציאת בגדים בחנויות ולצפיפות גדולה במטוסים במחלקת תיירים (בעיה שבימים אלה אינה גדולה כשהייתה).

מכיוון שכך, אין פלא שאחד החיפושים הפופולאריים באינטרנט בכלל ובגוגל בפרט (עוד מגיפה של העידן המודרני, לה אולי אקדיש מדריך נפרד) הוא "איך לא להשמין".

אבל, באופן תמוה, חיפוש פופולארי אחר הוא "איך לרזות". זה מאוד מוזר, כי לא שמעתי שקיימת בעיית הרזיה בעולם.

החלטתי כי אני הוא האדם שצריך לכתוב על הנושא. מעבר לשליטתי הפנומנלית, הבלתי נדלית ושלא תאומן ברזי הבלוגיה, אני יכול להרשות לעצמי לגלות כאן כי רזיתי פעמים רבות בחיי.

(יש עוד רזים בהם אני שולט כמו למשל רזי הקובול, רזי הטבעונות ורזי הסיפורים של אפרים קישון, אבל אני לא חושב שרזים אלה רלוונטיים למדריך הנוכחי).

בשנים האחרונות משקלי נע בין 67 ל-70 ק"ג. מפעם לפעם אני נשקל ומגלה שמאז השקילה האחרונה ירדתי (או עליתי) ק"ג (או שניים). למרות שכעיקרון אני רוצה להישאר בארץ, דווקא הירידה משמחת אותי יותר מהעלייה.

ללא ספק כשאני יורד במשקל אני הופך לרזה יותר ולהערכתי רזיתי כבר עשרות פעמים בשנתיים האחרונות לבדן.

ובכן, איך לרזות? בסה"כ מדובר במתמטיקה פשוטה.

יש שיאמרו שהמתמטיקה הפשוטה הזאת היא תרגיל חיסור: אם תחסירו את כמות הקלוריות שהכנסתם (=אכלתם) מכמות הקלוריות שהוצאתם (בפעילות גופנית בד"כ, אבל אפילו עצם הנשימה צורכת קלוריות) ללא ספק תרזו.

אחרים אומרים שהמתמטיקה הזאת לא כ"כ פשוטה ולמעשה 1000 קלוריות של סופגנייה (ממולאת בריבה ומצופה שוקולד) לא שוות לאלף קלוריות של מלפפון (ממולא בגרעיני מלפפון אך לא מצופה בשוקולד).

אני דוגל במתמטיקה אחרת לחלוטין: אם כרגע אתם שוקלים פחות ממה ששקלתם בנקודה כלשהי בעבר, ללא ספק רזיתם.

לדעתי אי אפשר לערער על האמת הפשוטה והישירה הזאת.

אם אשתמש שוב בדוגמא שלי, אני צריך להודות כי לפני כעשר שנים כבר הגעתי למשקל של מעל 71 ק"ג (יש שיאמרו שזה עדיין משקל נמוך מאוד, אבל צריך לקחת בחשבון שהגובה שלי הוא בערך כמו הגובה של נפוליאון + קרם שניט + סופגניה ממולאת בריבה ומצופה בשוקולד).

בשנים האחרונות לא היה יום אחד בו עליתי על המשקל והוא הראה יותר מ-70.9 ק"ג.

המסקנה הברורה היא שרזיתי: אני רזה יותר ממה שהייתי לפני עשר שנים!

אם כך, השיטה המהפכנית שלי להרזיה בטוחה ללא מאמץ היא פשוטה:

במשך חודש אחד אכלו כאוות נפשכם. הרבו בסופגניות, לביבות, צ'יפס, שוקולד וכמובן קרמבו.

לאחר חודש של זלילה בלתי מרוסנת, עלו על המשקל. התוצאה מן הסתם לא תרנין אתכם, אבל רשמו אותה לפניכם בלי לרמות ובלי לעגל את המספר כלפי מטה (מותר לעומת זאת לעגל כלפי מעלה).

כעת, כל שעליכם לעשות הוא לאכול בצורה קצת יותר מרוסנת מאשר בחודש האחרון.

אחרי שתקצצו קלות בסופגניות (אתם יודעים איזה), בצ'יפס ובקרמבו (שוקולד זה יותר בעייתי), עלו על המשקל שוב ובסבירות גבוהה תגלו שרזיתם.

אפשר ואף מומלץ לפרסם בפייסבוק, בטוויטר או בוואטסאפ בכמה רזיתם – זה טוב לאגו. רק תזכרו להשוות תמיד למשקל שנרשם בסוף החודש של הזלילה ולא חלילה למשקל אחר כלשהו.

ואיך שומרים על המשקל?

לי יש בבית שני משקלים. אחד דיגיטאלי והשני אנלוגי. שניהם נשמרים בתחתית הארון שבחדר השינה שלי. עד כה הם נשמרו לא רע, אבל יש סיכון מסוים כי אורחים בלתי קרואים יחשקו במשקל (במיוחד הדיגיטלי) ויקחו אותו איתם.
הבעיה העיקרית היא שלארון בחדר השינה שלי אין דלת.

לכן, למי שמעונין לשמור על המשקל, אני ממליץ לאחסן אותו בארון עם דלת ומנעול. יש להקפיד שהדלת תהיה נעולה תמיד, פרט כמובן לזמן בו אתם נשקלים.

אפשר כמובן לשקול להישקל בתוך הארון, אבל אז אתם עלולים להיתקל בשאלה איך לצאת מהארון ללא תגובות שליליות מצד בני המשפחה והחברים. גם זה כמובן נושא למדריך אחר.

והרשומה המומלצת היא – חיסון רוסי לקורונה? משחק פוליטי – בבלוג תיבת נען

אהבה בימי קורונה – סיפור לשבת ולוולנטיין דיי

שבועות רבים לפני החג הקדוש וולנטיין דיי (על שם האדמו"ר הקדוש וולנטיין זצוק"ל זיע"א), חיפש עונג (שם בדוי) דרכים חדשות ומקוריות להפתיע את אהובתו אהובה (שם בדוי גם כן) ולבטא את גודל אהבתו רבת השנים אליה.

עונג הקפיד כבר שנים רבות לקנות לאהובתו מתנות בכל וולנטיין דיי ובכל ט"ו באב. הוא לא רצה שיהיה לאהובה ספק – אפילו הקטן ביותר – באהבתו אליה והוא היה משוכנע שאם חלילה לא יקנה מתנה ליום האהבה (העברי והלועזי) או ליום ההולדת או ליום הנישואים אהובה תחשוד שהוא כבר לא אוהב אותה.

להמשיך לקרוא אהבה בימי קורונה – סיפור לשבת ולוולנטיין דיי

טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ו'

רשומה זאת היא המשך  לחלק החמישי של הטיול.

היום השישי של הטיול שלנו באמסטרדם היה יחסית רגוע, למרות שגם בו הלכנו לא מעט. מזג האוויר היה סגרירי במונחים ישראלים – קריר יחסית עם גשם מפעם לפעם.

את היום התחלנו בשוק אלברט קאופ.  השוק מכיל הרבה מאוד חנויות מזכרות וגם חנויות בגדים. ניצלנו אותו לקניית מתנות לאנשים שאנו חפצים ביקרם.
בדרך לשוק ראינו עוד בית סירה עם גינה יותר מרשימה מהקודמת שראינו:

20190923_090843

בשוק פגשנו גם מסעדה לאוכל מזרח-תיכוני (בה לא אכלנו) עם שם הולם:
20190923_105439

ובנוסף פגשנו בשוק, לראשונה בטיול הזה, זרזירים. אני אוהב את הציפור הזאת:

20190923_105525

להמשיך לקרוא טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ו'

טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ד'

רשומה זאת היא המשך לחלק השלישי של הטיול .

ביום הרביעי שלנו באמסטרדם, שהיה יום שבת, קמנו מאוחר יחסית והתחלנו את היום בנסיעה לשוק Noordmarkt.

התחלנו בנסיעה קצרה בתחבורה ציבורית ומשם הליכה ברגל לכיוון השוק. בדרך  ראינו כמה מראות ראויים לציון, כמו למשל מרפסת בית שקושטה בצורה מעניינת:

20190921_110015

הגענו לשוק מוקדם מהצפוי – לפי המפה של גוגל היו לנו עוד כמה דקות הליכה, אבל השוק היה לפנינו.
התחלנו לסייר בשוק – מאוד ארוך ומלא דוכנים שברובם נמכרו ירקות ופירות טריים, אבל היו גם פירות יבשים ואגוזים, גבינות, בשר, מאפים טריים, מוצרי קוסמטיקה, חולצות, אמנות – בקיצור הכל.

להמשיך לקרוא טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ד'

טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ג'

רשומה זאת היא המשך לחלק השני של הטיול .

את היום השלישי שלנו באמסטרדם החלטנו לבלות מחוץ לאמסטרדם, בזאנסה סכאנס (Zaanse Schans – שעד עכשיו אני לא בטוח איך לבטא את שמו).
למי שלא מכיר, זהו כפר הולנדי שהפך למוזיאון פתוח בו אפשר ללמוד על ההיסטוריה, התרבות והמסורת ההולנדית הכפרית והוא נמצא במרחק של כ-20 ק"מ מאמסטרדם.

הדרך המומלצת להגיע לכפר היא ברכבת לתחנת Zaandijk ומשם צעידה קצרה אל הכפר.

מכיוון שכך, התחלנו את הבוקר (לאחר ארוחת הבוקר כמובן) בצעידה לתחנת הרכבת שם שמנו לב לאחד מחניוני האופניים הרבים…

20190920_091611

להמשיך לקרוא טיול משפחתי באמסטרדם – ספטמבר 2019 – חלק ג'

יומו של וולנטיין – סיפור לשבת

כבכל שנה, בהתקרב חג האהבה הלועזי (הידוע בשם וולנטיין דיי) התחילה ולרי (שם בדוי) לחשוב על המתנה המקורית בה היא תפתיע את אהובה ביום החג.

ברוב השנים המתנה המקורית הורכבה משוקולדים (לרוב בצורת לבבות בעטיפה אדומה) וברוב השנים אהובה (שהתחלף מפעם לפעם) הפתיע אותה בתמורה בזר פרחים (ולעיתים גם בשוקולד בצורת לבבות).

 

אבל השנה ולרי החליטה לבחור במתנה מקורית באמת. מתנה שתבטא באופן הטוב ביותר את אהבתה הגדולה לאהוב ליבה (הנוכחי). מתנה שתשדר לו שהיא באמת חושבת עליו ואוהבת אותו.

להמשיך לקרוא יומו של וולנטיין – סיפור לשבת