יום הפאי

זה לא היה בכלל מזמן
אני עוד זוכר כשהייתה לי מחשבה
שיש לנו צבא חזק וסמכתי על אמ"נ
ידעתי שהממשלה ממש גרועה
אבל לא חשבתי שיקרה כזה אסון
חייתי עם תחושה מסוימת של ביטחון
אבל אוקטובר גרם לי לזעזוע
קיוויתי שזה רק סיוט או תעתוע
חדשות רעות בכל פינה
לא האמנתי שזה קורה פה במדינה
אני יודע בוודאות שלא בכיתי בדמעות
כשקראתי סיפורים וראיתי תמונות
אבל משהו בתוכי נשבר אל נכון
ביום בו איבדנו את הביטחון

אז ביי ביי ממשלה איומה
כל שבוע אני הולך להפגנה
ולעיתים מנסה להתנתק מהצרה
אבל לא מוצא כל נחמה
לא מוצא כל נחמה

האם כתבת את ספר הפילוג והשנאה?
והאם אתה באמת מאמין שאתה מציל את המדינה
ושאלוהים בעצמו בחר בך לשלטון?
אחרי מה שקרה אתה עדיין לא חש אשמה
ולא חושב בכלל על פרישה
האם תוכל ללמד מישהו על אחריות או ענווה?
אני יודע שרבים לא מסכימים איתי
שומע אותם מדקלמים "רק ביבי"
אבל אני מקווה שלפחות חלק מתפכחים
כשהם רואים לאן הגענו אחרי כל השנים
רק שלפחות חלקם מאשימים את "הסמולנים"
כי להגן על המנהיג זה כל מה שהם יודעים
אבל משהו בתוכי נשבר אל נכון
ביום בו איבדנו את הביטחון

 אז ביי ביי ממשלה איומה
כל שבוע אני הולך להפגנה
ולעיתים מנסה להתנתק מהצרה
אבל לא מוצא כל נחמה
לא מוצא כל נחמה

עברו כבר חמישה חודשים מהיום האיום
ולא התקרבנו בכלל לשלום
עדיין יש חטופים כה רבים
עדיין לביתם לא חזרו המפונים
ובכל יום אנחנו חוזים בשיאים שליליים חדשים
יש שמחכים ל"ניצחון המוחלט"
ובינתיים התכניות הישנות שלנו מעלות אבק
למרות כל ההישגים לא רואים את הסוף המיוחל
רבים בהיסטריה ובפחד מהמחר
אני לא חושב שהכל ישתנה אם תוחלף הממשלה
אבל אני מאמין שמצב ישתפר
וזה יהיה צעד ראשון בדרך הנכונה
אבל משהו בתוכי נשבר אל נכון
ביום בו איבדנו את הביטחון

אז ביי ביי ממשלה איומה
כל שבוע אני הולך להפגנה
ולעיתים מנסה להתנתק מהצרה
אבל לא מוצא כל נחמה
לא מוצא כל נחמה

מוסר השכל:  עדיין לא יודע מה יהיה אבל היום יום הפאי.

שבת שלום וסוף שבוע רגוע!

תודה לדון מקליין שכתב את המילים לשיר המקורי למרות שמאוד התרחקתי מהן

והרשומה המומלצת היא – שקיעה ממרום הכרמל – צילומים – בבלוג של אסנת

ביבי

ביבי, ביבי
מתי ענני הסערה כבר יתפזרו?
ביבי, ביבי
לאן תוביל אותנו מכאן?
בלי דאגה למדינה
ובלי רצון לפתוח ארנק
אתה לא יכול לומר שאנחנו מרוצים

ביבי, ביבי
אני לא יכול לומר שלא ניסית
ביבי, יש לך כשרונות
אבל לא הגיע הזמן לומר שלום ולא להתראות?
ביבי, מעולם לא אהבתי אותך
אבל לא חשבתי שתביא כזה אסון

כל החלומות שהיו נראים אפשריים
כעת נראה שעולים בעשן
אם הייתי קרוב אלייך
הייתי לוחש באוזנך:
ביבי, ביבי
אתה לא רואה שאנחנו הולכים לאבדון?

בוא ביבי, אל תאשים ואל תחפש תירוצים
כל הנאומים שלך לא ממש עובדים
אני שונא את הפלגנות ואת ההיצמדות לכסא
אבל ביבי, ביבי
לא הגיע הזמן לומר שלום ולא להתראות?

בלי מחשבה על טובת המדינה
בלי ייסורי מצפון על מה שקרה
אתה לא יכול לומר שאנחנו מרוצים
אבל ביבי, אתה עוד יכול לפרוש
אולי עוד יש עתיד למדינה גם אחרייך

קדימה ביבי עוד יש סיכוי
בלעדייך אולי יהיה ריפוי
תודיע על מועד לבחירות
ואנחנו נרגיש שמנשבות רוחות אחרות

ביבי, ביבי
לא הגיע הזמן לומר שלום ולא להתראות?


מוסר השכל:  זה לא יקרה, אבל מותר לחלום

שבת שלום וסוף שבוע רגוע!

תודה ל- Rolling Stones שכתבו את השיר עליו התבססתי ולאלמנתו של דיוויד בואי שהייתה או לא הייתה ההשראה לשיר

והרשומה המומלצת היא – האמנות הסודית של ד"ר סוס – בבלוג של דני קרמן

הנושא החם – סיכום שנת 2023

מדור הנושא החם מציע לנו השבוע לסכם את שנת 2023 שהסתיימה לה בשבוע שעבר. מצד אחד הצעה מאוד נדושה – סיכום שנה הוא משהו שרבים מאתנו נוהגים לעשות בתחילת כל שנה (או בסופה). מצד שני, שלושת החודשים האחרונים של 2023 ובעיקר כמובן 7.10  היו איומים כל כך (לפחות לדעתי) עד כדי כך שהם השכיחו את רוב מה שקרה קודם ופגעו ברצון לחשוב על השנה הזאת בכלל.

אבל, כמו שהמדור (או אני) טוען, היו בשנת 2023 תשעה חודשים לפני המלחמה שגם בהם קרו אירועים שאולי לפחות חלקם ראויים לציון.

בשעת התחלת כתיבת רשומה זאת אני זוכר ארבעה נושאים מהשנה – כולל המלחמה. אנסה להיזכר בעוד כמה תוך כדי הכתיבה…

השנה נפתחה בשינוי משמעותי מבחינתי בעבודה – אחרי שבע שנים בהם הייתי אחראי בעיקר על עצמי (ובסופו של דבר ניהלתי פרויקט די מורכב) קיבלתי ניהול צוות לא קטן (במקור 7 אנשים, לא כולל אותי).
הרגשתי יותר ממוכן וראוי לתפקיד הזה –  עד העבודה הנוכחית שלי במשך רוב השנים מאז שסיימתי את האוניברסיטה ניהלתי אנשים ופרויקטים, לרוב בהצלחה.

אבל התפקיד היה הרבה יותר מאתגר ממה שחשבתי. היו בו הרבה בעיות, כשהבעיה העיקרית הייתה שלצוות שקיבלתי לנהל  היו המון משימות אבל גם לי היו הרבה משימות משלי ואיכשהו אף אחד לא חשב שתהיה בעיה בכך שלא הורידו ממני משימות קיימות אבל הוסיפו לי הרבה חדשות.
היו לי תכניות גדולות לצוות הזה, אבל רבות מהן לא הגיעו למימוש לצערי.

בקיצור, הייתה לי שנה מאוד עמוסה ולא פשוטה בעבודה.

בסוף השנה הוחלט – בצדק לדעתי – לפצל את הצוות לשניים. את 2024 אני מתחיל בתור ראש צוות של 3 אנשים בלבד (לא כולל אותי) ועם בערך חצי מתחומי האחריות שהיו לי לפני שנה. בשנת 2023 עבדתי הרבה שעות ולא הרגשתי שאני משיג הרבה, מקווה ש-2024 תהיה מוצלחת בהרבה מבחינה זאת.

דבר מאוד חיובי שקיבלתי בעבודה ב-2023 היה קורס שנקרא "קורס פיתוח מנהלים". זה לא היה קורס "ניהול" אלא מעין סדנת פיתוח אישי בדגש על מקומנו כמנהלים. למדתי הרבה בקורס הזה ואני יכול להמליץ בלב שלם על רונית בצון אלבז שהעבירה את הקורס.

השנה השתתפתי ביותר הפגנות מאשר כל שנות חיי הקודמות יחד. כשהממשלה עלתה לשלטון בסוף 2022 חשבתי לתומי שזאת עוד ממשלת ביבי ועוד ממשלת ליכוד-חרדים-דתיים שתעצבן אותנו אבל נשרוד גם אותה כמו את כל שאר ממשלות ביבי הקודמות.
לקח לי בערך חודשיים להבין שמדובר בממשלה גרועה מאוד שמנסה להילחם בערכים שלי. התחלתי ללכת להפגנות – בהתחלה פעם בשבוע, אחר כך יותר. אני חושב שהיה שבוע אחד בו השתתפתי בארבע הפגנות. בטוח שהיו כמה בהם השתתפתי בשלוש ולא מעט בהם השתתפתי בשתי הפגנות.

לא חסמתי כבישים, אבל הרגשתי שחשוב לי להשתתף בהפגנות האלה כדי להראות שלא כולם תומכים בביבי ובממשלה ההזויה שלו.

בינתיים הסתבר שזאת לא רק ממשלה הזויה אלא גם מסוכנת.

את הסוף הטוב בעניין הזה אני לא רואה באופק.

באפריל טסנו לחו"ל – לראשונה מאז ספטמבר 2019 – ליעד שאליו התכוונו לטוס במקור שלוש שנים קודם באביב 2020 לכבוד יום ההולדת של עננת – לחצי האי גרגאנו באיטליה.

זה היה טיול נהדר ששנינו מאוד נהנינו ממנו. התחלתי לכתוב בבלוג סדרת רשומות המתעדת את הטיול, אבל המלחמה קטעה את התיעוד הזה. אני מקווה עדיין להשלים אותו.

ב-31.8 טסנו שוב לחו"ל… הפעם בהרכב משפחתי מלא, לארבעה ימים בלבד בוינה. היו הרבה אילוצים שגרמו לכך שכבר חשבתי שלא נטוס, אבל בסוף איכשהו הכל הסתדר ונהנינו מאוד גם בחופשה הזאת (ייתכן שהאחרונה בהרכב הזה של הורים וילדים בלבד…) מקווה שאגיע לתעד גם את החופשה הזאת בבלוג מתישהו (עוד השנה).

השנה רציתי להחליף את המכונית היותר ישנה שלנו שחגגה את גיל 10. היא מאוד אמינה ולא עושה צרות, אבל היא כבר ישנה ועם קילומטרז' גבוה ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו משהו חדש יותר. בסוכות יצאתי עם הבת לסיבוב בכמה סוכנויות רכב כדי להחליט מה הדגם שאנחנו רוצים. החלטנו והתכוונתי מיד לאחר סוכות באמת להחליף את המכונית אבל אז פרצה המלחמה והרצון לבצע עסקאות כאלה פחת משמעותית…

מקווה שהשנה זה באמת יקרה.

כמובן שמאז ה- 7.10 החיים של כולנו השתנו… אני חושב שמאז אותו יום נוראי הרגשות שלי נעים בעיקר בין דיכאון, ייאוש, עצב וכעס. קשה מאוד להמשיך בחיים הרגילים אחרי אירוע נוראי שכזה ובמהלך המלחמה שמתחוללת מאז. אני בטוח שזה יקרה (למעשה אני מניח שלאט לאט רובינו חוזרים לסוג של שגרה) אבל בינתיים זה עדיין קשה מאוד.

עברתי כעת בקצרה על כל הרשומות שפרסמתי השנה בבלוג וגם על כל הפוסטים שפרסמתי בפייסבוק (לא היו כל כך הרבה) כדי לראות אם פספסתי משהו משמעותי. נראה שלא היה משהו כזה וכתבתי פה על הנושאים העיקריים שהעסיקו אותי ב-2023 לטוב ולרע.

שני דברים קטנים שגיליתי במעבר על הבלוג היו שבינואר שעבר פרסמתי רשומות לפי נושאים של bloganuary ששכחתי ממנו לגמרי ואולי אנסה לכתוב משהו לפי נושאים אלה גם השנה והדבר השני היה שבשנה זאת התחלתי להציע נושאים למדור השרביט החם (גם את הנושא הנוכחי… למרות שמאז תחילת המלחמה גם בזה אני משמעותית פחות פעיל).

אז זהו בערך… מקווה ש-2024 תהיה טובה יותר מ-2023.

והרשומה המומלצת היא  – COFFEE FLOWERS – בבלוג של תופרת חלומות

הנושא החם – כוחות על

במדור השרביט החם הוצע לנו לכתוב איזה כוח על נרצה לבחור.  כמו בפעם הקודמת, אני מרגיש מחויב לכתוב בגלל שאני מקורב (מאוד) למי שהעלה את ההצעה.

 
הבעיה היא שכותב השרביט הקשוח הגביל אותי לכח על אחד בלבד… ולי יש כל כך הרבה רצונות!
או לפחות היו לי..  כשהייתי ילד חשבתי מפעם לפעם על הנושא  והיו לי כמה רעיונות מעניינים (או נדושים).

אז אתחיל בלספר על ארבעה מהכוחות עליהם חשבתי כילד ואנסה להבין אם אחד מהם יכול להיות "האחד".

היכולת לעוף

 יכולת בסיסית של רוב גיבורי העל. הרצון לכך הוא מובן מאליו, אבל נראה לי שאם אזכה ביכולת זאת היא לא תעזור לי הרבה. צריך לשים לב לאותיות הקטנות: באיזה מהירות אוכל לעוף? לאיזה מרחק? באיזה גובה? איך יגיבו אנשים ובעלי חיים ליכולת הזאת?
בדמיון שלי יכולת זאת תאפשר לי להגיע לכל מקום בעולם בזמן קצר, אבל במציאות סביר להניח שאם אוכל לטוס מספיק מהר בוודאי איורט ע"י אחד מחילות האוויר במדינות בהן אעבור.
יש דרכים בטוחות ונוחות יותר להגיע למקומות רחוקים בארץ ובעולם.

היכולת להיות רואה ולא נראה

אמנם לא קיימים הרבה גיבורי על המסוגלים לכך, אבל זאת עדיין תכונה פופולארית למדי בקולנוע ובספרים. אני מניח שהרצון לכך עלה בי לאחר קריאת ספרי דנידין.
תכונה כזאת תאפשר לי להתגנב לכל מיני מקומות בלי להיראות – וזה יכול להיות שימושי – אבל גם פה קיימות בעיות רבות.
הבעיה הראשונה היא בעיית הבגדים: האם כשאהפוך לבלתי נראה הבגדים שלי גם יהפכו לבלתי נראים? סביר להניח שלא. אם כך, אצטרך להתפשט כדי להתגנב… היכן אניח את הבגדים? וכיצד אחזור ללבוש אותם? ומה יקרה אם בטעות אחזור להיות נראה ללא בגדים?  או אם אהפוך לבלתי נראה אך אשכח להתפשט?
בקיצור, גם זה מסובך מדי.

היכולת להפוך לבעלי חיים שונים כרצוני

זאת כבר יכולת מקורית יותר, אבל לא מקורית לחלוטין. חשבתי עליה בהשראת חייזרית מהסדרה Battlestar Galactica  שהייתה לה יכולת דומה. תיקון מאוחר אך חשוב: empiarti מצאה שהדמות אותה זכרתי הגיעה מסדרה אחרת לגמרי – Space 1999. תודה רבה!
יכולת זאת מגלמת בתוכה בקלות יכולות רבות אחרות, כמו היכולת לעוף (אם אהפוך לציפור), היכולת להיות כמעט בלתי נראה (אם אהפוך ליתוש או זבוב), כח רב (בתור פיל, גורילה או קרנף), ועוד.
אני זוכר שדמיינתי שבאמצעות היכולת הזאת אם אהיה רעב אהפוך לסוס ואוכל עשב.

בסופו של דבר חלק מהחלום דווקא התגשם – הפכתי לטבעוני ואם אני רעב אני אוכל עשב.

היכולת לזכות בהגרלות כרצוני

אני מניח שעל היכולת הזאת חשבתי בגיל מבוגר יותר כשהתחבטתי בשאלה כיצד ארוויח מספיק כסף כדי להתקיים ברווחה.
לאחר מחשבה מרובה הגעתי למסקנה שהיכולת הזאת היא מצוינת: ברגע שאזדקק לכסף אבחר הגרלה להשתתף בה (לוטו, טוטו, פייס… השמיים הם הגבול) וכך אוכל לקבל סכום גדול בצורה חוקית שלא תעורר תהיות.
כמובן שאזדקק גם ליכולת לקבוע באיזה פרס אזכה – אם אזכה בעשרה שקלים בכל הגרלה בה אשתתף עדיין לא ייפתרו כל בעיות הקיום – אבל אני מניח שאת זה אפשר להוסיף לתכונה במחיר זניח.
הבעיה היחידה עם היכולת המופלאה הזאת היא שהיכולת חומרנית מדי. כיום אני יודע שכסף הוא לא הכל בחיים וככל שמרוויחים יותר כסף זקוקים ליותר כסף.
קראתי גם יותר מדי סיפורים על זוכים בהגרלות שאיבדו את כל כספם תוך זמן קצר ומצבם הורע מאוד יחסית למה שהיה לפני הזכייה.

האם אחד מארבעת הכוחות הנ"ל הוא הכוח בו אבחר?  קל לראות שבשניים הראשונים אני כבר לא מאמין. הרביעי עדיין מפתה אותי אבל לא מתאים לתדמית שלי להיות חומרני כל כך. אחרי התייעצות עם המשפחה הוחלט ברוב קולות שאוכל לגרום לכל האנשים להאמין למה שארצה שיאמינו בו (לביבי ולדרעי כמעט יש את הכוח הזה!)


והרשומה המומלצת היא – לא מתעסקים עם בנקאים, טמבל – בבלוג של נדב

סיפור חכמות לשבת האחרונה לפני הבחירות (מועד ג)

מעשה ברבנית רחל והרבנית שרה והרבנית רבקה והרבנית חסיה והרבנית כרוביה והרבנית מושית והרבנית רינה שהיו מסובות על קפה ועוגה בבית הקפה החביב עליהן בבני ברק והיו מסיחות בענייני דערבא.

אמרה הרבנית רחל: "האם שמעתן כי הכנרת כמעט הגיעה לקו העליון? מה רבו מעשיך אדושם!"

אמרה הרבנית שרה: "מה רבו גשמיך אדושם – כולם ברטיבות עשית"

הוסיפה הרבנית רבקה: "כי הוא בחרנו מכל העמים וציוונו לנסוע לראות את השטפונות, אבל לא בשבת"
ציינה הרבנית חסיה: "אגב בחרנו – במי אתן בוחרות ביום שני?"

להמשיך לקרוא סיפור חכמות לשבת האחרונה לפני הבחירות (מועד ג)

שיעור היסטוריה – ישראל 2050 (סיפור לשבת)

"בוקר טוב לכולם" – אמר המורה. למורה הזה לא היה שם בדוי – הוא היה כולו בדוי, מכיוון שלא היה אדם אלא תוכנת בינה מלאכותית מתקדמת. כלומר, מתקדמת במושגים של ימינו, אבל די מפגרת במושגים של 2150, הזמן בה מתרחש סיפורנו. אבל אני לגמרי סוטה מהסיפור, אז אחזור אליו ואני מבטיח להשתדל לא להפריע (אבל לא מבטיח לקיים).

המורה בדק בזריזות (תוך פחות מננו-שנייה) שכל 5,231 התלמידים נמצאים בכיתה (הוירטואלית כמובן). 2 היו חסרים. אחד דיווח שהוא חולה והמורה בדק אותו, רשם לו כדורים ושיחרר אותו מהכיתה. השני הציג פתק מההורים הפוטר אותו מהשיעור אבל המורה זיהה שמדובר בזיוף מצוין ושלח אליו משטרה (וירטואלית).

כעת אפשר היה להתחיל בשיעור. הנושא היה היסטוריה עתיקה של מדינת ישראל.

להמשיך לקרוא שיעור היסטוריה – ישראל 2050 (סיפור לשבת)

מחשבות על תוצאות הבחירות

ראשית הצהרה חשובה: זאת רשומה רצינית, לא צינית כלל ולא דמיונית. בעבר כתבתי לא מעט כאלה בבלוג, אבל כבר שנים שהתמקדתי בסיפורים ורשומות ציניות בלבד.
משום מה אני מרגיש צורך לכתוב על הרגשתי ומחשבותיי בעקבות תוצאות הבחירות.

כמובן שאתם יכולים לבחור שלא לקרוא…

השנה, לראשונה לדעתי, הצבעתי למפלגה שאני לא ממש מזדהה איתה. כמו רבים אחרים הצבעתי ל-"כחול לבן" כי הרגשתי שהיא "הרע במיעוטו". אני ממש לא אוהב את לפיד – אני חושב שהוא דומה לנתניהו בכך שהוא בעיקר אוהב את עצמו וחושב על עצמו. אני לא ממש מכיר את גנץ. להבנתי הוא "בסדר". אבל אני לא חושב שזה הופך אותו למועמד מתאים לראשות הממשלה. אני כן מאוד מעריך את אשכנזי. אני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת בתור רמטכ"ל. חוץ מזה, הסכסוך שלו עם אהוד ברק נתן לו נקודות זכות לטעמי.

עמדות המפלגה לא לגמרי ברורות, אבל בעיקרון נראה שמה שידוע מתאים לעמדותיי.

להמשיך לקרוא מחשבות על תוצאות הבחירות

בחירות 2019 – לא הרבה השתנה מ-2015…

נתקלתי במקרה ברשומה שפרסמתי לפני הבחירות הקודמות (ב-2015) ונדהמתי לראות כמה הדברים כמעט ולא השתנו. התיקון היחיד למעשה הוא בשורה התחתונה – במקום " המחנה הציוני" צריך להיות "כחול לבן"

אז הנה הרשומה המקורית ללא תיקונים (פרט לרשומה המומלצת):

____________________________________________________________________________
מיום שהייתה לי זכות הצבעה הלכתי להצביע בכל מערכות הבחירות (פרט לאחת שהייתה בזמן שגרתי בארה"ב).
ראיתי בכך תמיד לא רק זכות אלא גם חובה. משום מה אני מרגיש חובה לתרום את קולי בבחירות.
בכל מערכת בחירות אני רואה פרסומים של אנשים הבוחרים לא להשתתף בבחירות ולא לנצל את זכותם להשפיע ולו במעט על השלטון במדינה.
לעיתים אנשים אלה מסבירים את התנגדותם להשתתפות בהצבעה במילים יפות על "מרי אזרחי", "התנגדות להשתתפות במשחק המושחת" ועוד כל מיני ססמאות משונות שכאלה.
אתמול נתקלתי ברשומה בבלוג שלא הכרתי בה כתב הבלוגר שהשתתפות בבחירות מהווה תמיכה ב-"פלגנות והשנאה וההתנשאות והשליליות". לא פחות.
כשהגבתי והסברתי למה לדעתי חשוב להצביע קיבלתי תגובה שמאוד הפתיעה אותי – מסתבר שהקריאה להשתתף בבחירות היא "ססמא עבשה" ונראה שרק אנשים שלא מסוגלים לחשוב באופן עצמאי משתתפים בבחירות.

להמשיך לקרוא בחירות 2019 – לא הרבה השתנה מ-2015…

למי נצביע השנה?

 

כמו בכל שבוע, אני ירשום פה בבלוג שלי פרשנות פוליטית אמיתית, עמוקה ורצינית – לא כמו הפייק ניוז שאתם קורים בכל האתרים הסמולנים הפשיסטים המושחתים.

אבל השבוע, בגלל שהבחירות מתקרבות ולא פחות בגלל שפורים מתקרב (יש שמועות אפיל שהוא ממש היום) אני ינתח לכם למי כדאי להצביע.

 

זה ביכלל לא סוד שבבחירות האלה יש המון מיפלגות ולכן יש הרבה סיבות להתבלט למי להצביעה. אני פב בפוסט יעשה לכם סדר ואני מבטיח שאחרי שתקראו מה שיש לי להגיד תדעו בדיוק למי להצביעה.

 

זה גם לא סוד שאנחנו בבחירות הכי הכי גורליות מאז שקמה המדינה. השנה נצטרך להחליט אחת ולתמיד מי ינהיג אותנו בארבע השנים הקרובות (או הרבה פחות) – צריך לדעת להבדיל בין הבוגדים למושחטים, בן הרמאים לגנבים, בין השקרנים לפחדנים ובין האפסים לעלובים.

 

האמת שזה קל מאוד לדעת למי להצביעה השנה. נתניהו המלך נמצא בצרות גדולות כי כל התשקורת הסמולנית מאיימת עליו להפיל אותו בבחירות בצורה דמוקרטית ולכן חייבים להצביע בשבילו כי אין אף אחד שיכול להחליף אותו ובלעדיו המדינה תהיה במצב עוד יותר גרוע ממה שהיא איתו.

 

גם כן חייבים להצביע לגנץ בגלל שהוא כזה חתיך וגבוה – מחקרים מדעיים באינטרנט מוכיחים שאין כמו גברים חתיכים וגבוהים להיות מנהיגים. גם שארל דה גול היה גבוה. חוץ מזה במפלגה שלו יש הכי הרבה פלאפלים ואני מאוד אוהב לאכול פלאפל וחוץ מזה השם של המפלגה הוא "כחול ולבן" וכולם יודעים שכחול ולבן זה צבע שלי אז ברור שאני יצביע בשבילו.

 

חוץ מזה חייבים להצביע בשביל מפלגת האבודה. קודם כל ביגלל שזאת המפלגה שהקימה את המדינה שלנו שהיא המדינה היהודית היחידה בכל העולם. שנית כל בגלל שאבי גבאי יצא גבר גבר שהוא זרק את ציפורה והוא מבטיח שינוי ואני אהבתי את מפלגת שינוי. וחוץ מזה קצת חבל אם המפלגה הזאת תימחק כי אז לא יהיה על מי לצחוק.

 

חייבים גם להצביע לימין החדש. כי בנט לא יורה בנגמש ושקד כן יורה בכל השופטים. צריך אנשים חזקים כאלה שיראו לבוגדים מאיפה משתין הדג ולערבים מאיפה ממליטה הפרה. אם הימין החדש לא יהיה בקואליציה אז יישאר לנו רק הימין הישן וכולנו יודעים שעוד בתורתנו הקדושה כתוב "ישן מפני חדש תוציאו".

 

ואם כבר מדברים על התורה, ברור שחשוב מאוד להצביעה בשביל דגל התורה או אגודת ישראל או עץ החיים או איך שלא קוראים להם. אלה עם האות "ג" (ג זה זקן גדול). כי הם כולם רבנים חכמים והם היחידים שישמרו על האמונה באלוקים ובד' ובשם יתברך ובא-ל שרק האמונה בהם הביאה את העם היהודי לאן שהוא הגיע. חייבים קצת יידישקייט וחייבים להצביע ג.

 

גם חייבים להצביע לש"ס מאותן סיבות בדיוק אבל גם בגלל שחייבים לתת אפליה מתקנת למזרחיים וגם בגלל שאריה דרעי הוא ממש אריה וממש זכאי. רק ארי חזק יוכל לטרוף את כל הזברות שמסכנות את העם היהודי ורק אריה חזק יוכל להראות לכל האשכנזים מאיפה מפהק החמור.

 

אגב חמור, פשוט חייבים להצביע למרץ. מי שלא יצביעה למרץ הוא חמור. רק מרץ מבטיחה לנו תחבורה ציבורית בשבת (ואולי אפילו בימי חול) ורק מרץ ירשו לנו לאכול סטייק חזיר בשמנת ביום כיפור בלי שהצדקנים ממועצת גדולי התורה יצעקו גוועלד. חוץ מזה מרץ היא המפלגה היחידה שבראשה עומדת אישה וזה הסיכוי היחיד שלנו לראשה בכנסת.

 

ואם כבר נשים, צריך להצביע לבית היהודי כי רק סמוטריץ ידאג שאשתי לא תיאלץ ללדת בחדר אחד יחד עם ערביות. נשות ישראל הטהורות הן לא ערביות ומגיע להן שוקולד. הוא גם יידע לחנך את הילדים שלנו (שייוולדו בלי נוכחות ערביות בחדר הלידה) להיות גיבורי ישראל כמו החייל היורה וככה יהיה לנו צהל חזק שניתן לו לנצח.

 

אסור לא להצביע לזהות יהודית כי רק הם יתנו לנו גראס או מריחואנה או כל חומר טוב אחר. וחוץ מזה אם כבר להצביע לשקרנים, כדאי להצביע לכאלה רציניים ומקצוענים.

 

כתבתי כבר הרבה ולא נשאר לי זמן, אז אני רק יזכיר שחייבים גם להצביע מסיבות ברורות לליברמן, למפלגות הערביות ולכל מי ששכחתי.

 

אני מניח שכעת הכל ברור, אז עד הפעם הבאה אני מאחל לכם –

פורים שמח ושבת שלום!

 

 

התנצלותי שלוחה לכל מי שכאב לו לקרוא את הרשומה…

 

והרשומה המומלצת היא – "גיי פרנדלי" מהסוג האפל – בבלוג של גנימדס

עשר המלכות – לקראת פורים

בשבוע הבא יחול חג פורים. לטובת הקוראות שעדיין לא מצאו רעיונות לתחפושות להן או לבנותיהן (או לבניהם או לבני זוגם וגם להיפך, כנאמר "ונהפוכו") אני מפרסם שוב סיפור שפרסמתי כבר לפני הרבה זמן בבלוג שלי בתפוז ולכן אני מאמין שאף אחד לא זוכר אותו ואף אחד לא ישים לב לכך שזהו פרסום חוזר.

ליתר ביטחון הכנסתי שינויים קלים בסיפור, כי בכל זאת התבגרתי קצת בינתיים. שיניתי גם את שם הסיפור (אבל לא באמת ספרתי כמה מלכות מופיעות בו)

עשר המלכות

כבר בכיתה א' רצתה מלכה (שם בדוי, כי מי קוראת לבתה מלכה בימינו?) להיות מלכת הכיתה. לצערה היא היתה רחוקה מכך. אמנם בכיתה א' עדיין לא היה ברור למלכה (או לחברותיה לכיתה) מה משמעות המושג "מלכת הכיתה", אבל היה ברור למלכה שהיא לא המלכה.

אמא, דינה (שם בדוי גם כן), הציעה לה כפיצוי להתחפש בפורים למלכת אסתר. מכיוון שמלכה הייתה עדיין בגיל שבו הילדים מתחפשים למה שההורים מציעים להם, היא קיבלה את ההצעה בשמחה. השמלה הנוצצת שלה וכמובן כתר הפלסטיק המוזהב והשרביט המוזהב לא פחות גרמו לה להרגיש מלכה ליום אחד.

להמשיך לקרוא עשר המלכות – לקראת פורים