סיפור חכמות לתענית אסתר, לשבת ולפורים

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות בבית הקפה החביב עליהן בבני ברק ועסקו בהלכות משלוח מנות איש לרעהו ומתכונים לאוזני המן ורעשנים.

אמרה לפתע הרבנית רחל: "בתי הצעירה אסתר-שרה מתמרמרת על כך שעליה לצום מחר."

אמרה הרבנית שרה: "כל בני ביתי מתמרמרים על כך שעליהם לצום מחר. אך עליהם לעמוד בכך בגבורה".

תמהה הרבנית רחל ושאלה: "האם שמם של כל בני ביתך אסתר?"

הסתכלו עליה כל הרבניות במבט עקום ותהו מה היא שתתה פרט לקפה. והרבנית שרה ענתה: " ודאי שלא! יש לי מוישה-יאיר, חיים-משה, שמעון-בער, מרים-דובה, יוסף-שלמה, יוספה-שלומית…"

עצרה אותה הרבנית רחל ושאלה:"אם כך מדוע כולם צריכים לצום מחר?הרי מחר אנו מציינים את תענית אסתר ולא את תענית משה או תענית חיים!"

להמשיך לקרוא סיפור חכמות לתענית אסתר, לשבת ולפורים

כיצד קיבל הפיל את חדקו

לפני שנים רבות, רבות מאוד אפילו, לפילים היה אף דומה לאפם של בעלי חיים אחרים. לחלק מהפילים היה אף גדול יותר ולחלק קטן יותר, אך לאף  פיל לא היה חדק מפואר ושימושי כמו שאנחנו מכירים היום.

אז כיצד קיבלו הפילים את חדקם? אנשים תמימים יכולים להאמין לסיפור המפורסם של רודיארד קיפלינג על פיו תנין משך באפו של פילון עד שזה התארך והפך לחדק.

אבל אנחנו אנשים משכילים היודעים שאם תנין ימשוך באפו של פילון האף רק ייפצע ובסופו של דבר הפיל עלול להפוך לארוחתו של התנין. זה רק סיפור (חביב מאוד) לילדים תמימים. להמשיך לקרוא כיצד קיבל הפיל את חדקו