מדור השרביט החם שואל אותנו "איזה שורה משיר תהיה תמיד חרוטה בראש שלכם?"
הוא גם מאפשר לבחור כמה שורות מכמה שירים למרבה המזל…
אז אתחיל משורה שהייתה הרבה שנים חלק מהחתימה שלי בעידן תפוז – מתוך השיר it’s saturday night של הצמד The Proclaimers:
" I think I'm alright I know I'm all wrong"
אני מניח שהשורה הזאת מבטאת את חוסר הביטחון המובנה שלי, את המחשבה שלמרות שאני מאמין שאני צודק, אולי אני טועה.
עננת הזכירה לי שהרבה שנים נהגתי לצטט את השורה הזאת, למרות שלא חשבתי עליה כשחשבתי על הרשומה. לעומת זאת חשבתי על שורה מדכאת אחרת מתוך שיר של דיוויד בואי באותו שם –
Always crashing in the same car""
שורה שמבטאת את התחושה שבמהלך השנים אני חוזר על אותן טעויות.
אבל לא כל הציטוטים שלי הם דיכאוניים. יש גם אחרים, כמו למשל השורות מעוררות התקווה לטעמי מתוך השיר This is the sea של להקת The Waterboys –
"Now I hear there's a train
It's coming on down the line
It's yours if you hurry
You've got still enough time
And you don't need no ticket
And you don't pay no fee
No you don't need no ticket
You don't pay no fee
Because that was the river
And this is the sea!"
קצת ארוך, אבל אני חושב שהמסר ברור.
התקופה האחרונה כמובן העלתה עוד שירים, כמו למשל שירו של מתי כספי (למעשה תרגום של אהוד מנור לשיר של שיקו בוארקי) – הו מה יהיה –
"הוי מה יהיה מה יהיה
תגידי מה יהיה כאן איתי ואיתך
ניסיתי לחפש את כל מה שהובטח
אך לא קרה לי נס זה סיפור לא מוצלח"
ולסיום עוד שורה משיר שעד השנה האחרונה לא ממש התחברתי אליו, אבל בשנה האחרונה הבנתי כמה הוא נכון – אין לי ארץ אחרת שנכתב גם הוא ע"י אהוד מנור, הולחן ע"י קורין אלאל וידוע בעיקר בביצוע של גלי עטרי:
"אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת"
וגם ההמשך –
"לא אשתוק, כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה,
אזכיר לה,
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה"
נקווה שהאדמה שלנו תפסיק לבעור מתישהו.
והרשומה המומלצת באותו נושא – פוסט שבת – שורה משיר – בבלוג של קנקן
החיים שלי (או של אחרים) 