מדור הנושא החם מעלה את השאלות המעניינות האם באמת הטמפרטורות בארץ עולות כל שנה באופן מורגש או שאולי אנחנו רק מדמיינים את זה והאם ההתחממות הגלובלית מורגשת על ידינו או שהיא קיימת אבל לא באמת מורגשת או שזוהי רק קונספירציה.
אני לא מאמין בקונספירציות. אני חושב שלא ניתן להסתיר מכל העולם דברים חשובים ואני חושב שהמדע הוא כלי אמין שניתן להסתמך עליו. אני בטוח שהאמריקאים בוודאות נחתו על הירח ושהקורונה קיימת בעולם וגרמם למותם של אנשים רבים.
כתוצאה מכך אני יודע שההתחממות הגלובלית היא בעיה אמיתית וממשית.
אבל האם היא מורגשת באמת (כהתחממות) ביום יום שלנו? חיפשתי קצת נתונים על הנושא. במאמר הזה קראתי שמסוף המאה התשע-עשרה עלתה טמפרטורת פני כדור הארץ ב-0.74 מעלות צלסיוס בממוצע וגם כי בישראל בין השנים 1970 ל-2002 בתחנה המטאורולוגית תל אביב שדה דב, אחת מארבע התחנות לאורך חוף הים התיכון, הייתה מגמת ההתחממות הברורה ביותר מבין כל התחנות שלאורך החוף, עם עליה שנתית ממוצעת של 0.0465 מעלות צלסיוס.
אלה המספרים שאני פחות או יותר מכיר ואני לא חושב שאני מרגיש באופן אישי התחממות שכזאת. אבל אני כן מרגיש שחם (לפחות בקיץ) ויש לי כמה הסברים בלתי מבוססים להרגשה הזאת:
הסיבה הראשונה שאני חושב עליה היא שהתרגלנו למזגנים. כשהייתי ילד לאף אחד – או כמעט לאף אחד לא היה מזגן. אני זוכר היטב את הפעם הראשונה שהרגשתי בקיומו של מזגן בבית פרטי – זה היה באחת הכיתות היותר גבוהות של הבית הספר היסודי כשביקרתי אצל חבר לכיתה והאו באופן חגיגי סגר את החלון והדליק מזגן חדש (ומרעיש).
כמובן שלא היה לנו בבית הספר או בבית מזגן. גם לא באוטובוסים (מכונית לא הייתה לנו, אבל גם ברוב המכוניות לא היה מזגן באותן שנים – אני זוכר שבחלק מהמכוניות הוסיפו מאוורר קטן שככל הנראה התחבר לשקע המצת).
מכיוון שלא היו לנו מזגנים היינו רגילים יותר לחום. בימינו כשרוב שעות היממה בקיץ עוברות עלינו במזגן – בבית, בעבודה או ברכב – הזמן בו אנו נמצאים ללא מזגן נראה לנו קשה יותר.
הסיבה השנייה היא פחות עניין של הרגשה והיא נקראת "אי החום העירוני". בערים חם יותר מאשר מחוץ לעיר בגלל כמה סיבות שאפשר לקרוא עליהן בקישור. אני רואה את זה במד החום של הרכב בעיקר כשאני נוסע לאבא שלי ועובר משטח פתוח לתוך העיר.
כיום יש לנו יותר שטח עירוני ממה שהיה בילדותי – והשטח הזה הולך וגדל כל שנה על חשבון השטחים הפתוחים. כתוצאה ישירה מכך יש יותר שטחים בהם חם יותר.
הסיבה השלישית לה רמזתי במדור היא הנוסטלגיה – הנטייה הטבעית שלנו לחשוב שהעבר היה טוב יותר. גם פעם היה חם (לפחות בקיץ) אבל אנחנו רוצים לחשוב שהכל היה טוב יותר בעבר, כולל מזג האוויר.
מעבר לכך, השם "התחממות גלובלית" הוא קצת מטעה. ככל הידוע לי, הבעיה העיקרית באקלים בימינו היא לא העלייה בטמפרטורות אלא יותר ויותר אירועי קיצון – שיטפונות (כמו שראינו רק לאחרונה בלוב), בצורת (כמו שקליפורניה ועוד אזורים חווים יותר ויותר בשנים האחרונות) , גשם חזק מאוד לאחר תקופה ארוכה ללא גשם ועוד.
בשנים האחרונות אני מרגיש יותר ויותר את האירוע האחרון – נראה שהחורפים באופן כללי יבשים יותר, אבל אחרי כמה שבועות ללא גשם פתאום יורדות כמויות גשם גדולות בזמן קצר.
מבחינת ממוצע המשקעים הכל מתאזן ויש לנו מספיק גשם (או בעצם כמות מתאימה פחות או יותר לממוצע) אבל במציאות גשם חזק בזמן קצר הוא לא טוב לסביבה – חלק גדול מהמים אובד והגשם החזק פעמים רבות מזיק לצמחייה יותר מאשר הוא מועיל לה.
אגב, בהקשר של הגשם החזק ושל אי החום העירוני – מכיוון שיש לנו יותר ויותר שטחים סלולים ובנויים לעומת שטחים פתוחים, פחות מים נספגים לאדמה ויותר מהם אובד.
לסיכום – אני חושש מהעתיד ולא אופטימי. וגם חם לי. מקווה להתבדות.
והרשומה המומלצת היא – האם חם יותר מתמיד? – בבלוג של קנקן
החיים שלי (או של אחרים) 