האריה שאמר לא רוצה (סיפור לשבת)

לפני לא הרבה שנים, בארץ לא רחוקה, חי אריה גדול וחזק שהיה (כמובן) מלך החיות.

כל החיות רעדו מפחד כשרק עבר בסביבה. אמהות היו מאיימות על ילדיהן שאם לא יגמרו לאכול האריה יבוא (לא היה צריך לציין מה הוא יעשה כשיבוא, כי למשמע האיום הילדים מיד גמרו את האוכל).

וכשהוא היה שואג – כל היצורים החיים (וגם הצמחים והפטריות) היו משתתקים מיד.

זה לא שהוא היה אריה אכזרי במיוחד. הוא אמנם אכל בשר כמו כל אריה, אבל הוא בסך הכל היה אריה נחמד ורגוע. הוא העדיף לבלות את יומו בשינה ואת לילותיו בנמנום.

אבל הוא היה גדול וחזק ולכן – גם בלי לנסות – הוא היה מפחיד כל כך.

האריה שאהב תות (גרסה אלטרנטיבית)

ארי (שם בדוי) היה אריה אפריקאי צעיר ומגודל שנולד וגדל כל חייו בספארי שברמת גן. באופן עקרוני הוא היה אריה מאושר: הוא בילה את רוב חייו בשינה, מוקף בלביאות שהעריצו אותו (בכל אופן כך הוא חשב) והוא קיבל את ארוחותיו בזמנים קבועים ובשפע.

אבל דווקא אותן ארוחות היוו בעיה מסוימת. הן כללו רק בשר. הרבה בשר ורק בשר. ואפילו לא בשר צלוי, מטוגן או מבושל! הארוחות התבססו על בשר נא.

אמנם ארי שמע הרבה על נפלאות תזונת הפליאו, אבל מצד שני הוא התעניין גם בתזונה טבעונית וגם בתזונה המבוססת על ג'אנק פוד.