הנושא החם – ספרו לנו על הבלוג שלכם

במדור השרביט החם הוצע לנו לכתוב על הבלוג שלנו, לפי מספר שאלות מנחות.
השאלות הועתקו ברובן מהצעה דומה בבלוגיה של תפוז ז"ל שפורסמה לפני יותר מ-13 שנים ולא הייתי מסכים לשתף פעולה עם ההעתקה הזאת לולא אני הייתי זה שמציע את הנושא…

לכאורה כל מה שהייתי צריך לעשות הוא להעתיק את תוכן הרשומה המקורית שפרסמתי בתפוז, אבל במהלך השנים הרבה מהתשובות שלי השתנו, לכן אני מעתיק רק חלק קטן מהתשובות המקוריות ומוסיף תשובות עדכניות לשאר.

.

אז ללא הקדמות נוספות – השאלות מהמדור והתשובות שלי:

1. ספר לנו על הרגע או האירוע שבו החלטת לפתוח בלוג. הרי זהו רגע מכונן בחייו של בלוגר (שלפניו היה "סתם" אדם). מה היה הטריגר או מי היה האדם שבזכותו הצטרפת לקהילת הבלוגרים?

בדצמבר 2008, בהשפעת ההצלחה של הבלוג של עננת בת זוגי ובגלל השאיפה שלי להוכיח לעצמי שאני עדיין יודע לכתוב, החלטתי לפתוח בלוג ובו לפרסם רשימות יצירתיות ומקוריות מפרי עטי.

את הבלוג פתחתי בתפוז גם בגלל שהייתי פעיל בפורומים שם וגם בגלל שהבלוג של עננת היה שם.

הרשומה הראשונה שלי "בניגוד לאחרים, אני לא אוהב פקקי תנועה" קיבלה כמה תגובות מעודדות ולכן המשכתי לכתוב ללא הפסקה משמעותית מאז ועד היום (כבר למעלה מ-12 שנים).

2.  איך חשבת שהבלוג ייראה כשפתחת אותו? בוודאי הייתה לך תוכנית פעולה מסודרת… לכתוב בנושאים מסוימים, בקצב מסוים. האם אתה כותב על אותם נושאים או ששינית כיוון בדרך?

הייתה לי תוכנית פעולה. דמיינתי בלוג בו אני מפרסם אחת לשבוע רשומה משעשעת על חיי, בסגנון הרשימות של רבי ומורי אפרים קישון זצוק"ל.

במהלך הזמן התחלתי לגוון ופרסמתי גם רשומות אישיות יותר וכמובן סיפורים לשבת. בשלב מסוים אפילו פתחתי בלוג מתכונים…
במהלך השנים האחרונות פרסמתי בעיקר את הסיפורים לשבת, כך שבעיקר עמדתי בתכנית המקורית לפרסם אחת לשבוע (אם כי לא רשומה על חיי).

3.  לו היית מתחיל מחדש היום, כשאתה כבר יודע ומכיר את מערכת היחסים שלך עם הבלוג, האם היית משנה משהו? כותב אחרת?

אני לא יודע אם היה לי כוח היום להתחיל מחדש… בעצם כבר התחלתי מחדש כשעברתי ל- WORDPRESS ומאז חלק גדול מהרשומות שאני מפרסם הן רשומות שפורסמו בתפוז בעבר.

4.  איזה שיר כאילו נכתב ממש על הבלוג שלך ויכול לתאר אותו?

ממש על הבלוג שלי? לא חושב שיש כזה. אבל עולה בדעתי שירו של אריאל זילבר – " מיליארד סינים " בגלל ההרגשה שלי שיש מיליארד בלוגים ובלוגרים "ואני, מי אני? מה אני?"

5.  האם יש לך רשומה שבמבט לאחור התחרטת שפרסמת אותה? האם החלטת לבטל אותה בעקבות זאת, או שבחרת להשאיר את העבר במקומו?

לא קיימת כזו, אבל היו מקרים שבהם היססתי אם לפרסם (כמו במקרה שפרסמתי רשומה הקוראת להחליף את ההמנון), אך בסופו של דבר פרסמתי.

6.  כל בלוגר חווה משבר כתיבה. לפעמים מתרצים אותו בחוסר זמן, עומס בעבודה, בלימודים, במשפחה… ולפעמים זו פשוט המוזה שלוקחת חופשה. אם זה כבר קרה לך, אנחנו נשמח לדעת איך המשבר הגיע אליך ומה עשית כדי לצאת ממנו.

היו לי כמה משברים – בד"כ הם קרו בעקבות פרסום רשומה שלא זכתה למספר צפיות/תגובות ראוי להבנתי. זה גרם לי לחשוב שהכתיבה שלי "לא שווה". המשבר הגדול היה כשכל הבלוג בתפוז אבד והרגשתי שאין באמת טעם לכתיבה שלי. עדיין לא לגמרי יצאתי מהמשבר הזה…

7. כשאתה מדפדף אחורה בבלוג שלך ועובר על רשומות ישנות, האם יש לך רשומה מן העבר שהיית מפרסם היום שוב? למה?

 כמו שכתבתי קודם, פרסמתי ב- WORDPRESS מחדש הרבה רשומות שפרסמתי בעבר בתפוז. חלק לא קטן החלטתי לא לפרסם כי הן כבר לא רלוונטיות או פשוט לא מספיק טובות…   אבל יש כמה שלדעתי היו יותר מוצלחות מאחרות ולכן הייתי מפרסם אותן מחדש. לדוגמא את הסיפור לשבת – אץ קוצץ.

8. איזו רשומה של בלוגר אחר שקראת, הרגשת כאילו היית יכול לכתוב אותה בעצמך?

לא רשומה אחת אלא בלוג שלם… בתפוז הייתה בלוגרית בכינוי "המיזנטרופית" שכתבה רשומות נהדרות. מאוד קינאתי בכישרון שלה ואני לא בטוח אם הרגשתי שאני יכול לכתוב את הרשומות שלה בעצמי או שמא קיוויתי שאוכל לכתוב כך. לצערי הרב הכותבת נפטרה (היא הייתה אישה מבוגרת) והבלוג אבד כמו כל תפוז.
פעם אחת כתבתי סיפור המחקה את הסגנון שלה – אולי אפרסם אותו מחדש בבלוג הנוכחי בהזדמנות.

9.  ושאלה אחרונה חביבה – פינת הפירגון: איזה בלוג אתה קורא בקביעות ולא מחמיץ אף רשומה שלו?

כידוע אני ממליץ בכל רשומה על רשומה של בלוגר אחר, אבל הגיוון הוא לא גדול כך שאפשר להבין בקלות איזה בלוגים אני אוהב.

אמליץ כאן על הבלוג של עדה ק. – בלוגיעדה – אבל כמובן שיש עוד רבים ראויים.

25 תגובות על ״הנושא החם – ספרו לנו על הבלוג שלכם״

  1. מכיוון שההיסטוריה של הבלוג שלך כל כך קשורה לבלוג של עננת, אני מודה שהייתי שמחה לקרוא את התשובות של עננת לשאלות האלו.

    לגבי המשבר בתפוז, אני חושבת שהוא קיים עבור רובנו, או לפחות רוב אלו שהתמידו בכתיבה לאורך זמן ואז צפו בהתדרדרות של הבלוגיה ואז בסגירה הלא מכובדת (בלשון המעטה) שלה.

    גם אני זוכרת את המיזנטרופית מתפוז, וגם היתה בלוגרית ממוצא דרום אמריקני שהיתה כותבת רשומות על כל מיני תופעות מוזרות אך משעשעות. עד היום אני זוכרת את הסיפור שלה על התקופה שלה כעולה חדשה על איך לקחו אותם מהאולפן לאכול מופלטות, והיא משום מה שיכנעה את כולם שמופלטות הן סוג של כפכפים והם לא הבינו למה הם לא קיבלו במהלך האירוע את הכפכפים הידועים האלו (רק כדי לגלות שהם בעצם קיבלו המון מופלטות עם דבש, רק לא הבינו את זה).

    1. לעננת לא כל כך מתאים לכתוב דברים כאלה בבלוג שלה בדרך כלל…
      המשבר בתפוז אכן היה רע עד רע מאוד.
      דוקא את הסיפור הזה של המיזנטרופית לא זכרתי… בהחלט מתאים לה.

      תודה והמשך שבוע נעים

      1. הסיפור על המופלטות לא היה של המיזטרופית אלא של בלוגרית אחרת, עולה מדרום אמריקה שכתבה על סיפורים מוזרים…

        1. בלבלתי… אני יודע כעת למי התייחסת, למרות שגם בבלוג שלה לא זכורה לי רשומה כזאת – אבל אותו לא קראתי בקביעות.

          תודה

  2. היה לי בלוג קצר מועד בתפוז. בעיקרון לא אהבתי את הממשק שם.
    מעניין מאוד הקשר הזוגי וההשפעה שלו. בת זוגי לא כותבת בלוגים וגם לא קוראת.

    1. גם לך? מעניין… אני אהבתי את הקהילה החזקה שהייתה שם.
      יש בני זוג עם תחביבים דומים ויש שונים… בתפוז הכרתי כמה זוגות ששני בני הזוג כתבו בלוגים, כולל זוג אחד שנפגש בזכות הבלוגים 🙂
      הכרתי גם אמא ובת שלא אחת מהן היה בלוג.

      תודה והמשך שבוע נעים

    1. קראתי את הפוסט לפני שקראתי את התגובה… אכן יש דמיון פה ושם אבל נראה לי שאתה השקעת הרבה יותר. תודה לך!

  3. חייכתי כשקראתי שהסיבה היחידה שאתה משתף פעולה עם העתקת השאלון מתפוז היא שאתה עצמך הצעת אותו 😂 ושמחתי לקרוא שחלק מהתשובות דאז השתנו ושאתה לא עושה "העתק הדבק" משם לכאן.
    לא זוכרת אם כבר אמרתי לך בעבר אבל זה כל כך נחמד בעיני שגם אתה וגם זוגתך כותבים בלוג, ושבעצם הבלוג שלה היווה סוג של השראה עבורך.
    הכתיבה שלך באמת מזכירה את הסגנון של אפרים קישון (ושל שני הסופרים הנוספים שציינת שאתה אוהב) ויש בה שנינות שאני מאד אוהבת. בנוסף אני חוגגת בכל פעם שאתה מפרסם פוסט יותר אישי…(כמו זה למשל).
    לגמרי מובן שאינך בטוח אם היה לך הכוח להתחיל מחדש וטוב שיש לך את האופציה להביא פוסטים מפעם, אבל שמידי פעם אתה בכל זאת כותב משהו חדש. השילוב הזה כנראה עוזר להמשיך לתחזק את הבלוג גם בתקופות שאין לך כוח או שאינך כל כך פנוי לכך. את הבלוג הנוכחי שלי, למשל, פתחתי בבלוגספוט במקביל לבלוג שעדיין ניהלתי בישראבלוג, ובמשך מעל לשנה פרסמתי בו את כל מה שפירסמתי שם. רק לקראת הסגירה הרשמית (שבסוף לא באמת היתה הסגירה הסופית) של ישראבלוג הפסקתי לחלוטין לפרסם שם ועברתי בלעדית לבלוגספוט, אבל אני חושבת שהפרסום במקביל במשך תקופה איפשרה לי לבצע את המעבר בצורה חלקה יותר. כמובן שעזר גם האתר של אליפל "בלוגר בשפת הקודש" בגוגל פלוס (שמאז ז"ל כמובן) ובהמשך מאד עזר לי אתר "פרפרים".
    לגבי השיר – שוב אתה ממעיט בערך עצמך. זה מוטיב חוזר…מוטי. מה יהיה? אתה ייחודי ומיוחד בפני עצמך, כל כך חשוב שתדע את זה.
    מעניין לשמוע שאינך מתחרט על פוסטים שפרסמת. זה סוג של עמידה מאחורי דבריך גם אם וכאשר שוב אינם רלוונטים או אינם נכונים למי שאתה עכשיו. אהבתי.
    ושוב חייכתי בעצב כשאמרת שלא יצאת לגמרי ממשבר הכתיבה שחווית כשהבלוג שהיה בתפוז אבד. אני חושבת שאני יכולה להזדהות עם זה לגמרי. זוכרת שכאשר ישראבלוג התחיל לקרטע, עוד לפני ששמעתי דיבורים על סגירתו האפשרית, התחלתי לגבות אותו בטירוף כל כמה חודשים ואחר כך כל כמה שבועות….אבל שוב, התחלתי לפרסם במקביל באתר חדש אז פחות חוויתי את המשבר של האובדן. ואגב בינתיים התברר שהבלוג שלי (http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=13393336) חי וקיים בישראבלוג שקם לתחיה, ואפשר לקרוא בו במקור (ולא רק בבלוג הגיבוי https://backupempiarti.blogspot.com/2012/07/ שהקמתי בבלוגספוט).
    הלכתי לקרוא את הפוסט "אץ קוצץ" והוקסמתי. בהחלט מוצלח. אגב קראתי אותו פעם ראשונה ללא ה"מילון" שבסוף והופתעתי לגלות שהבנתי חלק נכבד ממנו. אחר כך חזרתי שנית לאחר כל הביאורים.
    לצערי לא הכרתי את הבלוג של המזנטרופית אבל התרגשתי לקרוא את מה שכתבת עליה, ועל הרצון לכתוב כמוה. והתעצבתי על כך שנפטרה. מה באמת קורה לבלוגים כשבעליהם הולכים לעולמם? ממש אשמח לקרוא סיפור שלך בסגנון שלה.
    אתה באמת ממליץ בכל פוסט להמליץ על רשומה של בלוגר כלשהו ובכך מעניק שירות חשוב לקהילה. תודה לך. ולגמרי ממליצה גם אני על הבלוג של עדה, גם בוורדפרס וגם הבלוג המקורי בישראבלוג http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=231930&blogcode=14259857

    1. תודה רבה על התגובה המושקעת ועל המחמאות.

      לקישורים ששמת ל- ISRABLOG משום מה אני לא מצליח להיכנס…

      נראה לי שאפרסם את הסיפור שכתבתי בסגנון המיזנטרופית מחר (חמישי). הבלוג ההוא הלך לאיבוד פעמיים – גם כמו כל תפוז וגם בגלל שלא היה מי שישמור אותו במקום אחר…

      המשך שבוע נעים!

      1. מוטי, יש בעיית אבטחה רצינית באתר ישראבלוג. הכניסה אליו דרך פיירפוקס אינה יציבה ומסכנת אותך בהדבקת קודים זדוניים. לא סתם כרום ו EDGE זורקים את המנסים החוצה. גם אם תצליח להכנס לשם בגלל חולשה של מערכת האבטחה שלך, אתה מסתכן בזליגה של קודים זדוניים וכן בירידה במדד ה- SEO של הבלוג שלך (ובאופן עקיף גם את זה של אתר פרפרים) כאשר אתה מקשר לשם

    2. אמפי בבקשה, על תעשי קישורים לישראבלוג. מערכת האבטחה זורקת נסיונות כניסה דרך כרום במחשב ובטלפון כי האבטחה שם ירודה ביותר. גם אם את מצליחה, קישורים שלא נפתחים אצל אחרים (למשל אלה שצירפת כאן, מורידים את מדד SEO של הבלוג ושלך ובאופן עקיף גם של פרפרים וממש לא בא לנו ליבא אלינו קודים זדוניים למיניהם…

      1. נכון. ב-FIREFOX וב-OPERA זה עובד. לא כל כך מבינה למה. אגב גם האתר של פנגו (PANGO) לא עובד לי בכרום וכן עובד לי ב-FIREFOX. אבל הוא עובד גם ב-EDGE אז זה לא אותו הדבר.

        1. אמפי, יש בעיית אבטחה רצינית באתר ישראבלוג. הכניסה אליו דרך פיירפוקס אינה יציבה ומסכנת אותך בהדבקת קודים זדוניים. לא סתם כרום ו EDGE זורקים את המנסים החוצה. נדמה לי שכבר כתבתי לך בעבר על כך. ראי גם את התגובה שלי למעלה.

    1. אמפי, יש בעיית אבטחה רצינית באתר ישראבלוג. הכניסה אליו דרך פיירפוקס אינה יציבה ומסכנת אותך בהדבקת קודים זדוניים. לא סתם כרום ו EDGE זורקים את המנסים החוצה. נדמה לי שכבר כתבתי לך בעבר על כך. ראי גם את התגובה שלי למעלה.

  4. יפה מאוד. אני שומר במייל את התגובה שלך, לגבי להצטרף לקהילה של הפרפרים. רק אם יהיה לי זמן. הרבה שנים אני מאותגר מבחינת ניהול זמן נכון. הרבה זמן מתבזבז לי בהרבה שנים האחרונות. ואין לי זמן לכתוב בבלוג שלי, במיוחד אחרי סגירת הבלוגיה.

  5. נכנסתי לישראבלוג כשהייתי בחוג כתיבה ומישהי הציעה שנרשם כולנו ונוכל לקרוא כל אחד את רשימותיהם של האחרים. היינו עדה ק., דבורה, רחל (שלי), אוגניה, ואני. עדה הייתה החרוצה ביותר ומצאה בלוגים מעניינים שנרשמנו אליהם. כך גיליתי את טליק שניהל את הנושא החם, את שדות שהייתי פשוט מאוהבת בכתיבה שלו, את 'מניפה' שהייתי מאוהבת בכתיבה שלה, ואחרים. זו הייתה תקופה של קהילה נהדרת ובמשך כל השנים שהייתי שם כתבתי הרבה, שמתי הרבה תמונות, ונהניתי מכל רגע.
    כאשר הכל התפרק, לא מצאתי את עצמי. אני כותבת רק מדי פעם, משתדלת לקרוא, אבל גם זה לא באופן רציף, ולמרות זאת לא מוכנה לעזוב. שמחה שאתם ממשיכים ואתם עדיין כאן.

    1. היסטוריה מעניינת… אני הרגשתי באופן דומה בתפוז – הייתה שם קהילה נהדרת שחלק מהאנשים שהכרתי שם עדיין חברים שלי.

      תודה ושבת נעימה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: