עברית שפה קשה – סיפור לשבת

היה זה רק השבוע השלישי של טומי (שם בדוי) בחברת ההייטק היוקרתית אליה הוא מאוד שמח להתקבל. עד כה הוא בעיקר למד, אבל הבוקר פנה אליו בוסי (שם בדוי גם כן) ראש הצוות שלו בבקשה/פקודה משימה: "טומי, הגיע הזמן שתתחיל את המשימה הראשונה האמיתית שלך. נתחיל עם משהו פשוט. אתה חושב שתוכל לפתח את האוטומציה של הבדיקות האמפיריות של תהליך האסימצליה של הפרודקט שלנו לקראת הדליברי הקרוב?"

טומי מאוד התרגש לשמע הדברים. אולי בגלל ההתרגשות הוא לא היה בטוח שהוא לגמרי מבין את הדרישה. בהיסוס מסוים הוא ביקש הבהרות למשימה.

נראה היה שבוסי מתפלא על השאלה.  הוא אמר: "חשבתי שהדידקטיקה שלך כבר  בשלב מתקדם יותר! אני מציע שתקרא קצת את הדוקומנטציה. היא מאוד דסקריפטיבית ולביבליופיל כמוך לא אמורה להיות בעיה עם זה. ואם יישארו לך שאלות, פנה לאורי – הוא האוטוריטה בתחום ללא ספק".

טומי קצת התבייש אבל מיהר לציית. הוא קרא את התיעוד שהוא יכול היה למצוא ואז פנה לאורי עם שאלות.
אורי היה מאוד נחמד אליו והסביר: "העניין העיקרי עם האוטומציה הוא הקוגניציה. אתה פשוט צריך לעשות אינטרפולציה  לתהליכי האצוה ואז תגיע לדטנט מלא. אבל אל תשכח לשים לב לדואליזם של התהליכים! אני מציע שתכין קודם כל היסטוגרמה ורק אז תתחיל את הדיוולופמנט האמיתי"

טומי הודה לו, אבל עדיין הרגיש קצת מבולבל. בצר לו הוא פנה לרעי, חבר בצוות שהדריך אותו בימיו הראשונים בחברה (כלומר בשבועיים הקודמים).

על רעי תמיד היה אפשר לסמוך. הוא הקשיב בסבלנות לתיאור המשימה והגיב: "אל תיכנס לפאניקה! לטבולה רסה כמוך יהיה קל מאוד לבצע את הטאסק הזה. זה לא שאנחנו מדברים פה על מיקולוגיה או על מיסטיפיקציה של  פולינומים מרוכבים! מה שאני מציע לך לעשות זה לקרוא את הקוד של המודולים והמתודות הקיימים. תעשה קצת קאט ופייסט ותוך ואן שוט יהיה לך קוד ורסטילי שיתאים לסיטואציה!"

טומי הבין שאין לו ברירה והוא צריך להתחיל לעבוד, בתקווה שיבין יותר תוך כדי העבודה ואולי יוכל לשאול שאלות יותר ספציפיות שעליהן יקבל תשובות יותר מובנות.

אחרי כמה שעות של עבודה הוא חזר לרעי וביקש שיסתכל יחד איתו על הקוד שכתב.
רעי העיף מבט ואמר: "נראה לי שיש פה לא מעט באגים. אני הייתי מנסה לעשות ריפקטורינג ואז אולי קצת מנתח את הסינופסיס. רק אז תהיה לך לגיטמציה לפנות לבוסי ולהציג לו את הסטטוס".

טומי הודה לרעי אבל התחיל לחשוד שאולי גם רעי עצמו לא בדיוק יודע על מה הוא מדבר. הוא החליט לפנות לאורי ולבקש גם ממנו להסתכל על הקוד. אורי (שוב) שמח לעזור. הוא בחן את הקוד שטומי כתב בעיון ואז אמר: "נדמה לי שיש פה באג עקרוני. הטרנספוזיציה של הטריפטיכון נראית לי חשודה. לא תזיק לקוד הזה קצת ג'נטרפיקציה".

טומי הודה גם לאורי אבל הפעם פנה לגוגל כדי לבדוק מהם טרנספוזיציה, טריפטיכון וג'נטרפיקציה. הוא הופתע לגלות שג'נטרפיקציה היא תהליך עירוני-חברתי בלתי מתוכנן או מתוכנן של מעבר אוכלוסייה מהמעמד הבינוני והגבוה לשכונות חלשות במרכזי ערים תוך שינוי מתמשך של אופי השכונה, טריפטיכון הוא יצירת אמנות המורכבת משלושה חלקים וטרנספוזיציה היא הגבהה או הנמכה של שיר או יצירה מוזיקלית.

בהתחלה הוא חשב שהוא לא קלט נכון את המילים בהן השתמש אורי, אבל לאחר שחשב קצת על כל מה שנאמר לו באותו יום הוא התחיל להבין שמסתמנת מגמה ברורה במשימה שהוא קיבל.

לאחר התייעצות נוספת עם האינטרנט הוא חזר לבוסי ודיווח לו בביטחון רב: "גמרתי להכין את הנואולגיה של המשימה. הכרומטוגרפיה כמעט מוכנה סופית, אבל לא אוכל לדווח בוודאות כי הסובלימציה הושלמה עד כדי גשטלט לפני שצוות ה-QA יסיים את בניית ההליוגרף"

מוסר השכל: עברית שפה קשה. טוב שיש מילים לועזיות שיכולות לעזור לה.

שבת שלום!

והרשומה המומלצת היא – חו"ל בקופסה – בבלוג של טל אייזנמן

22 תגובות על ״עברית שפה קשה – סיפור לשבת״

  1. צחוק צחוק אבל באמת יש שימוש יתר במונחים לועזיים אפילו כשיש מלים ממש טובות ולא רק שהומצאו ע"י האקדמיה. מדוע למשל אומרים " לפלטר" במקום" לסנן"? יש עוד המון דוגמאות כאלה. אבל הכי מצחיק זה לראות כמה קשות המלים הלועזיות האלה דווקא לעולים חדשים. הם רואים שלטים באותיות עבריות עם מלים כמו " סייל" או " בלוטות'" ושוברים את הראש במה מדובר…
    ובאמת מזל שיש גוגל
    שבת שלום

    אהבתי

  2. חשבתי שאני יודעת עברית. אז חשבתי. למעשה , רוב המילים בסיפור זה הן פשוט ג'יבריש בעיני . ברור לי שישנם אנשים כלומניקים , שחושבים שאם הם ישתמשו במילים 'גבוהה -גבוהה ' , יעני 'במילים של שבת' .. אז האחרים יחשבו שהם נורא חכמים. כן, ישנם בוסים כאלה במקומות עבודה . אני באופן אישי , פרטי אינדבידואלי.. ג'נרלי משתדלת לא להשתמש במילים לועזיות, (את רובן אפילו אינני מכירה) . אהבתי את הסטורי שלך- כמו תמיד – יוז'ואלי . שבת שלום.

    אהבתי

    1. יש בסיפור הרבה מילים שהן אכן לא בעברית כלל. לחלקן הגדול יש תחליף עברי הולם. אני גם משתדל להשתמש בעברית אבל בעולם המחשבים לפחות יש שפע של מושגים לועזיים שאם לא אשתמש בהם לא יבינו אותי…
      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

      אהבתי

  3. צחקתי לכל אורך הדרך! ממש במקום נפל לי הסיפור הזה 😀
    והזכרת לי את החבר'ה של החבר הראשון שלי, מהקורס בממר"ם. ברגע שעברו לקומפילציה, התחלתי למחות. שידברו עברית, לא סינית.
    לבסוף התחלתי לעבוד בבית תוכנה והתחלתי בעצמי ללמוד מושגים כמו בנצ'מארק (שהיום, כל כך הרבה שנים מאז, אני כבר לא זוכרת מה זה אמר).
    סופ"ש חמים ונעים 🙂

    אהבתי

  4. כשהייתי סטודנט שנה א' או ב' אהבתי עד טירוף את כלל המושגים או המילים הזרות. סינקדוכה למשל, אבל זו עוד עדינה ליד מלים אחרות, גזורות מלטינית שמשקפות "עומק" עאלק. עם זאת, אני מת על המילה להדר או להדד. אנפרנדיזציה כפרוצעס אינטרנטי תלוי רשתות ויטואליה בחזקה רביעית, בערך.
    נפלא.
    אולי ארטווט את הסיפור.

    אהבתי

  5. הכי טוב להשתמש במילים שאף אחד לא מבין ככה יש לגוגל זכות קיום)))) וחוץ מזה שאני קוראת לו – החכם מכל אדם – עובדה)))))))))))))))

    אהבתי

כתוב תגובה למנהל פרפרים לבטל