008 והיום הקצר בשנה

גיא אג"ח, הסוכן החשאי בעל הרישיון לאופנוע קל (עד 125 סמ"ק) ובעל תג העובד מספר 008 התעורר באמצע הלילה בגלל רעש חשוד.
זה היה מין צפצוף אלקטרוני מאיים שהלך והתגבר ככל שחלפו השניות.
בחושיו החדים הבין גיא מיד כי סוכני אויב (או – יותר סביר – סוכנות אויב ) הצליחו להשתיל בדירתו פצצה רבת עוצמה שבוודאי תתפוצץ בקרוב.

גיא לא נכנס ללחץ. שנים של אימונים הכינו אותו לרגע זה ממש. הוא ידע שכל מה שהוא צריך לעשות זה לאתר את הפצצה (זה לא אמור להיות מסובך: היא תהיה גדולה עם שעון דיגיטלי בוהק והרבה חוטים) ואז לנתק את החוט האדום. או אולי זה היה הכחול?  כמעט לראשונה בחייו גיא היסס. הוא לא היה בטוח אם צריך לנתק את החוט האדום או הכחול!

לו רק הצפצופים היו מפסיקים, הוא היה יכול להתרכז ולהיזכר בפתרון הנכון… לפתע הוא הבין שהוא יכול להפסיק את הצפצופים!  הוא זינק מהמיטה כסוכן חשאי המזנק ממיטתו והפסיק את הצפצוף של השעון המעורר שלו (שהיה גם טלפון חכם, פלטפורמת משחקים, מכשיר ניווט ופנס רב עוצמה).

בשקט שהשתרר גיא יכול היה להתרכז ולהבין שזה ללא ספק החוט הכחול. אבל כעת הייתה לו עוד תעלומה לפתור: מדוע השעון המעורר שלו צלצל באמצע הלילה?  גיא בחן את השעון מקרוב וגילה שהשעה היא שש בבוקר (בעצם שש ושתי דקות).
גיא נרגע קצת מכיוון שהוא נהג לקום בכל בוקר בשש (או לפחות לכוון את השעון לצפצף בשש), אבל כעת הוא הוטרד מתעלומה נוספת (שלישית במספר והא עדיין היה בפיג'מה!): למה הוא חשב שזה אמצע הלילה?

הפתרון לתעלומה זאת לא היה קשה מדי לסוכן מוכשר כמו גיא: החושך בחוץ גרם לו לחשוב שעדיין לילה.
אבל למה חושך בחוץ??? שש בבוקר זה ממש בוקר! (גם שש ועשרה). פתאום הבין גיא שיש בעיה בעולם: הימים הולכים ומתקצרים. הוא חשב על הימים שעברו מאז הקיץ וגילה לחרדתו שבכל יום השמש זורחת מאוחר יותר ושוקעת מוקדם יותר!  בקצב הזה,  תוך כמה שבועות לא יהיו שעות אור כלל!

גיא תהה מה הוא יכול לעשות נגד התופעה המאיימת הזאת. הוא הבין (ולא בפעם הראשונה) שגורל האנושות מוטל על כתפיו החסונות.  לא היה לו ספק כי סוכנות אויב מתוחכמות המציאו מכונה שטנית המקצרת את שעות האור בהדרגה כדי שאף אחד לא יבחין בכך. הן היו יכולות להצליח, אבל הן לא לקחו בחשבון את מוחו החריף ושריריו החסונים של סוכן 008!

הבעיה הקטנה הייתה שמוחו של גיא לא הצליח למצוא פתרון לבעיה. הוא החליט שאולי קפה ומשהו קטן לאכול יעזרו לו לפתור את הבעיה.
בזמן ששתה את הקפה, החליט גיא להיעזר בציוד המשוכלל שנופק לו על ידי הסוכנות: מכשיר קטן שיכול להיכנס לכיס (גדול) ועדיין מהווה מחשב משוכלל היכול לספק בקלות ובמהירות את כל הידע שבעולם (ובנוסף הוא גם שעון מעורר!).

לאחר חיפוש קצר גילה גיא כי אין סיבה לחרדה: התקצרות הימים היא תופעה טבעית ידועה ויש יסוד להאמין שהם יתארכו שוב בקרוב.
במחשבה שנייה הבין גיא כי למעשה הוא מכיר את התופעה הזאת עוד מילדותו והסיבה העיקרית שגרמה לו לחשוב כי מדובר במזימה כנגד האנושות היא מחסור בשעות שינה בשילוב עם קור ומחסור בקפה.

גיא חייך לעצמו את חיוכו המפורסם, התלבש ויצא לעבודה. אבל מיד לאחר שהוא יצא מהבניין הוא נתקל בתופעה מדאיגה חדשה: מים ירדו מהשמיים בכמויות מרשימות.  מה זה יכול היה להיות??? מים? מהשמיים?  במדינת ישראל?  ודאי מזימה של סוכנות אויב מתוחכמות!

מוסר השכל: החורף לא מתאים לישראל

שבת שלום!

תודה לאיימי וונג על הרעיון לסיפור

והרשומה המומלצת היא – שרביט הספרים האהובים עליי – בבלוג של עננת

36 תגובות על ״008 והיום הקצר בשנה״

  1. מצד שני אפשר גם להגיד שהקיץ בישראל כבר מזמן לא מתאים לבני אדם 😉 אבל זו תעלומה שגיא אג״ח יצטרך לטפל בה כשהקיץ יגיע, יחד עם האתגר שקפה חם הוא חם מידי ביולי אוגוסט.

    1. אפשר גם לומר שהאקלים בכדור הארץ לא מתאים לבני אדם… אבל עם כל החסרונות של מזג האוויר פה, גיליתי שהוא עדיף על מה שקורה בהרבה מקומות אחרים בעולם

      תודה וסוף שבוע נעים

      1. לפעמים יש לי תחושה שהייתי מסתדרת יותר טוב עם החורף באלסקה למשל מאשר עם הקיץ הישראלי.

        1. אחרי חורף אחד באלבני עם טמפרטורות שלא עלו מעבר למינוס עשר במשך יותר מחודש הבנתי שחורף אמיתי הרבה יותר קשה מקיץ ישראלי…

          1. לפני בערך 7 שנים, בפברואר 2015, נשלחתי מטעם העבודה למינכן בפברואר. הגענו כשהיה שלג על האדמה, וכמובן שהתלבשנו בהתאם לחורף, אבל המלון והמשרדים היו כל כך מחוממים שהיתה פעם אחת שבה פשוט לא יכולתי לסבול את המחשבה של ללבוש מעיל להליכה של השתי דקות בחוץ מהמשרד שבו עבדנו לחדר האוכל גם כשהטמפרטורה היתה נמוכה קצת מהאפס.

            מה שכן יצא לי להסתובב בעיר לסיור ואז עצמאית במזג האוויר הזה, ולא ממש סבלתי ממנו – כנראה כי הייתי פעילה. הסיור באוטובוס גם היה סיור בקומה שניה פתוחה קצת כדי לאפשר לנו להנות מהנוף.

                  1. אני אישית ״זכיתי״ להיות במשרדים שבהם היה לי חם, וגם בכאלו שהיה לי בהם קר (כתלות במי ישב איתי במשרד ואיפה המשרד היה ממוקם יחסית לשמש ולחלונות). ואכן יש משהו מוזר בללבוש בגד חם בחורף, אבל מניסיון לפעמים זה עדיף מאשר לתת למישהו שחם לו לסבול ולהזיע (שגם אז אני אסבול, רק מריח זיעה ולא מתחושה מוזרה שאני לבושה חם בקיץ).

  2. מתה לראות את החיוך המפורסם של גיא אג"ח 🙂
    חורף ישראלי לגמרי מתאים לישראל. לו חלילה היה פורץ כאן חורף אירופאי או ניו אינגלנדי אז היה מקום לדאגה.
    בדיוק חשבתי השנה בתאריך 21/12 על כך שמעכשיו הימים יתחילו להתארך…

    1. האמת – גם אני 🙂
      ואת צודקת לגבי החורף. הוא יחסית קל אבל סביר.
      ויש תקווה לאביב 🙂

      תודה וסוף שבוע נעים ובריא

    1. לבלש זה לא היה קורה 🙂 אבל לסוכן הזה קורים הרבה דברים מוזרים…

      תודה וסוף שבוע חורפי, נעים ובריא גם לך!

  3. גם אני חושב, כמו מגיבים קודמים, שהחורף יאה למדינת ישראל. יאה ואף נאה.
    גם אני חושב, שהתקופה האיומה היא דווקא הקיץ הישראלי, עם הצירוף הנורא של החום והלחות.

    בעניין שעון הקיץ:
    אני לגמרי בעד שעון החורף. אני שונא לעבור לשעון קיץ. אני גם חושב, שהפעולה מיותרת בעיקרה – וגם מבלבלת קשות את השעון הביולוגי של האנשים. כל החישובים שנעשו על החיסכון למשק מהמעבר לשעון קיץ, אני חושב שהם שיקריים במהותם. שזה לא באמת כזה חיסכון. עובדתית, יותר ויותר מדינות יורדות מהרעיון של שעון קיץ.

    בכלל, החורף במדינתו הקטנה והדפוקה נהנה מטמפרטורות ממש נוחות, ממשקעים מתונים, מימים רבים של שמש, מאוויר צח.
    אי הנעימויות שקורות בחורף, כולן מעשי ידי אדם ותוצר של ממשלות זדון. כל מיני מקומות מוצפים (הפתעה: השנה זה היה דווקא בחולון! הגעתון בנהריה עדיין לא עלה על גדותיו!) הם תוצאה של הזנחת מערכת הניקוז וחוסר פיתוח והרחבה שלה.
    קשישים עניים, שסובלים מקור, הם תוצאה של קיצבת זיקנה שמביישת את קובעי גובה הקיצבה הרבה יותר מאשר את הזקנים האומללים.

    אבל בושה היא לא פקטור במדינת ישראל: הנה, גנב שישב שנתיים בכלא, דרעי, חזר למקום הפשע בראשות משרד הפנים – ועכשיו נחתם איתו הסדר טיעון שמקל עימו. הקלון? הקלון נשאר אצל מנדלבליט. אותו מנדלבליט, שקבע ש"נעשה לנו נס משמיים שביבי כבר לא ראש ממשלה" – אבל לא היה בו העוז להוציא את נתניהו לנבצרות.

    אני, מבחינתי, הייתי מושיב את נתניהו בתא מאסר אחד – ואת מנדלבליט בתא הסמוך לו.
    אלא שבעיני ה"ביביסטים" מנדלבליט הוא סדין אדום, דוגמה וסמל ל"שלטון הפקידים". הוא מייצג את המערכת המשפטית המושחתת, שרודפת את ביבי על לא עוול בכפו…
    אז אולי, רק "אולי" כי אני לא באמת חושב ככה, אם שני הצדדים כועסים על מנדלבליט – אולי הוא עושה משהו נכון…

    תראה מה זה:
    האסוציאציות שלי הוליכו אותי את כל הדרך, מדיון על חורף ישראלי נעים, עד למנדלבליט ולביבי…
    אולי צריך לקרוא לגיא 008, כדי שיעקוב אחר מסלול האסוציאציות שלי. 🙂
    בכל מקרה: סוף שבוע נעים ושבת שלום!

    1. איזה תגובה ארוכה ובאמת מלאה אסוסיאציות…
      אישית אני מעדיף קיץ על חורף אבל באופן בנאלי מעדיף את האביב על כל העונות. אני דווקא כן בעד שעון קיץ, אבל אולי צריך להשאיר אותו כל השנה 🙂

      במדינה שלנו יש יותר מדי בנייה ו"שמלת בטון ומלט" ולכן הקרקע לא מצליחה לספוג את הגשם.

      לדעתי נתניהו מינה את מנדלבליט (ועוד כמה אנשים) מתוך מחשבה שהוא יהיה בעדו ויקל עליו. דוקא בגלל זה זה מנדלבליט הרגיש צורך לגלות עצמאות ולצאת נגד נתניהו. אולי הוא היה צריך למנות מישהו אובייקטיבי יותר…

      תודה וסוף שבוע נעים גם לך!

      1. לגבי מנדלבליט, אלשיך ושאר המינויים: נתניהו רצה משהו שסותר את עצמו. הוא רצה למנות מצד אחד אנשים אמינים ומקצועיים כדי לתת רושם של אמינות לגבי כל ההחלטות שלהם – ומצד שני שהם יהיו מספיק אסירי תודה על המינוי כדי שהם יעזבו אותו בשקט לגבי החקירות. והם משום מה סירבו להיות ״אסירי תודה״, כנראה בגלל הייושרה המקצועית שביבי רצה לנצל לרעה…

        1. לגבי ביבי ומנדלבליט:
          ביבי רצה, קודם כל, למנות את "אנשי שלומו".
          לכן, מנדלבליט כונה גם "היועץ המשפטי למשפחה".
          בהתחלה, מנדלבליט עשה ככל יכולתו כדי להחליק את הנושאים המשפטיים עבור משפחת נתניהו כולה, לא רק עבור ביבי.
          כך, למשל, העבריינית הפלילית שרה נתניהו, שהורשעה עפ"י הודאתה, ונאלצה לשלם 55,000 שקלים למדינה (ב-11 תשלומים, כי זוהי משפחה נזקקת!) – הורשעה רק בתיק אחד מתוך שבעה. שישה תיקים נוספים נסגרו ע"י מנדלבליט בטיעונים שונים ומשונים. אלא שכאשר היו חשבוניות על ארוחות שף ב – 360,000 שקלים (מה שביבי כינה כל הזמן "חמגשיות"…), מנדלבליט נאלץ להורות על הגשת כתב אישום.
          כך, מרגע שמנדלבליט נאלץ להורות על חקירות בתיקים 1,000 + 2,000 + 4,000 – הוא הפך לאויב שיש להילחם בו. למרות שהוא טרח לרכך את האשמות בתיקים (כך, תיק 1,000 הוא ללא אשמת "שוחד"). בחקירת תיק הצוללות מנדלבליט הזדרז להודיע ש"ביבי אינו חשוד ולא נחקר בעניין", בשעה שהתיק היה רק בחיתוליו. אבל הוא כבר לא סיפק את הסחורה, כמו שביבי ציפה ממנו, כמי שמינה אותו בדיוק כדי לספק את הסחורה הנדרשת. מנדלבליט לא הגיע לתפקיד סתם כך. הוא היה לפני כן מזכיר הממשלה תחת ראש הממשלה נתניהו. הכי מוכר, הכי קרוב, הכי אסיר תודה, הכי מבין מה מצפים ממנו. אבל מנדלבליט הגיע למצב, שהוא כבר לא יכול היה ל"רבע את המעגל" עבור ביבי. גם היושרה המקצועית שלו היתה על הכף.
          הכותרת האחרונה בעניין, "מנדלבליט: "נתניהו סיכן את הדמוקרטיה, חסדי שמיים הצילו אותנו"", רק מדגימה את עומק השבר. אישית, הייתי מושיב את מנדלבליט בכלא, יחד עם ביבי ודרעי. תפקידו של מנדלבליט היה להוציא את ביבי לנבצרות, לא לחכות לחסדי שמיים.
          עם הזמן, ככל שהמצוקה של ביבי הלכה וגדלה, הוא איבד כל רסן וכל רצון ל"מראית עין". המפכ"ל אלשיך לא קיבל שנה רביעית (שהיא הסטנדרט המקובל). במקומו לא מונה – במשך שנתיים! – מפכ"ל חדש, אלא רק "ממלא מקום". כשגם ממלא המקום לא סיפק את הסחורה הנדרשת ע"י המשפחה הקיסרית (למרות מאמציו של "ממלא המקום") – הוא לא מונה למשרת קבע. בלחץ המערכת המשפטית, שדרשה מינוי של מפכ"ל קבוע – נבחר האיש הכי לא מתאים לתפקיד, בהנחה שהוא יהיה הכי אסיר תודה והכי צייתן. המפכ"ל הנוכחי הכי לא מתאים, כי הוא לא צמח ב"משטרה הכחולה" אלא במג"ב. הוא הכי פחות מכיר את עבודת המשטרה, מכל המועמדים. והוא הכי עשה כל מה שאמרו לו, ראה מקרה האסון במירון. למי שעיניו בראשו – שרשרת הפיקוד ברורה:
          ליצמן, גפני ודרעי – דרשו מביבי כניסה ללא מגבלות להילולה במירון, כי זה מה שהקהל שלהם רצה. בלי להטיל מגבלות. לא בגלל עצם הצפיפות – גם לא בגלל סכנת הקורונה. ביבי, שנכנע לחרדים בלי שום בעיה – העביר את ההנחיה לכלב שלו, לאמיר אוחנה. אוחנה העביר הלאה למפכ"ל – והמפכ"ל לצמרת המשטרה.
          בהליך מינוי המפכ"ל כבר לא היה שום סימן של "הוא רצה למנות מצד אחד אנשים אמינים ומקצועיים". היה רק רצון למנות מישהו שנוח לביבי. המסיכה הוסרה, כבר לא היה שום ניסיון להעמדת פנים, שום "כדי לתת רושם של אמינות לגבי כל ההחלטות שלהם".
          מצד שני, יש לי חבר "ביביסט".
          מבחינתו, כל מה שכתבתי כאן, מדובר ב"שטויות במיץ עגבניות".
          איש באמונתו יחיה.

          1. לי יוצא לנסוע באוטובוס בבקרים, ואני זוכרת פעם שיחה בין הנהג לבין אחד הנסעים, שניהם ביביסטים – וזו היתה ממש תיאוריית קונדספירציה שירדה לפרטי פרטים ש בעלי ובעלות תפקידים ספציפיים בפרקליטות ובמשטרה על איך בנו לביבי תיק – והם העדיפו להאמין בכל תיאוריית הקונספירציה הזו שהיתה יותר מסובכת מספגטי במקום לשקול את האפשרות שייתכן שביבי אשם.

            לגבי החרדים, לא בטוח שיש קשר בין מה שרוצה ההנהגה לבי מ שרוצה כל הקהל שלהם. למשל בתחלת הקורונה היה לחץ לא להטיל מגבלות על החרדים כדי שהם יוכלו להמשיך ללמוד תורה – רבסל הלחץ הגיע מצד הרבה מאוד רבנים שחיו מאוד טוב בעולם התיאוריה, כשבעולם המעשי יותר החרדי מהרחוב התפלל בליבו שהשלטון החילוני ייתערב ויוכל לספק לו סיבה למה לא לשלוח את הילדים שלו לבתי הספר בלי לצאת כופר בעייתי.

            זה מזכיר לי שכשסבתא שלי ז״ל סבלה מאלצהיימר במצב מתקדם בנוסף לכל שאר צרות הזקנה, הבן הכי צעיר שלה (שהיה גם החרדי הכי הדוק מבין כל הילדים) דרש מבית האבות שבו היא נמצאה אז שהיא תצום ביום כיפור, למרות שהיה ברור שהיא לא היתה מבינה על מה הצום, מעבר לעובדה שפיזית היה ברור שהיא לא תהיה מסוגלת לעמוד בו (ובית האבות דאג לקבל עבורה אישור מרב שהיא לא תצום במצבה). אבא שלי ולפחות אחד מהאחים האחרים שלו (ויכול להיות שגם האח השלישי) הזדעזעו מזה שאחיהם בכלל חשב להעלות דרישה כזו במצבה, אבל מבחינתו כחרדי ״אדוק״ הוא לא יכול היה לחשוב אחרת.

  4. משעשע מאד, אני מקווה שב21 ליוני הוא יחפש מי שדד את החושך. מחמיא לי שכתבת, עכשיו אני מרגישה כמו הדוגמנית של לאונרדו דה וינצ'י או לפחות כמו מחלקת העתונים של אלברט אינשטיין.
    תכף ומייד ישבתי לבדוק איזה חוט צריך לחתוך

  5. בכל פעם אני מתפעלת מחדש מגיא הפיקח והמוכשר. אין ספק ישראל היא ארץ הקיץ , אבל טוב שיש קצת סימנים של חורף..

  6. ממתי גיא אג"ח שותה קפה? זכור לי
    שהמשקה שלו הוא נסטי אפרסק.
    האם המפגש עם הבלש הפולני בחגיגת
    הבר מצווה לבלוג ( באיחור, בלוגולדת שמח
    מוטי!) "קלקל" אותו קצת?
    עוד הסבר אפשרי לשעה 6 בשעון ועדיין חושך, שגיא מרוב חשש שעוקבים אחריו,
    במשך כחודשיים לא הזיז את הסמארטפון
    ממצב טיסה, כך שהשעון לא זז שעה אחורה…

    1. נסטי אפרסק זה (מנוער) זה בהחלט המשקה שלו, אבל מותר לו לפעמים לשתות משהו אחר…
      האפשרות שהצעת גם סבירה

      תודה וסוף שבוע נעים 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: