חום אוקטובר – נובמבר

כשנחום (שם בדוי) התעורר בבוקר,  הוא מיד בדק את לוח השנה (כלומר את התאריך בסמארטפון שלו). התאריך היה 12.11, כלומר י"ב בנובמבר. כלומר, לפי חישוביו הזהירים של נחום, תחילת החורף (או לפחות שיא הסתיו).

מכיוון שכך, נחום לבש את בגדיו החורפיים ונעל מגפיים אופנתיים. הוא התלבט בשאלה האם צריך  לקחת מטריה ואחרי זמן קצר החליט לבדוק את מזג האוויר החזוי.

באינטרנט כתבו שהיום יהיה שרב??? 30 מעלות??? נחום גיחך קצת על טפשותם של החזאים, הטיל מטבע והחליט שאין צורך במטריה.

כשהוא יצא מהבית (בשעה מוקדמת למדי) היה בסך הכל נעים בחוץ, אבל בסביבות שמונה בבוקר התחיל להיות חם ובשעה עשר נחום כבר הבין שהחזאים דווקא צדקו והוא טעה בבחירת הבגדים שלו.

למרבה המזל (ובאופן די סביר), נחום עבד במשרד ממוזג היטב. את החום הוא הרגיש רק כשהוא יצא למרפסת לנשום קצת אוויר צח (וחם) וכמובן כשהוא יצא לארוחת צהרים. בדרך חזרה הביתה כבר לא היה חם כל כך (כי הוא יצא בחמש בערב והשמש כבר שקעה), אבל נחום רשם לעצמו תזכורת מנטלית להאמין לחזאים.

למחרת, 13.11, הוא בדק את תחזית מזג האוויר וגילה שגם היום יהיה חם – ואפילו מאוד. הפעם הוא לבש בגדים קלילים ונעל סנדלים.

שוב הוא יצא מוקדם מהבית והאמת שהיה לו קצת קריר בבגדים הקלילים, אבל הוא ידע שתיכף מזג האוויר יתחמם ובחירת המלתחה שלו תשתלם.

ובאמת במרפסת ובדרך לארוחת צהרים היה לו נעים יחסית (כלומר חם, אבל פחות חם מיום קודם), אבל כשהוא ישב במשרד הוא קפא מקור: המזגן המרכזי של המשרד היה מכוון ל-18 מעלות וכל בקשותיו להעלות את הטמפרטורה לא נענו.

 

נחום היה ידוע כאדם גמיש וסתגלן. (אם במקרה אתם לא מכירים את המילה "סתגלן" תוכלו בקלות לבדוק אותה במילון באינטרנט ולגלות מיד שמשמעותה היא "אדפטיבי". כעת הכל ברור.)
בתור אדם גמיש וסתגלן (או אדפטיבי) הוא הפיק לקחים ולמחרת הגיע לעבודה בנעליים (עם גרביים כמובן),מכנסיים ארוכים אך לא עבים, חולצה קצרה וסוודר (בתיק).

את הסוודר הוא לבש בזמן שישב במשרד ופשט כשיצא לאכול (או לשאוף אוויר). הכל היה טוב ויפה פרט לבעיה אחת קטנה: הסוודר היה (כדרכם של סוודרים) עשוי מצמר וגרם לגירודים קשים בידיו החשופות של נחום (כזכור הוא לבש חולצה בעלת שרוול קצר).

 

לכל בעיה יש פתרון ולמחרת נחום יצא לעבודה לבוש בבגדים דומים לאלה של אתמול (כמובן לא אותם בגדים, אלא נקיים יותר) אך עם סווטשרט בתיק.

שוב התגלתה בעיה קלה – כבר באמצע הדרך לעבודה הבין נחום שהיום יום שישי בו הוא לא עובד כלל. הוא חזר הביתה וניסה לישון עוד קצת, אבל החום הכבד הקשה עליו להירדם.

 

בשבת נחום זכר היטב לא ללכת לעבודה. הוא נשאר בבית, הדליק את המזגן (על 25 מעלות) ונהנה ממזג אוויר מצוין (לא סתם קוראים למזגן "מזגן").

במהלך השבת הקדיש נחום זמן לא מועט למחשבות כיצד להסתגל למזג האוויר הקייצי כל כך בתאריך חורפי כל כך. בסופו של דבר הוא מצא פתרון שנראה מושלם.

 

ביום ראשון בבוקר קם נחום, לבש את מיטב בגדי החורף שלו, לקח מעיל כבד וגם מטריה, נעל את מגפיו האופנתיים, הזמין מונית לשדה התעופה וטס לצפון אירופה שם הוא תכנן לשהות עד שהחורף באמת יגיע למדינת ישראל.

 

מוסר השכל: אולי כדאי להעביר את כל המדינה לאירופה עד שהחורף יגיע

 

שבת שלום!

 

והרשומה המומלצת היא – מה קורה בסביבה? –  בבלוג של דני קרמן