קורא ”החוף הרחוק ביותר” מאת אורסולה ק. לה-גווין
לא יודע איך התרגום כי אני קורא באנגלית
אז עוד מעט הוא ייצא למסע למיגור הרשע
והוא כבר הקוסם הגדול ביותר ביקום
הוא כבר היה בהרבה מקומות בארץ ים
דיבר עם דרקונים
וגם ירד לקברים החשוכים
ולמרות הסכנות הוא תמיד חזר בשלום
נוסע איתו נסיך צעיר
בן לשושלת עתיקה
שלכאורה אין לו כל כשרונות
אבל אני יודע שזאת תתגלה כהחלטה טובה
הסיפור קצת מייגע
ולי קשה להתרכז
אבל אני בטוח שהוא עוד ישתפר
אני עכשיו גולש קצת באתרי חדשות
בכל האתרים רואים תמונות מעזה
וקוראים סיפורי זוועות מהעוטף
רשע בלתי נתפש לצד סיפורי גבורה
ו"מנהיגינו" מאיימים ועוסקים בהאשמות
עובר בין האתרים
בכולן אותן תמונות
המוני כתבים, פרשנים ומומחים
ואף אחד לא יודע שום דבר
אולי מתישהו יהיה פיתרון
ולא רק רגיעה לשבוע, חודש או שנה
יכולנו להיות מאושרים פה
וגם להם היו יכולים להיות חיים טובים אם רק…
חוץ מכמה מטחים וחששות לחדירה
איומים עברו בסך בלי שום דבר
ועוד מבט אל המבזקים והחדשות הרעות
אז אשתי באה ואומרת זמן לישון
הבוקר בא, שתיתי קפה ושוב קראתי חדשות
כי נראה שהמצב פה לגמרי מדכא
אז עוד מעט הוא ייצא למסע למיגור הרשע
והוא כבר הקוסם הגדול ביותר ביקום
מקווה שלילה שקט יעבור על תושבינו בדרום ובצפון (וגם במרכז)
מוסר השכל: לפעמים אין מוסר השכל ואין שקט
שבת שלום וסוף שבוע רגוע!
תודה למאיר אריאל שחיבר את השיר הנהדר "לילה שקט עבר על כוחותינו"
והרשומה המומלצת היא – רשומה ללא כותרת – בבלוג של עננת
החיים שלי (או של אחרים) 