החיסון המופלא – סיפור לשבת

היה זה יום היסטורי (שלא לומר היסטרי) כאשר מכון פיידנה הודיע על קבלת כל האישורים לחיסון המיוחל נגד קורונה. בהודעת המכון נאמר כי החיסון עבר בהצלחה את כל המבדקים, הוא הוכח כיעיל ב-97.8147% מהמקרים והוא בטוח לשימוש ב-99.9973108% מהמקרים.

כמו כן הודיע המכון כי תוך שבועיים יהיו מוכנות לא פחות מ-2,000,0000,000 מנות חיסון שיופצו בכל העולם וסופה של מגפת הקורונה קרוב יותר מתמיד.

הבורסות חגגו בעליות שערים (פרט למניה של זום שצנחה לשער שלילי לראשונה בהיסטוריה של הבורסה), נתניהו, טראמפ ועוד מנהיגים מיהרו להסביר על תרומתם הגדולה להכחדת המגפה (טראמפ ראה בחיסון עוד הוכחה לכך שהוא ניצח בבחירות) ואנשים רבים מיהרו להירשם לקבלת החיסון.

אבל אנשים רבים לא פחות הודיעו בנחרצות שיסרבו לקבל את החיסון. מעבר לכך שהם ידעו שהחיסון מכיל צ'יפ מתוצרת מיקרוספט הם גם ממש התנגדו לקבל חיסון המשנה את ה-DNA  שלהם.
מדענים מובילים בעולם (כולל כמובן ביל גייטס) יצאו במסע הסברה נרחב בו הם דחו את תיאוריות הקונספירציה המגוחכות מכל וכל וקראו לכל האנשים בעולם להתחסן בהקדם.

מנהלת מכון פיידנה התראיינה בכל אמצעי התקשורת והסבירה כמה החיסון בטוח לשימוש והרעיון שהוא יכול לשנות DNA אנושי הוא ספק מדע בדיוני ספק סיפור אימה.
אבל אז, באמצע אחד הראיונות כמעט וקרה אסון: פרוג'קטור גדול נפל במהירות על הכיסא עליו ישבה מנהלת המכון. (יש האומרים שזאת לא הייתה תאונה אלא מתנגדי החיסונים עמדו מאחורי הפרוג'קטור, אבל הוכחות לא נמצאו).

למרבה המזל, מנהלת המכון שמעה את הרעש והספיקה לקפוץ מן הכיסא במהירות הבזק. היא טיפסה על הקיר הקרוב במהירות, נאחזה בו בציפורניה וכשכשה בזנבה בעצבנות.
המראיין וכל אנשי הצוות באולפן היו המומים. הם הצליחו לשכנע את מנהלת המכון לרדת מהקיר ולחזור להתראיין.

מכיוון שהכל תועד בשידור חי, למראיינת לא נותרה ברירה אלא להודות באמת:  החיסון אכן שינה את  ה-DNA שלה (אבל היא נשבעה בכל היקר לה שהוא לא מכיל אף צ'יפ או שבב!)
היא מיהרה להסביר את היתרונות של שינויים אלה: באמצעות קוד פשוט ניתן לקבוע איזה שינויים יבוצעו ב-DNA. המנהלת שהייתה חובבת חתולים מאז ומתמיד, בחרה לקודד ב-DNA שלה גנים של חתול – בחירה שהצילה את חייה.

הראיון הפך לויראלי בזמן קצר. בדקות הראשונות מתנגדי החיסון חגגו את נצחונם, אבל תוך זמן קצר מאוד התחילה לנשב רוח חדשה ברשתות החברתיות: אנשים מאוד רצו את החיסון וזאת כדי לשפר את ה-DNA  שלהם: אנשים נמוכים רצו לנצל את החיסון כדי לגבוה, אנשים שמנים קיוו לרזות באמצעותו. קופצים לגובה ביקשו לשלב בחיסון שלהם גנים של פרעוש או לפחות צפרדע, אצנים למרחקים קצרים רצו גנים של צ'יטה ושחקני כדורסל ביקשו לזכות בגנים של כרים עבדול ג'אבר.

מספר מדענים מובילים בעולם (לא כולל ביל גייטס) תהו בפומבי כיצד ייתכן שהחיסון יכול לשנות את ה-DNA ויותר מכך כיצד הוא יכול לשנות את ה-DNA  לפי רצון המבקש. הם רמזו (או אמרו בפירוש) שבסבירות גבוהה מסתתרת הונאה מאחורי הסיפור.  אבל מתנגדי החיסונים (לשעבר) הזהירו מפני הקונספירציה של מדענים אלה המנסים למנוע מאנשים פשוטים (אך חכמים) לקבל את ה-DNA שתמיד רצו.

החיסון הופץ בעולם באופן חסר תקדים. באתר האינטרנט של המכון נפתחה האפשרות לכל אדם להודיע איזה גנים ירצה לקבל עם החיסון וההיענות הייתה אדירה. בכל מדינה נוצרו תורים ארוכים של אנשים שעמדו וחיכו בסבלנות לתורם לקבלת החיסון (כמובן שבחלק מהמדינות אנשים לא עמדו בתור בצורה מסודרת אלא נדחפו ורבו. חלק מאנשים אלה ביקשו לקבל עם החיסון גנים של קרנפים).

תוך מספר שבועות חוסנה מרבית אוכלוסיית העולם והקורונה הצטרפה למגפה השחורה, השפעת הספרדית ומכנסי הג'ינס המתרחבים.

אבל מה עם שינויי ה-DNA?  רק מספר קטן מאוד של המתחסנים חווה את השינוי המבוקש. מספר שמנים רזו (בעזרת שינוי תזונה ופעילות גופנית), מספר נמוכים גבהו (בעיקר בני נוער צעירים) ומספר נדחפים בהחלט חשו שהם קיבלו גנים של קרנפים. אבל רוב האנשים התאכזבו מאוד מהשפעות החיסון ושקלו לתבוע את המכון. לאכזבתם הסתבר שהמכון מכוסה מבחינה משפטית – בטפסים בהם ביקשו המתחסנים גנים מסוימים נכתב בפרוש כי המכון לא מתחייב לביצוע השינוי בפועל.

בעולם הופצה תיאוריית קונספירציה חדשה לפי מנהלת המכון לא באמת קיבלה גנים של חתול אלא כל סרטון הכמעט-תאונה שלה בוים בכישרון תוך שימוש ב-CGI  מתקדם והחיסונים לא באמת שינו את ה-DNA . לפי תיאוריית הקונספירציה הזאת כל הסיפור נועד לעודד אנשים לקבל את החיסון, אבל בימינו, כשהמידע זמין לכולם, קשה מאוד להונות אנשים ורק מספר הזויים קטן האמין בתיאוריה זאת.

מוסר השכל: בימינו, כשהמידע זמין לכולם, קשה מאוד להונות אנשים. או להיפך.

שבת שלום!

תודה לאימי וונג על הרעיון לסיפור (בהשראת תגובות בבלוג של רועי צזנה)

והרשומה המומלצת היא – כיף עם אמא 2 – בבלוג של L אורגת מילים