פיל-פילון אפו ארוך (סיפור לשבת)

ההיריון של אמא פילפילה היה קשה וארוך. קודם היו בחילות, אח"כ כאבי גב והיה קשה לסחוב את הבטן הגדולה.
רבים ממכריה חשבו שיש תאומים ברחמה אבל הרופא התעקש שמדובר בפילפילון אחד.
אמא פילפילה ממש ספרה את הימים עד תאריך הלידה המשוער, וכשהוא עבר ההריון כאילו נהיה קשה יותר.
אבל שבועיים לתוך החודש ה-23 של ההיריון החלו לפתע הצירים ולאחר לידה לא ארוכה ולא קצרה יצא לאוויר העולם פילפילון מתוק בעל אף ארוך במשקל של 132.4 ק"ג.
במבחן האפגר הוא קיבל תוצאה מושלמת ואמא הייתה מאוד גאה בו, אבל היה דבר אחד שקצת הטריד אותה: נראה היה שלמרות אפו הארוך, פילפילון לא ידע כיצד לדרוך.
רופא הפילפילונים הרגיע את אמא והסביר לה כי זה טבעי מאוד שפילפילונים יתחילו לדרוך רק כמה שעות לאחר הלידה – לפעמים אפילו רק ביום שמחרת.
הוא הדגיש שפילפילון עם אף ארוך שכזה ודאי יידע כיצד לדרוך מהר מאוד.
למחרת בבוקר אמא פילפילה התעוררה מלאת שמחה מהולה בתקווה (או להיפך), אך לאכזבתה הרבה פילפילון עדיין שכב לידה באותה תנוחה שבה נרדם – נראה היה שהוא עדיין לא היה רגיל ללכת.
אמא קמה בעדינות והתרחקה בשקט כמה צעדים מפילפילון.
ואז היא קראה לו בקול עדין ומתוק: "פילפילון! בוא אליי! צעד קדימה!"
למרבה השמחה וההתרגשות פילפילון קם ונעמד על רגליו!
אמא מחאה את אוזניה בהתרגשות אבל פילפילון לא צעד אפילו צעד אחד. הוא הביט קדימה ואחורה כאילו הוא מחפש את אמא, או את הג`ונגל, או את עצמו, אבל היה נראה שהוא לא זוכר איפה הפנים שלו ואיפה האחוריים שלו.
ככה הוא עמד לו ולמרות כל עידודה של  אמא לא התחיל ללכת. הוא לא הניע רגל – רק את אפו הניף כמו דגל (אתם ודאי זוכרים שהיה לו אף ארוך).
אמא המבוהלת התקשרה לסבתא פילה לבקשת הנחיות. סבתא פילה הרגיעה את אמא והסבירה לה שזה רק טבעי שפילפילון שרק אתמול נולד עדיין לא יידע לדרוך. זה שהוא עומד זה כבר סימן טוב וזה שיש לו אף ארוך זה סימן מצוין.
כל שצריך – לטענת סבתא – זה סבלנות. היא זוכרת שאמא פילה עוד הייתה גורה קטנה וגם היא לא ידעה כיצד לדרוך שעתיים אחרי הלידה, אבל היא הייתה פילה כל כך חמודה וכל השכנים אמרו שהם מעולם לא ראו פילונת כזאת חמודה ו…
סבתא המשיכה בסיפוריה זמן ארוך וכל אותו זמן פילפילון עדיין ניסה להבדיל בין פנים ובין אחור ללא הצלחה וכמובן שהוא לא צעד אפילו צעד אחד.
אבל הסוף היה מבהיל. מאוד מבהיל.
אני חייב לעצור פה ולבקש מחולי לב, נשים בהריון וחולים במחלות כרוניות להפסיק לקרוא.
אני רציני: למען בריאותכם הפסיקו לקרוא כעת.
אני איני אחראי לנזקים שיגרמו למי שיקרא את הסוף המבהיל וכל הקורא עושה זאת על אחריותו.
ולקוראים שעומדים – מומלץ מאוד לשבת.
אתם יושבים? יופי.
אפשר לגשת לסוף המבהיל:
ברעש גדול, תוך הרמת ענני אבק בא הביתה אבא פיל. במשקל של שבעה טון ובגובה של כמעט ארבעה מטרים הוא הטיל אימה על כל סביבותיו.
לא פלא שפילפילון נבהל מאוד.
אבא פיל ניגש אליו ואמר – "פילפילון, מה דעתך לצעוד קצת? בשביל אבא?"
ופילפילון מיד התחיל לצעוד!
מוסר השכל: מה שלא הולך בדרכי נועם הולך בעוד יותר דרכי נועם
שבת שלום!
תודה למרדכי זעירא על כתיבת השיר המקורי
והרשומה המומלצת – ספרא וסייפא – בבלוג של עדה ק

 

חוטב העצים – סיפור (ושיר) לשבת

האמת היא שלא רציתי לכתוב סיפור לשבת. לא רציתי לכתוב בלוג שיכיל סיפורים ושירים.

גם לא רציתי לעבוד במחשבים… זה מקצוע כל כך משרדי.

רציתי לעסוק במקצוע גברי אמיתי. לעבוד בעבודה פיזית מאומצת בחיק הטבע.

כן, רציתי להיות חוטב עצים. חוטב עצים בקנדה. לקפוץ מעץ לעץ בזמן שהם צפים בנהרות של קולומביה הבריטית.  עצים כמו הסקויה, ארזית, אשוח ועוד עצים גבוהים וחסונים שלא רואים כמותם בארץ שלנו.

להמשיך לקרוא חוטב העצים – סיפור (ושיר) לשבת

שלומית בונה סוכת שלום – סיפור (ושיר) לשבת (ולסוכות)

שלומית (שם כלל לא בדוי) הייתה מאוד עסוקה באותו יום (שבשבילה היה היום אבל בשבילנו הוא כבר חלף): היא בנתה סוכה.
בסה"כ זה די הגיוני עבור אנשים מסוימים לבנות סוכה כאשר חג סוכות מתקרב, אבל שלומית לא סתם בנתה סוכה לנצח או אפילו סתם סוכה רגילה.
לשלומית היו שלוש דרישות חשובות מהסוכה אותה היא בנתה:
ראשית, היה חשוב לה שהסוכה תהיה מוארת. שלומית שנאה חושך. היא העדיפה לגרש אותו כשהתאפשר לה. נכון, החג האהוב עליה היה כמובן חנוכה, אבל גם בכל שאר החגים היא השתדלה להביא אליה את האור. לדוגמא, בפורים היא אפתה אזני המן מוארות, ביום העצמאות היא קנתה צעצועים סיניים מלאי אורות מהבהבים ובסוכות היא בנתה סוכה מוארת היטב.

להמשיך לקרוא שלומית בונה סוכת שלום – סיפור (ושיר) לשבת (ולסוכות)

טבעת האש  – סיפור (ושיר) לל"ג בעומר ולשבת

האהבה היא דבר שורף נורא

במיוחד אם אתה פוגש את אהובתך

בל"ג בעומר ליד המדורה

והיא יוצרת טבעת בוערת גדולה

במיוחד אם מסביב בוערות כל מדורות השכונה

להמשיך לקרוא טבעת האש  – סיפור (ושיר) לל"ג בעומר ולשבת