הנושא החם – אינדיבידואליות מול קהילתיות בבלוגספרה

מדור השרביט החם מזמין אותנו לכתוב כל העולה בדעתכם בנושא הפער שבין אינדיבידואליזם מול קהילתיות בבלוגוספרה, או בהשוואה לעומת הרשתות החברתיות שאנחנו פעילים בהן. וכן על מקומו של פרויקט ואתר פרפרים כמגשר על הפער הזה, בפרט.  

המדור מעלה שאלות רבות – לגבי עתיד הבלוגים בישראל (כלומר בשפה העברית), מעמד הבלוגים מול הרשתות החברתיות, האם פרויקטים כמו קהילת "פרפרים" והאתר שלה יכולים לגשר בין הפער שבין כתיבה בפלטפורמה עצמאית (הבלוגים שלנו) לבין פלטפורמה בעלת אופי קהילתי כמו פייסבוק, האם מגמת המעבר של כוח הכובד מהבלוגים לרשתות כמו פייסבוק ועד לטיקטוק מעידות למעשה על אובדן הקשב של ציבור הקוראים לרשומות/רשימות מקיפות ומעמיקות לטובת פוסטים אינפורמטיבים קצרים ועוד.

בתור בלוגר ותיק יחסית (כותב בבלוג מדצמבר 2008) אני עד לירידת הפופולריות של הבלוגים – שלי בפרט אבל גם של הבלוגים בתור פלטפורמה בכלל. לדעתי מדובר לא רק בבלוגים בעברית (שמראש יש להם קהל עד מצומצם יחסית) אלא בבלוגים בכלל.

במקור בלוג הוא "יומן רשת" – מקום בו הבלוגר מפרסם את היומן שלו (קמתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים… או אולי דברים מעניינים יותר). בפועל הבלוגים בארץ ובעולם הם מאוד מגוונים: יש כאלה המפרסמים באמת סוג של יומן, יש המפרסמים תמונות, חוויות מטיולים בארץ או חו"ל, מאמרים מדעיים, סיפורים קצרים, שירים, קריקטורות, מתכונים, עבודות יצירה, סקירת ספרים, סקירת מוצרים, סרטונים ועוד ועוד.

לדעתי האישית, עבור חלק מסוגי הבלוגים הנ"ל רשתות חברתיות בהחלט יכולות להיות מקום מתאים יותר מאשר בלוג. אני לדוגמא מפרסם תמונות מטיולים (תמונות של פרחים…) רק בפייסבוק. אם הייתי מפרסם הסברים ארוכים על אותם פרחים אולי הייתי מעדיף לפרסם זאת בבלוג כמו עננת  (אבל כמובן שלא היית מסוגל להתחרות בה).

כשגרנו בארה"ב בשנים 1997-1999 עננת פתחה דף אינטרנט בו פרסמה תמונות ופרטים על חיינו שם, כדי לשתף עם המשפחה. זה היה די דומה לבלוג (אולי זה עונה להגדרה של בלוג היום) אבל אני מניח שבימינו היא הייתה מסתפקת בפרסום בפייסבוק.

אבל תוכן כמו שאני מפרסם היום בבלוג (או לפחות כמו שפרסמתי עד לשבעה באוקטובר) לא הייתי מפרסם בפייסבוק. ראשית, התוכן ארוך מדי ואני לא מאמין שהרבה אנשים היו מוכנים לקרוא אותו בפייסבוק. לא שיש לי הרבה קוראים בבלוג, אבל אני מאמין שאם הייתי מפרסם בפייסבוק היו עוד פחות. אני יודע שאני לא הייתי קורא בפייסבוק רשימות של 500 מילים פלוס מינוס.
בנוסף, התוכן בפייסבוק הולך לאיבוד מהר מאוד. כשאני קורא בפייסבוק אני רואה בעיקר עדכונים מהימים האחרונים. קשה מאוד למצוא תוכן ישן יותר אפילו אם יודעים מה מחפשים. בבלוג יש אפשרות נוחה לחיפוש ולקריאת רשומות ישנות.

לגבי הקהילתיות – כשהתחלתי לכתוב בלוג בתפוז ז"ל הכרתי כבר את הפלטפורמה מכיוון הפורומים שהיה בה. לא חשבתי אז על "קהילה" אבל תוך כמה חודשים למדתי להעריך את קיומה. הכרתי בלוגרים נוספים – בתחילה רק וירטואלית אבל במשך הזמן נוצרו מפגשים של ממש, חלקם ביוזמת תפוז וחלקם ביוזמה אישית שלנו. חלק מהאנשים שהכרתי אז דרך הבלוגים נותרו חברים שלנו עד היום.
בתפוז (כמו בפלטפורמות אחרות) היו לנו יחסי הדדיות בין בלוגרים שקראו והגיבו זה בבלוג של זה, הייתה חשיפה לבלוגים דרך עמוד הבית  והפורומים של הקהילה ודרך "בחירת העורך" שגרמה לחשיפה גדולה עוד יותר. אני זוכר כמה חשוב היה לי שרשומות חדשות שלי זכו להיות בראש רשימת "הרשומות הנקראות ביותר" ו-"הרשומות עם מספר התגובות הגבוה ביותר". אפילו שמרתי צילומי מסך של עמוד הבית כאשר רשומה שלי קודמה.
מצאתי דוגמא לצילום מסך ששמרתי  –

אפשר לראות בצילום המסך שהקהילה כלל גם "נושא חם" ממש כמו הנושא שאני כותב עליו כעת – הצעת נושא משותף לכתיבה לכל הבלוגרים.

לאחר שעברתי לכתוב בפלטפורמת   WORDPRESS הקהילה הייתה חסרה לי. בזכותו של קנקן התה  נחשפתי לקהילת פרפרים ושמחתי לראות שקיימת קהילה דומה לזאת שהכרתי בתפוז אך ללא מגבלה של כתיבה בפלטפורמה מסוימת ועם ניהול בהתנדבות ללא אינטרסים  מסחריים. הצטרפתי לקהילה בשמחה ונחשפתי דרכה לבלוגים ולבלוגרים שלא הכרתי בעבר וגם הבלוג של נחשף לשמחתי לקוראים חדשים.

אני חושב שאני יחסית פעיל בקהילה הזאת (כבר שנה בערך שאני עורך שותף במדור השרביט החם, אני תמיד קורא ומגיב בבלוג של הקהילה וגרמתי לכמה בלוגרים להצטרף אליה), אבל לצערי אני לא נכנס לעמוד הקהילה בתדירות גבוהה. אני חושב שבימי תפוז הייתי נכנס לעמוד הראשי של הבלוגיה בתפוז כמעט כל יום ואילו לפרפרים בזמנים טובים אני נכנס פעם בשבוע. למה? אני לא בטוח. אולי בגלל האכזבה מסופו המר של תפוז, אולי בגלל שעולם הבלוגים פחות חשוב לי ואולי בגלל שהבלוג הזה חסום אצלי בעבודה (כמו אתרים רבים) בה אני מבלה את רוב זמני.

למרות זאת אני חושב שקהילת פרפרים היא חשובה מאוד והיא תרמה לי להיכרות עם לא מעט בלוגים חשובים. כל הכבוד לקנקן על ניהול הקהילה ומזל טוב ליום ההולדת שלה 🙂

והרשומה המומלצת היא – למדור השרביט החם – אינדיבידואליות מול קהילתיות בבלוגוספרה – בבלוג של Empiarti (גם היא מאושיות הקהילה לדעתי)

31 תגובות על ״הנושא החם – אינדיבידואליות מול קהילתיות בבלוגספרה״

  1. רשמתי הודעה ולא נקלטה, הזוי.
    הציבור עסוק היום בהישרדות, מצב הרוח על הקרשים הרשתות החברתיות משתלטות על הצעירים שאין להם סבלנות רוצים כאן ועכשיו ומידע ענייני לרוב לא
    מעניין או אין סבלנות לקרוא. הנייד ממכר. הטיקטוק ודומיהם ממכר יותר בעיקר את הצעירים. עוד מעט הילדים יפסיקו לדבר רק לכתוב .עצוב שכך.
    בתקווה שנחזור לשפיות.
    והחטופים יחזרו היום.

    אהבתי

  2. כתבת פה על ה״מסחור״ המסוים של תפוז – במובן מסוים אני חושבת שלפעמים המסחור הזה היה נדרש כי בסה״כ תפוז נתנו לנו פלטפורמה חינמית לבלוגים די יפים פלוס תמיכה יפה כשהאתר היה בשיאו. אני זוכרת את בצלאל ואת ההשקעה שלו בבלוגים, במיוחד בגילוי בלןגים חדשים ותמיכה בהם (אני למשל זוכרת שכבלוגרית חדשה כמה מהרשומות שלי נבחרו לעמוד הראשי של הבלוגיה כדי לתת לי חשיפה בתדירות יחסית בוהה). דברים כאלו עולים כסף, ולפעמים מימון מסחרי הוא הדרך הי נוכה ולא כואבת להשיג את זה.

    מעבר לזה אני זוכרת שהיו לא פעם פעילויות שהיו ממומנות – בחלקן המימון היה די בוטה, אבל לא פעם המימון היה יחסית עדין וזה אפשר לפגוש בלוגרים שונים פנים מול פנים גם כשהם לא חלק מהמעגל המיידי של הבלוגרים שהכרת…

    אהבתי

    1. לא ממש כתבתי על מסחור של תפוז אלא רק על זה שלפרפרים אין אינטרסים מסחריים. ברור שתפוז היה עסק שצריך היה להרוויח ולפעמים זה הרגיז אותי, אבל קיבלתי מהם שרותים חינמיים אז לא הייתי לגמרי נגד.

      כמו שכתבתי בבלוג שלך, היו פעיליות של "ביקורת מוצרים" למי שהסכים והתחייב לסקור את המוצרים. היו גם מפגשים אחרים

      תודה על התגובה ושבוע נעים

      Liked by 1 person

  3. ראשית תודה רבה על ההפנייה לפוסט שלי 😊.

    אתה באמת בלוגר וותיק – אני התחלתי לכתוב ב-2012, אז הקדמת אותי בארבע שנים.

    אנשים באמת כותבים בלוגים (וכיום גם וידאו – לוג שמורכב מסרטונים) על כל מיני נושאים. החל מ"יומן רשת אישי" וכלה בסקירה או אפילו הוראה/לימוד של נושאים שונים. זה באמת מגוון מאד.

    כל כך נחמד שעננת פתחה דף אינטרנט לעדכון המשפחה על קורותיכם בעת שהייתכם בחו"ל, כבר אז בשנות התשעים. בני וכלתי מרבים לצלם תמונות וקליפים של הילדים בבוסטון ומשתפים דרך GOOGLE PHOTOS עם כל המשפחה…. זה ממש נותן לנו לחיות איתם את היום יום.

    בפייסבוק כבר סיפרתי שאני לא באמת מוצאת את הידיים והרגליים, ואני ממעטת להיכנס לשם.

    באמת ניתן היום להעריך את סוג הקהילתיות שהיתה ב"תפוז" או ב"ישראבלוג" בזמנו. לא שאני הייתי נוטה להשתתף בכל מקרה במפגשים, מפאת הצורך שלי באנונימיות. אבל אתר פרפרים בהחלט נוטה מענה יפה מאד.

    אתה באמת יחסית פעיל בקהילה ואני רואה תגובות שלך בהרבה מאד בלוגים, ואתה גם מקפיד להמליץ בכל פעם על פוסט של בלוגר אחר, שזה גם סוג של פרגון מצדך וגם דרך לחשוף את אותם הבלוגים לקוראים חדשים. כל הכבוד לך על כך.

    וגם על התרומה שלך ל"מדור השרביט החם" – שהיה הבייבי שלי במשך שנתיים עד שהתייאשתי מכמות המשתתפים המזערית…אז אתה וטליק הצלחתם להחיות אותו בצורה הרבה יותר מוצלחת, ותודה על כך.

    אהבתי

    1. תודה לך על התגובה ועל כך שאת תמיד מגיבה אצלי… תודה גם על השנתיים של הצעת נושאים לשרביט החם. זה לא פשוט.

      אני מאוד שמחתי לפגוש בלוגרים אחרים פנים אל פנים. כמו שכתבתי, נוצרו גם חברויות שעדיין מחזיקות מעמד.

      בימינו הרבה יותר קל לשמור על קשר עם משפחה או חברים בחו"ל יחסית למה שהיה לפני 25 שנה (הזמן טס). גם אז היה הרבה יותר קל מעשר שנים קודם לכן….

      בפייסבוק הפעילות שלי בינונית. אני כותב מעט וקורא מעט, אבל בהחלט קיים שם.

      שבוע נעים!

      Liked by 1 person

  4. אני לא חושב שהבלוגים ייעלמו, נדמה לי שהם אולי יוטמעו בתוך רשתות חברתיות. למשל – מוטק'ה לגיל הזהב, ב- FB ישנם "דפים אישיים" ואנשים מוזמנים לעקוב אחריהם [זה לא כמו פרסום סטטוס, אלא כמו בלוג] לצערנו הרב, מלאכת הכתיבה מותמרת במלאכת הצילום והטיק והטוק.

    אהבתי

    1. אני לא יודע אם ההטמעה של הבלוגים ברשתות החברתיות כמו שאתה מתאר מתאימה להגדרת "בלוג". מצד שני אני לא יודע אם הרשתות החברתיות לא ייעלמו… אף פעם לא ידעתי לחזות את העתיד 🙂
      אני רק יודע שהבלוגים בימינו פחות פופולריים משמעותית ממה שהיה לפני 10-15 שנים.

      תודה ושבוע נעים

      Liked by 1 person

      1. אולי זה משהו היברידי, בין "דף יוצר" לבין "בלוג". אני נמצא בפלטפורמת בלוגים, בעצם שתיים – באחת גם אתה שותף, וורדפרס והשניה, טאמבלר. ההבדל בגינינן לבין הבלוגיה שלנו, שהם מאפשרים לך ליצור בלוג, הבלוגיה מאפשרת לך פרסום נוסף על הפרסום באתר בלוגים מהסוג שציינתי.

        שניהם לפי התנועה בהם, כמות התעבורה בהם פופולריים מאוד, וכן אני רואה בטאמבלר יותר – נטייה לכיון הבלוג הצילומי.

        QUARA אתר שאלות ותשובות יכול מהר מהר להפוך לאתר בלוגים, ובהחלט יש מנהלי מרחב שהמרחב הוא בעצם אתר פרסום כמו בלוגבלוג [כל זה גם מנוסח באפשרויות].

        מה זה אומר לעתיד – אין לי שמצוצ, אבל ממה שאני רואה, אגב גם אצלנו בבלוגיה, עוד מוקדם להספיד את הבלוגים ואני מניח שהם ישתנו ככל שיוטמעו, אם יוטמעו לתוך הרשתות החברתיות.

        אהבתי

  5. יפה מאוד. אני אחרי תפוז, כבר לא כותב אפילו פעם בחודש. לא מוצא זמן, רק פעם פעמיים בשנה. ואתה מאתגר אותיאתגרת אותי עם נושא, שכנראה לא יהיה לי זמן לכתוב בו, רק בערב ערב כיפור ה'תשפ"ה. יכול להיות שבאוקטובר 2024.

    חבר שלי הסופר אבנר הנמן , התחיל וכבר נראה לי עברו כמה שנים , התחיל לפרסם סיפורים שלו מהוורד לפייסבוק, ולאחרונה התחיל לכתוב לא סיפור קצר כל יממה, אלא סיפור ארוך ארוך, כל כמה ימים.

    אהבתי

    1. הרבה מהבלוגרים שהכרתי בתפוז הפסיקו לכתוב לצערי. הייתה תקופה ארוכה בה גם אני כמעט לא כתבתי דברים חדשים אלא בעיקר פרסמי מחדש רשומות ישנות שאבדו עם תפוז.

      הייתי שמח גם להיקרא סופר, אבל כבר השלמתי עם זה שזה לא יקרה

      תודה והמשך שבוע נעים

      אהבתי

      1. למה לא להיות סופר? כמה מהבלוגרים בתפוז שהכרתי, הוציאו ספרים מהסיפורים שלהם בבלוג. זה עולה כמה עשרות אלפי שקלים להוציא ספר. תוכל לחסוך ולהוציא סכום כזה. יש מישהו מהבלוגרים הותיקים והפופולרים של הבלוגיה, מאז סוף 2003, או קיץ 2003, שכתב פעם שאפשר להוציא ספר ראשון, אחרי גיל 60.

        אהבתי

        1. יש לנו הגדרה שונה לסופר. אני לא חושב שני שמוציא ספר על חשבונו הוא סופר… בהגדרה שלי סופר הוא מישהו שמשלמים לו כדי שיוציא ספרים

          Liked by 1 person

        2. סליחה שאני מתפרץ לדלת פתוחה. רק שאלה : לשם מה ל"השקיע" (אחרי גיל 60) עשרות אלפי שקלים בהוצאת ספר שבמקרה הטוב יעלה אבק במדפי הוצאת הספרים או במחסן של "הסופר"?.מ"השקעה "כידוע מצפים לתשואה. לאיזו תשואה יכול לצפות "משקיע" כזה? תשואה שלילית בתשלום מס חברות באגודת הסופרים (לאחר הוצאה לאור של שניים כאלה)? האם חברות (בעלת משמעות שום כלום) באגודה הזו הופכת את המשקיע למועמד פרס נובל בספרות?

          אהבתי

          1. התשואה יכולה להיות נחת/שמחה/אושר מכך שמה שכתבת הודפס.

            אני לא בעד פרסום ספרים בהשקעה עצמית אבל אני יכול להבין למה יש אנשים שעושים זאת

            אהבתי

            1. על הנאה (אושר) שהם מושגים יחסיים (ואפילו ברי חלוף) אני לא מתווכח. אבל כמו שהמשקיע בארוחות במסעדות מישלן אינה הופכת בעליו למיליארדר (, השקעה בהדפסת ספר בתשלום מכובד (שאגב, כל אחד יכול לעשות גם ללא שום כישרון) אינה הופכת אותו לסופר. כמו שכתבת: סופר הוא אחד שמשלמים לו על כתיבתו ולא מי שמשלם כדי שלכאורה יקראו את ספרו. ובמיוחד שכיום ישנה אינפלציה מטורפת בשכאלה.

              אהבתי

  6. תודה שהרמת את הכפפה של השרביט ושיתפת אותנו בנסיונך הבלוגוספרי והרגשותך.

    כפי שסיקרתי בראיון במגזין יקום תרבות (http://www.yekum.org/2020/05/%d7%94%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a6%d7%91%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%a1%d7%a3-%d7%94%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8-%d7%94%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9e%d7%90/) , הסטטיסטיקה עדיין מראה הבדל משמעותי בין הבלוגוספרה העולמית לבין הישראלית- בסביבות 2 מיליארד בלוגים לעומת אולי כ -300 בלוגים פעילים (פחות או יותר) כאן אצלנו.

    אני מסכים שרשתות חברתיות כמו פייסבוק מספקים את "הכאן ועכשיו" ולכן יכולים להיות תחליף בעיקר לבעלי בלוגים שהם למעשה יומני חיים. אבל לך תמצא בדף פייסבוק פוסט שקראת לפני 3 חודשים אצל מישהו…

    ברשתות אין גם קשב וסבלנות למלל שמעבר למשפטים ספורים.

    אני גם לא נמצא שם, משום שזו מערכת שואבת זמן שלא היית מוכן להשקיע לפני שנכנסת לשם. לדעתי הבילוי ברשתות גוזל הרבה יותר זמן מאשר כניסת עדכון יומית בפרפרים ובחירת קריאה רק במה שמעניין באופן אישי, על סמך הכותרת והתקציר. ומכאן אני מגיע למה שמתסכל אותי ומעלה בי תהיות לגבי התועלת שבהשקעה בו: הסטטיסטיקה מראה שרק כ- 1% מהבלוגרים המאוגדים בפרפרים נכנסים להתעדכן בפרפרים, בתדירות זו או אחרת. אני מאמין שלא מעט מהשאר בכלל שכחו שהבלוגים שלהם מקבלים במה עולמית בפרפרים.

    בהזדמנות זו, שוב תודה רבה על שיתוף הפעולה לאורך כל הדרך ועל המאמצים שאתה משקיע ותורם למדור השרביט החם.

    אהבתי

    1. 300 בלוגים פעילים? הכוונה בפרפרים? אני מניח שבעברית יש הרבה יותר…

      אני מתנצל שאני לא נכנס הרבה לפרפרים… אני גם לא נכנס הרבה לפייסבוק. זמן הוא מצרך יקר.

      תודה רבה על ניהול והקמת פרפרים ותודה גם על התגובה המושקעת.

      המשך שבוע נעים!

      אהבתי

      1. התייחסתי למספר הבלוגים עצמאיים בשפה העברית בפלטפורמות עצמאיות ולא לאתרים בעברית (שנכתבו במקור בממשק וורדפרס או בלוגספוט, אבל הם כבר לא בלוגים, אלא עסק) ולא לבלוגים שאינם עצמאיים ונכתבים אם לא במסגרת כמו תפוז למשל , במסגרות כמו "בלוגים" של עיתון מעריב, הארץ, כלכליסט… שהם בעצם אינם בלוגים עצמאיים ואינם שייכים לבלוגרים. אם יום אחד מי מהעיתונים האלו יפשטו את הרגל, "הבלוגיה" שלהן, על כל הפוסטים, תרד מהרשת כמו אצל כל האחרים לפניהם.

        אינני יודע אם אתה זוכר, בתחילת הדרך של פרפרים, היה אצלנו מעמד של "בלוגרים עמיתים" שלא נרשדמו כחברים – כ 350 בלוגים. לאחר כשנה בדקתי אותם וגיליתי ש-95% מהם הוקפאו או נמחקו מהרשת. כשהתכוונתי לכ-300 בלוגים עצמאיים פעילים כיום, בהם לא נכללים אלה שבעליהם כותבים פוסט אחד או מקסימום שניים בשנה ובוודאי לא כאלה שכותבים פוסט פעם בשנתיים או שלוש.

        אין לך על מה להתנצל. כשציינתי שרק כ-1% מהבלוגרים המאוגדים בפרפרים נכנסים להתעדכן באתר פרפרים ב *תדירות זו או אחרת*, אתה כמובן לא נכלל בהגדרה זו. אבל רבים מבין 99% האחרים "מבלים" זמן ניכר (אפילו שעות) בכל יום ברשתות החברתיות. חלקם אפילו במקום העבודה, על חשבון שעות העבודה, כפי שבוודאי ידוע לך (במקומות עבודה לא מעטים).

        אגב, באחד ממקומות העבודה העיקריים שלי בעבר, הכניסה לרשתות חברתיות היתה חסומה ממחשבי המוסד (מטעמי אבטחה או אחרים), אבל לא למשל לישראבלוג ולתפוז.

        אהבתי

  7. תודה על ההבהרה. זה נשמע מספר מאוד נמוך אבל באמת נדרשת השקעה לתחזק בלוג פעיל בפלטפורמה עצמאית.

    אצלי בעבודה כמעט הכל חסום…

    אהבתי

    1. ובחכמה חסום. גם מסיבות אבטחה, אבל לא פחות למען יעילות העבודה ומניעת בזבוז זמן עבודה של העובדים בשיטוטים ברשתות החברתיות. ממליץ בחום לכל מקום עבודה לאמץ את זה, במיוחד לאלה המשלמים לעובדים שעות נוספות 🙂

      אהבתי

        1. איך אומרים, הפרצה קוראת לגנב. בעקרון אתה צודק לגבי הטלפונים, אם כי אני יודע שיש מקומות עבודה שבהם אם העובדים אינם מנוטרים במצלמות, מלמעלה יש מעקב בכמה מהזמן המחשב פעיל (ואינו ישן 😀) ומעקב אחרי המיילים, לפחות האירגוניים (ולמרות שזה לא חוקי, גם אחרי המיילים הפרטיים…). וחוץ מזה אמורים לתעד את ההספקים, לא?

          בגרמניה מתייחסים לעובד שחורג מ-8 שעות עבודה וזקוק לשעות נוספות כעובד לא יעיל.

          (אולי אקדיש פוסט בעניין זה מיידע אירגוני וניסיון אישי)

          אהבתי

  8. מצטרפת בכל לב להודיה לקנקן על התיחזוק הנפלא של הקהילה הזו.

    גם אני כמוך בתחילת דרכי בתפוז לא הבנתי את חשיבות הקהילה ובעצם את העובדה שיש קהילה תפוזית. גיליתי אותה לאט ובהדרגה. יצרתי חברויות שנשארו בלוגריות בלבד. לא כללתי מפגשי פנים אל פנים אבל כן חוויתי לאט ובהדרגה את העלמותם של עוד ועוד בלוגרים שהייתי בקשר קהילתי אתם וכל אחד כזה שלאט או לפתע נעלם חסר לי מאוד עד שיום אחד קמתי והכל נעלם. זה היה ממש מטלטל.

    וכן, עולם הבלוגים כמו שהיו – הולך ומצטצם. אני בטוחה שיש לכך סיבות רבות ומגוונות. לא יודעת אם יעלם או ישנה פנים. לי הוא ממשיך להתאים במקביל לרשתות חברתיות. ואולי בעצם גם אצלי הפעילות בקהילת פרפרים עברה ירידה לעומת תקופת תפוז ויכול להיות שגם בגלל הרשתות החברתיות אף ששם אני מפרסמת מעט ודברים מצוצמצים מאוד.

    קוראת תופעה מאוד מעניינת, אני חושבת שיש פחות אנשים שקוראים ספרים עם זאת יש יותר ספרים שיוצאים לאור מידי יום. כלומר יש באופן יחסי כמובן ירידה במס הקוראים ועליה במס הכותבים…בקיצור עולם מלא בשינויים.

    אהבתי

    1. מעניין מה שכתבת בסוף… אני מניח שבימינו יש יותר הוצאות עצמיות שכמעט אין להם קוראים.

      ההתחלה באמת מאוד דומה אצלי ואצלך. אני שמח שלפחות עם חלק מהבלוגרים שהכרתי דרך הבלוג אני עדיין בקשר למרות שהפסיקו לכתוב

      תודה ושבוע נעים

      אהבתי

כתיבת תגובה