סיפור חכמות לשבת ולחג שני של פסח

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שיצאו יחדיו לקניות לקראת שבת המלכה והחג השני של פסח בסופרמרקט גדול וזול במיוחד בבני ברק.

אמרה הרבנית רחל: "מאוד מדכא לערוך קניות במהלך חג הפסח. מראה הניילונים המכסים מדפים רבים גורם לי למחשבות שליליות"

הסכימה איתה הרבנית שרה והוסיפה: "קשה גם לבנות תפריט לארוחת החג השני – כזה שלא יכיל חמץ (כמובן), לא יזכיר יותר מדי את הארוחה של ליל הסדר וגם יכיל אוכל טעים"

שאלה הרבנית רבקה: " מה כל כך נורא בארוחה שתזכיר את הארוחה של ליל הסדר?"

אמרה הרבנית חסיה: "גימל בעיות מוצאת אני בארוחת חג שני המזכירה את ארוחת ליל הסדר: ראשית, בני הבית עלולים להתלונן על חוסר גיוון. שנית, הילדים הקטנים עלולים להתחיל לחפש את האפיקומן שוב ושלישית הם עלולים למצוא אותו"

אמרה הרבנית כרוביה: "היטב מבינה אני את  הנימוק הראשון. גם בני ביתי לא אוהבים חדגוניות באוכל ונוטים להתלונן כאשר אני מגישה את אותן הקציצות שוב ושוב. אך קשה לי להבין את שתי הבעיות הנוספות שמנית."

 

אמרה הרבנית מושית: "אני מבינה גם את הבעיה השנייה, מכיוון שגם לי יש ילדים קטנים. אחד משיאי ליל הסדר לטעמם של ילדיי הוא חיפוש האפיקומן. אם הארוחה של החג השני תזכיר יותר מדי את ארוחת ליל הסדר, עלולים הילדים (ובעיקר גדליה-זכריה שהוא מבולבל גדול) לחשוב שזהו ליל הסדר ושוב עליהם לחפש את האפיקומן. אך אינני מצליחה להבין מהי הבעיה השלישית."

 

אמרה הרבנית רינה: "אני בהחלט מבינה את הבעיה שתהיה אם הילדים ימצאו את האפיקומן. הם יצפו לקבל מתנה ולנו כמובן לא תהיה כזאת (כמו שלא הייתה לנו מתנה בשבילם בליל הסדר למרות שהזכרתי לבעלי ר' שמעון שיחיה שיש לקנות כזאת) והם יתאכזבו מאוד. אבל אני לא מבינה כיצד ייתכן שהילדים ימצאו אפיקומן."

שאלה הרבנית רחל: "האם בארוחת חג שני של פסח אתם נוהגים להטמין אפיקומן?"

הוסיפה לשאול הרבנית שרה: "ואולי בליל הסדר הילדים לא מצאו את האפיקומן והוא עדיין מוחבא אי שם בבית?"

אמרה הרבנית רבקה: "אני זוכרת שבפסח תשע"ג מצאו הילדים שני אפיקומנים… את זה של תשע"ג ואת זה של תשע"ב…"

 

אמרה הרבנית חסיה: "שמחה אני שהבנתן שתיים וחצי מהבעיות שהעליתי. לגבי חצי הבעיה השלישית (כנגד חצי המצה המהווה אפיקומן), המצב פשוט בהרבה ממה שהציעו כבוד הרבנית שרה וכבוד הרבנית רחל. כיצד אתן מבדילות בין האפיקומן לבין סתם מצה?"

 

נדהמו הרבניות לשמוע שהרבנית חסיה מוכיחה את יהדותה בכך שהיא עונה על שאלה בשאלה והרבנית כרוביה אמרה בהיסוס: "קל להבדיל בין אפיקומן לבין סתם מצה… לא?"

אמרה הרבנית מושית: "ברור שזה קל! אפיקומן הוא חצי המצה שהטמנו לאפיקומן!"

הוסיפה הרבנית רינה: "ולרוב הוא עטוף במפית!"

 

אמרה הרבנית חסיה: "צודקות אתן כמובן (וגם צדיקות) אבל אם יציגו בפניכן מצה, עטופה במפית או שאינה עטופה במפית, האם תוכלו לקבוע בוודאות שאין היא אפיקומן?"

 

התייעצו הרבניות ביניהן והגיעו למסקנה הברורה והחד משמעית שלמעשה אין הבדל ביו אפיקומן אמיתי ומקורי לבין כל מצה אחרת וסוף סוף ירדו לסוף דעתה של הרבנית חסיה.

ומכיוון שסוף סוף ירדו הן לסוף דעתה, החליטו הן ברוב קולות שזהו סוף הרשומה מכיוון שעליהן להזדרז ולסיים את הקניות כדי שיספיקו לבשל את ארוחת החג.

 

 

 

מוסר השכל: מצא מצה – לא בהכרח מצא אפיקומן

 

חג שמח, שבת שלום וכמעט חמץ שמח!

 

 

 

והרשומה המומלצת היא  – מדוע לקבוע את הבחירות בין פורים לפסח – בבלוג tiller bee

17 מחשבות על “סיפור חכמות לשבת ולחג שני של פסח

  1. מילא שלא התבלבלתי בבעיותיהן של הרבנית כרוביה והרבנית חסה, אבל אודה ולא אבוש, כי יצאתי לגמרי מבואסת מן הבעיה שנותרה… איך באמת אפשר לא להתבלבל בין מצא אפיקומן, לבין מצה רגילה ואפילו לא מצה שמורה… וכך אשאר בלתי מוחלטת עד לשנה הבאה עלינו לטובה. מצא מצה מצא מצית , או מצא מצה מצא ציצית…. חג שמח !

  2. אני חושבת שהפתרון הוא פשוט. אם יש לזה טעם של מצה רגילה זה לא אפיקומן אם יש לזה טעם מתוק זה כן אפיקומן, שהרי מים גנובים ימתקו ומצה גם כן.
    ולפעמים קורה שבמהלך החיפוש אחר האפיקומן צריך לעשות פאזל מהחתיכות ולהדביק בחזרה על מנת שזה יראה בכלל כמו מצה.

    חג שני שמח.

    • רעיון מעניין! יש לי רק תיקון אחד – אם יש לזה טעם של אפיקומן זה אפיקומן 🙂

      רעיון הפאזל יכול להיות סטארט-אפ מעולה.

      תודה וחג שמח 🙂

  3. יותר מידי בשבילי בשעה זו של לילה ערב חג שני. אבל יכול להיות שגם אני ירדתי לדעתה של הרבנית חסיה. חג שמח, לילה טוב, וכו' 🙂

  4. נחמד
    אצלנו מצאנו פתרון אחר.
    מהצד שלי אוכלים אורז ומהצד של בעלי לא
    אז השנה בערב שבת ושבת – הילדים יכלו לאכול אורז… כי כבר לא היינו בתוך פסח . אז בהחלט אכלו ארוחה שלא הזכירה להם את זה של ארוחת הסדר.
    שבוע טוב
    ובשורות טובות.
    אגל לא מצאנו עדיין את גריי. אנו מאמינים וזה מאד מעציב אותי. שהוא נגנב על יד כנופייה של ערבי שטחים לקרבות כלבים. כל כך כאב לנו . אמא שלי מאד נקשרה אליו ובחג העדרותו הורגשה
    יעל

    • זה פיתרון סביר בהחלט 🙂

      מאוד עצוב לגבי גריי… מקווה שהוא בכל זאת יחזור למרות שלצערי הסיכויים קלושים.

      תודה ושבוע טוב גם לך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s