לדני (שם בדוי) מעולם לא היו בעיות שינה. הוא היה הולך לישון בשעה סבירה, נרדם מיד וישן כל הלילה עד לרגע שהשעון המעורר (כלומר הטלפון) העיר אותו. בבוקר הוא היה מתעורר בקלות ומתחיל את היום ביעילות ובמרץ.
אשתו ועמיתיו לעבודה תמיד קינאו בו על היכולת הזאת. לאשתו היה תמיד קשה להירדם. היא הייתה מתהפכת במיטה מצד לצד לפחות חצי שעה עד שנרדמה ומתעוררת מספר פעמים כל לילה. לא פלא שבבקרים היא הייתה תמיד עייפה.